מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סילוק על הסף של תובענה ייצוגית בגין הפרת זכויות יוצרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לאור האמור, פסק דין זה יעסוק בשתי סוגיות עיקריות: האם קיימת זכות יוצרים ביצירה הפורנוגרפית; האם ראוי לתת סעד בגין הפרת זכות היוצרים ביצירה הפורנוגרפית לאור טענת אי החוקיות של יצירה זו ולאור הטענה כי היצירה הפורנוגרפית נוגדת את תקנת הציבור.
לצורך מתן מענה לשאלה זו אין כל צורך בבירור עובדתי וההנחה הנה כי כל העובדות בכתב התביעה נכונות הן. מכאן אין כל הבדל בין מצב בו השאלה המשפטית מוכרעת כשאלה מקדמית לבין מצב בו השאלה מוכרעת בסופו של ההליך, ר' ת"צ (ת"א) 50425-12-16 אמנון שורץ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (פורסם במאגר נבו, 8.5.2018): "שוורץ ציין כי בית-המשפט אינו דן בדרך כלל בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תביעה ייצוגית. ואולם, אין חולק כי באותם מקרים בהם ניתן להכריע בבקשה לסילוק על הסף בפשטות, וכאשר לא קיימת בין הצדדים מחלוקת עובדתית, ניתן לידון בבקשה לסילוק על הסף בנפרד מהדיון בבקשת האישור לגופה." דברים אלו נאמרו אמנם על בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אך נכונים גם לענייננו.
כמו כן, הכלל של "מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה" או "אין החוטא נשכר", אינו מחייב כי "העוולה" או "החטא" יהיו בהכרח עבירה פלילית ויש מקום להחיל כללים אלו גם כאשר מדובר בסטייה נורמאטיבית שאינה עולה כדי עבירה פלילית, ר' 'אפורי, חוק זכות יוצרים' בפסיקה 52, עמ' 415 והאסמכתאות שם. כך שקיים מקור נורמאטיבי מבוסס לשלול את סעדי ההפרה גם כאשר מדובר ביצירה שנוגדת את תקנת הציבור.
...
סיכום לאור האמור והמנומק לעיל, אני סבור כי הסרטים הפורנוגרפיים נשוא כתב תביעה זה הינם יצירות שהינן מושא לזכות יוצרים.
עם זאת, אני סבור כי הפרת זכות היוצרים בסרטים אלו אינה מקנה סעד לבעלי הזכות וזאת מהטעם כי הכנת והפצת הסרטים הפורנוגרפיים הינה בלתי חוקית, או לחילופין סותרת את תקנת הציבור.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

(לשעבר .Google Inc) נ' ברם (16.7.19): "נקודת המוצא לדיון היא שהכלי הדיוני של סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים קצוניים שבהם ניכר על פני הדברים כי "אין בבקשה ולא כלום", שבקשת האישור אינה אלה "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה.
אף עניין סיטיפס שצוין בבקשת הסילוק [ת"צ (מחוזי י-ם) 25015-10-10 דאוס נ' סיטיפס בע"מ (11.5.11)] אינו רלוואנטי, שכן אמנם סולקה שם על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית משום שנקבע כי היא אינה נכללת בפרט 1 לתוספת השנייה, אלא שהנסיבות שם הן שונות מהנסיבות דנן.
גם עניין גורודיש אינו מסייע למשיבות, שכן עניינו היה בטענה להפרת זכויות יוצרים ולכן נטען כי אין מדובר ביחסי "עוסק"-"לקוח" ולא בעיניין צרכני [ת"צ (מחוזי ת"א) 49666-03-14 גורודיש נ' WAZE מוביל בע"מ (5.3.17); ע"א 3481/17 גורודיש נ' WAZE מוביל בע"מ (28.1.19)].
...
כאשר מוגשת תובענה ייצוגית נגד "עוסק", ניתן להסתמך גם על עילות וסעדים מחוץ לחוק הגנת הצרכן, ובלבד שמדובר בתובענה שהיא ביחס לעניין שבין "לקוח" לבין "עוסק". טענות המשיבות בתשובות לתגובה לבקשות תגובת המבקש מחזקת את המסקנה לפיה בקשת האישור אינה מגלה עילה ויריבות וכן אינה נכללת בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק.
המסקנה מהאמור לעיל היא כי במקרה דנן לא ניתן לדון בבקשות הסילוק כטענות סף בטרם הדיון בבקשת האישור לגופה, כפי שאף נפסק לאחרונה ברע"א 4243/19 Google LLC.
סיכום בקשות הסילוק על הסף נדחות, אפוא, אך אין מניעה להעלות את הטענות הכלולות בהן במסגרת תשובות המשיבות לבקשת האישור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהתאם לפסיקה יש לנהוג בזהירות רבה בדיון בבקשה מסוג זה. עוד טוענים התובעים כי היה על הנתבעים להגיש כתב הגנה, גם אם הגישו בקשה לסילוק על הסף, אך הם לא עשו כן. התובעים טוענים כי השאלה האם עומדת לבעל מניות זכות תביעה אישית או נגזרת, היא שאלה מורכבת וכי בפסיקה הותוו מבחנים שונים להכרעה בשאלה האמורה.
בבסיסה של התובענה הייצוגית מונחת תביעה אישית בגין נזק אישי שניגרם לכל אחד מחברי קבוצת בעלי המניות המיוצגת על ידי התובע הייצוגי.
