בקשת סילוק על הסף: התיישנות, מעשה בית דין, שיהוי והשתק

תמצית טענות הצדדים בבקשה לטענת המבקשים: יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היתיישנות, מעשה בית דין והעדר עילה ויריבות.

נטען כי התביעה היתיישנה לפני כ- 12 שנים וכי התביעה דנא הוגשה בשיהוי המהוה נזק ראייתי ודיוני בלתי סביר.

לפיכך, בשלב זה של ההליך, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, השתק עילה ומעשה בית דין והעדר יריבות.

...

בגדרי ערעור על פסה"ד המשלים (ע"א 3179/19) נדחה ערעורה של נאש, וההליך הוחזר בשנית לבימ"ש מחוזי, לקביעת שיעור הוצאות הפיתוח, וכן הורה לתובעת להגיש חשבון הוצאות עדכני וככל שנאש תחלוק על חשבון זה, ימנה בית משפט מחוזי מומחה לגובה ההוצאות.

לטענת המשיבה: יש לדחות את הבקשה תוך חיוב הנתבעים בהוצאות.

מעיון בפסקי הדין שניתנו בהליכים שקויימו בין הצדדים, פסה"ד בערעור ובכתבי הטענות שלפני שוכנעתי כי אין המדובר במקרה של השתק שיפוטי המונע הגשת התביעה נגד הנתבעים – נהפוך- הוא – אני מקבלת את עמדת התובעת.

לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי המקרה דנן, אינו המקרה החריג והקיצוני, בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובעת כל סיכוי להוכיח את תביעתה ולקבל הסעד המבוקש ועמדתי היא כי יש לבחון את הנסיבות העובדתיות הנטענות על ידי שני הצדדים.

לפיכך, בשלב זה של ההליך, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, השתק עילה ומעשה בית דין והיעדר יריבות.

לפניי בקשות המבקשות (הנתבעות) לסילוקה על הסף של התובענה שהגיש המשיב (התובע), שעניינה נזק שניגרם לו, לכאורה, כתוצאה משגגה שנפלה בסימון יעודה של חלקה 57 בגוש 10583, שלמשיב זכות בעלות בה, במסגרת תכנית מתאר מקומית חדרה חד/2020 (להלן – "תכנית חד/2020"), אשר בא לידי ביטוי בכך שבעקבות אותה שגגה בתוכנית, סכום פצויי ההפקעה לו זכאי המשיב, הוקטן.

המבקשות 1 ו-3 טענו להתיישנות, שהוי, השתק/ מעשה בי-דין, העדר סמכות עניינית , אי-מיצוי הליכים, העדר יריבות , העדר עילה, העדר קשר סיבתי וחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.

"פגיעה ישירה במקרקעין מתרחשת כאשר התכנית חלה על המקרקעין עצמם ומשנה את הנורמות המשפטיות החלות עליה, ובגין כך נפגע ערכם באופן ישיר; פגיעה עקיפה היא פגיעה שהקשר הסיבתי בינה לבין הנזק לערך המקרקעין רחוק יותר. ...הפסיקה הכירה בכך שככלל קמה חובת פיצוי גם בגין פגיעה עקיפה ...; יחד עם זאת נקבע כי ככל שהקשר בין התכנית ובין הפגיעה הוא עקיף יותר, כך תפחת ההצדקה לתשלום פיצויים מכוח הסעיף...". עוד נקבע כי ההסדר הקבוע בסעיף 197 לחוק הוא הסדר מחויב ואין לפנות לדרך חלופית – בהליך האזרחי: "אולם לא זו בלבד: שעה שקבע המחוקק הסדר ספציפי המסדיר כיצד ניתן לקבל פיצוי בשל פגיעה על-ידי תכנית, שוב לא ניתן לפנות לאפיק האזרחי הרגיל לצורך קבלת אותו פיצוי. לפיכך, אין לראובן זכות לבחור אם לתבוע את הועדה המקומית בהליך נזיקי רגיל או בהליך על-פי סעיף 197; הוא חייב לילך בדרך השנייה, זו שהמחוקק התוה באופן ספציפי, תוך עריכת איזונים הנוגעים לנסיבות המיוחדות המאפיינות פיצוי מעין זה. דיני התיכנון והבנייה מסדירים במספר רב של הקשרים את האופן שבו יש לתקוף את החלטות רשויות התיכנון ולהשיג עליהן, תוך עריכת איזונים שונים בין האינטרסים של הפרט מזה ושל הצרכים התכנוניים מזה. לא ניתן לעקוף הסדרים אֵלו באמצעות פנייה לבית המשפט האזרחי..." החריג לכלל: "לסיכום, איפוא, יֵאמר כי הכלל הוא שמי שיכול היה לתבוע פיצוי במסגרת סעיף 197 ולא עשה כן, הריהו מנוּע מלתבוע אותו פיצוי בתביעה נזיקית; ואולם, בנסיבות המתאימות, כאשר הניזוק מראה כי מחדלוֹ מלתבוע במסגרת סעיף 197 נובע מן העוולה הנזיקית הנטענת, יהא זה מוצדק להורות על הארכת מועד ההתיישנות, כמובן בכפוף למכלול נסיבות העניין. " (הדגשה אינה במקור ס.ג.א) מן הכלל אל הפרט: כאמור, המשיב תובע לנזק של הפסדי פצויי הפקעה, אשר לטענתו נגרמו בשל רשלנותן של המבקשות שלא פעלו לתיקון הטעות שנפלה בתוכנית חד/2020, טעות שנגררה לאחר מכן לתוכנית תת"ל 31 .

...

בהחלטתי מיום 11.11.2021 הוריתי למשיב להגיש כתב תגובה לטענותיהן המקדמיות של המבקשות, במסגרתו, התייחס המשיב לכלל הטעמים בגינם טוענות המבקשות כי דין התביעה להידחות.

"פגיעה ישירה במקרקעין מתרחשת כאשר התכנית חלה על המקרקעין עצמם ומשנה את הנורמות המשפטיות החלות עליה, ובגין כך נפגע ערכם באופן ישיר; פגיעה עקיפה היא פגיעה שהקשר הסיבתי בינה לבין הנזק לערך המקרקעין רחוק יותר. ...הפסיקה הכירה בכך שככלל קמה חובת פיצוי גם בגין פגיעה עקיפה ...; יחד עם זאת נקבע כי ככל שהקשר בין התכנית ובין הפגיעה הוא עקיף יותר, כך תפחת ההצדקה לתשלום פיצויים מכוח הסעיף...". עוד נקבע כי ההסדר הקבוע בסעיף 197 לחוק הוא הסדר מחויב ואין לפנות לדרך חלופית – בהליך האזרחי: "אולם לא זו בלבד: שעה שקבע המחוקק הסדר ספציפי המסדיר כיצד ניתן לקבל פיצוי בשל פגיעה על-ידי תכנית, שוב לא ניתן לפנות לאפיק האזרחי הרגיל לצורך קבלת אותו פיצוי. לפיכך, אין לראובן זכות לבחור אם לתבוע את הוועדה המקומית בהליך נזיקי רגיל או בהליך על-פי סעיף 197; הוא חייב לילך בדרך השנייה, זו שהמחוקק התווה באופן ספציפי, תוך עריכת איזונים הנוגעים לנסיבות המיוחדות המאפיינות פיצוי מעין זה. דיני התכנון והבנייה מסדירים במספר רב של הקשרים את האופן שבו יש לתקוף את החלטות רשויות התכנון ולהשיג עליהן, תוך עריכת איזונים שונים בין האינטרסים של הפרט מזה ושל הצרכים התכנוניים מזה. לא ניתן לעקוף הסדרים אֵלו באמצעות פנייה לבית המשפט האזרחי..." החריג לכלל: "לסיכום, אפוא, יֵאמר כי הכלל הוא שמי שיכול היה לתבוע פיצוי במסגרת סעיף 197 ולא עשה כן, הריהו מנוּע מלתבוע אותו פיצוי בתביעה נזיקית; ואולם, בנסיבות המתאימות, כאשר הניזוק מראה כי מחדלוֹ מלתבוע במסגרת סעיף 197 נובע מן העוולה הנזיקית הנטענת, יהא זה מוצדק להורות על הארכת מועד ההתיישנות, כמובן בכפוף למכלול נסיבות העניין. " (הדגשה אינה במקור ס.ג.א) מן הכלל אל הפרט: כאמור, המשיב תובע לנזק של הפסדי פיצויי הפקעה, אשר לטענתו נגרמו בשל רשלנותן של המבקשות שלא פעלו לתיקון הטעות שנפלה בתוכנית חד/2020, טעות שנגררה לאחר מכן לתוכנית תת"ל 31 .

יוצא אפוא, כי הנזק הנטען נגרם עקב אישור תכנית חד/2020 שכללה את הטעות, ומכאן שהיא מהווה "התכנית הפוגעת" כהגדרתה בסעיף 197 לחוק.

אשר לטענת המשיב לפיה הנזק מושא התובענה התגבש מאוחר יותר כאשר בוצעה ההפקעה לפי תכנית תת"ל/31, ומכאן שהדרך העומדת לו לקבל פיצויי בגין הנזק היא בדרך של תביעת נזיקין, דינה להידחות.

התובע מבקש להסיק משתיקת הנתבעים על הסכמתם למתן "רישיון חינם בלתי הדיר במקרקעין". הבקשה לסילוק על הסף כאמור, הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מטעמים של היתיישנות, מעשה בית דין והיעדר עילה.

המדינה פעלה בשיהוי כאשר פנתה לראשונה בתביעה לסילוק יד מהמקרקעין רק בשנת 2020, לאחר 100 שנים שבהן משפחתו של התובע החזיקה במקרקעין באין מפריע.

דוקטרינת מעשה בית דין מורכבת משני כללים: האחד, השתק עילה, שלפיו אין לידון בעילה שכבר הוכרעה בין צדדים להליך או חליפיהם, במסגרת הליך אחר.

...

התובע לא השיב ולא חלק על טענה זו. לפיכך, אני מקבלת את הטענה וקובעת כי עילת התביעה לעניין הבעלות במקרקעין, התיישנה.

סוף דבר לנוכח האמור, לא מצאתי יסוד לתביעת הבעלות שהגיש התובע הן בשל קיומו של מעשה בית דין, הן בשל היעדר עילה והן בשל התיישנות, ואני מורה על דחיית טענותיו בהקשרים אלה על הסף.

אני דוחה את קדם המשפט ליום 6.7.2023 שעה 10:00.

] הנתבע עותר כאמור לסילוק התביעה שהוגשה נגדו על הסף מפאת היתיישנות, מעשה בית-דין, שהוי, העידר עילה, אי-צירוף מסמכים ושימוש לרעה בהליכי משפט.

דיון והכרעה לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להיתקבל בהתבסס על החלת דוקטרינת מעשה בית-דין (השתק עילה).

בעיניין פז לעיל, נפסק בנושא זה בפיסקה 25 כלהלן: "גישת המשפט לדרישת הזהות בין הצדדים לצורך החלת עיקרון מעשה בית דין עברה תהליך של הגמשה, וניכרת נטייה כיום להחילו גם מקום שאין בהכרח זהות מוחלטת בין הצדדים, בהתקיים תנאים מסוימים (...)

בע"א 5634/05‏ ‏צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, פסקה י"ב (4.6.2007), נפסק כלהלן: "על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" בנסיבות העניין, אני סבור כי ישנה הצדקה להעתר למבוקש מאחר ומדובר באותה תביעה בעיקר, באותו מסד נתונים ובאותה מערכת חוזית, וממילא אין מקום לפתיחת הדיון מחדש.

...

תוצאה לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

מתוקף סמכותי לפי תקנה 43 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אני מורה על דחיית התביעה.

בהתחשב במכלול הנסיבות שברקע ההליך, בהתחשב בשלב שבו הוא נמצא, ולנוכח הערתי בסעיף 43, למרות שהתוצאה מחייבת פסיקת הוצאות, אני סבור כי בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

נגד הנתבע 2 פתח דבר עסקינן בבקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה נגדו על הסף, מחמת שהוי; היתיישנות; מעשה בית דין; חוסר סמכות עניינית; והיות התביעה קנטרנית וטרדנית (להלן: "הבקשה").

כבר נפסק לעניין מעשה בית דין מסוג השתק עילה, כי אין רלוואנטיות לשאלה אם טענות נדונו לגופן, אם לאו, וכי העדר דיון לגופה של טענה אינו מונע חסימת תביעה מחמת מעשה בית-דין.

...

הכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות, ובחינת מכלול טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 הן מחמת מעשה בית דין, והן שמדובר בחוב עליו חל צו ההפטר.