ראוי להזכיר כי במסגרת פסק הדין בפרשת דרין העיר הנשיא ברק כי בנוסף לחריגי הילכת מגן וקשת שהוזכרו לעיל, יש להותיר בצריך עיון את האפשרות שבנסיבות מיוחדות ביותר, בהן אמצעי הפיקוח הקיימים אינם מספקים, תוכר עילת תביעה אישית של בעל מניות כלפי מי שהזיק לחברה באופן שהוביל לירידת שווי המניות שבידיו, ובמילותיו: "ניתן להעלות על הדעת מצבים חריגים, בהם האמצעים הקיימים לפיקוח ולבקרה על יוצרי סיכונים כלפי חברות אינם מעוררים הרתעה מספקת, או לא יוצרים את התמריץ הראוי להגשת תביעה נגזרת, במידה כזו שראוי יהיה להטיל אחריות אישית כלפי בעלי המניות" (שם, בעמ' 695).
היתנהלות רשלנית של נושאי משרה בחברה תוך הפרה של חובת הזהירות בה הם חבים מהוה עילת תביעה של החברה, והיא זו שזכאית לפיצויים עבור הנזק שניגרם, המתבטא בירידת ערך החברה ושווי מניותיה.
אף ביחס לטענה כי לולא הצורך במתן הלוואה היו זכאים התובעים לדיבידנדים, כפי שנקבע לעיל, המדובר בנזק ישיר שניגרם למוצרי שום ותיבול ואי חלוקת הדיבידנדים מהוה נזק משני לו ובהתאם לפסיקה, אין לתובעים זכות עמידה במצב דברים זה. אמנם, על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לסלק תביעה על הסף ובית משפט לא יורה על מחיקה על הסף של תביעה אשר ניתן לרפא את הפגמים בה באמצעות תקונה (גורן, בעמ' 346).
...
לנוכח כל האמור, הבקשות לסילוק התביעה על הסף מתקבלות.
הבקשה לצירוף חוות דעת ולתיקון כתב התביעה נדחית.
אני מורה על מחיקה על הסף של התביעה שהוגשה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאפ גרופ אף הפניתה להחלטה בעיניין ת"צ (מחוזי – ים) 11319-04-11 Google inc נ' בראונר (פורסם בנבו, 23.11.2011), באותו עניין נדונה תובענה של סופר נגד גוגל בטענה להפרת זכויות יוצרים על ספרו על ידי פרויקט Google Books.
הליך אישור תובענה כייצוגית הוא כשלעצמו הליך מקדמי, כך שבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית היא בגדר הליך "מקדמי שבמקדמי". על כן ככלל טענות סף נגד אישור התובענה כייצוגית יידונו במהלך הדיון בבקשת האישור עצמה ולא בגדר בקשה לסילוק על הסף (רע"א 3549/20 Volkswagen AG נ' חלי, פסקה 5 (25.4.2021); רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב, פסקה 9 (24.7.2019); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן, פסקה 8 (3.12.2018)).
...
מבלי שיהיה בכך כדי להוות כל הכרעה בשאלת קיומם או היעדרם של יחסי עוסק לקוח בין זאפ גרופ לבין בר עיצוב הרי שלצורך ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף, דין טענת זאפ גרופ להידחות.
סבורני כי שאלת היעדרה או קיומה של עילה אישית בענייננו, דורשת בירור עובדתי אשר מהווה חלק מבירור בקשת האישור.
סוף דבר ברע"א 7787/21 UBS AG נ' אילן גרטלר (פורסם בנבו, 6.4.21) נקבע והדברים כוחם יפה בענייננו אנו בין היתר כי: כידוע, בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף במקרים חריגים בלבד, כאשר ברור על פני הדברים כי מדובר בבקשת סרק שאין בה ולא כלום.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשה שהגישה המבקשת לאישור הגשת תובענה כייצוגית כנגד המשיבה וכנגד נושאי משרה בה, נטען כי המשיבים הפרו את חובות הגילוי המוטלות עליהם על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ועל פי דינים נוספים.
אפתח את הדיון בדברים כלליים אודות סילוק בקשה לאישור תביעה כייצוגית על הסף ועל הגשת תובענות ייצוגיות בגין פרט מטעה בדווח.
ככל שהנזק (הכללי) נגרם כתוצאה מהפרה של חובה המוטלת על נושא משרה בחברה, יש ביכולתה של החברה לפעול ולהגיש תביעה כנגדו, אולם זכות זו אינה מוקנית גם לבעלי המניות.
חריג נוסף שהותר בצריך עיון מיתקיים בנסיבות מיוחדות כלפי מי שהזיק לחברה, מקום בו "האמצעים הקיימים לפיקוח ולבקרה על יוצרי סיכונים כלפי חברות אינם מעוררים הרתעה מספקת, או לא יוצרים את התמריץ הראוי להגשת תביעה נגזרת, במידה כזו שראוי יהיה להטיל אחריות אישית כלפי בעל המניות" (ע"א 3051/98 הנ"ל, בעמ' 695).
בת"צ (ת"א) 1525-09-18 גבריאלי נ' ויזל (22/1/2019) אליו הפנו המשיבים, התקבלה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בגין ירידת שער מניה של חברה לאחר פירסום תחקיר שלילי הנוגע לבעל השליטה בחברה.
...
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, ולאור מסקנתי כי מכתבי הטענות מתחייבת המסקנה כי לא עומדת לבעלי המניות עילות תביעה אישיות בשל האירועים מושא ההליך, אני מורה על סילוקה של בקשת האישור על הסף.
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בבקשה החלופית לעיכוב ההליכים.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך כולל של 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו