מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סילוק על הסף של תובענה ייצוגית בגין דליפת נפט

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בפני בקשת המשיבים 6-8 בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "המדינה"), לסלק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדם על הסף, מחמת העידר עילה.
עניינו של ההליך דנן נוגע לזיהום שניגרם כתוצאה מדליפת נפט גולמי מקוו צנור של חברת קו צנור אילת אשקלון בע"מ (להלן: "קצא"א"), ארוע מיום 3.12.14, בשטח שמורת עברונה ובסמוך לה. התביעה הוגשה כנגד חברת קצא"א ונושאי משרה בחברה וכן כנגד מדינת ישראל – משרד האוצר, היא המשיבה 6, כנגד מר בנימין נתניהו, אשר בזמנים הרלבאנטיים לבקשה כיהן כשר האוצר – הוא המשיב 7; וכנגד הגב' מיכל עבאדי–בויאנג'ו, חשבת משרד האוצר – היא המשיבה 8.
...
כבר עתה אומר כי לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים סבורה אנכי כי דין הבקשה להידחות.
לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 26.12.16 הגיש המבקש, יונה סופר, בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה, בתי זקוק לנפט בע"מ, בטענה כי המשיבה הנה גורם מפגע לפי סעיף 6 לתוספת השנייה לחוק וכהגדרתו בסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992 (להלן: " חוק למניעת מפגעים").
המשיבה טענה, כי יש לסלק את בקשת האישור על הסף משורה של טעמים, בין היתר מן הטעם שהבקשה אינה מבוססת מבחינה עובדתית ומשפטית, וכי מנתונים שנאספו על ידי גורמים מקצועיים ובלתי תלויים, ובהם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי ארוע השריפה לא גרם לזיהום אויר או למפגעי הריח הנטענים.
...
ובלשון בית המשפט שם: "אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן." בענייננו זה נתתי הדעת לשיקולים הרלבנטיים לפסיקת גמול ושכ"ט, כפי שנקבעו בפרשת רייכרט, בין השאר להיקף התביעה, לסכום הפשרה וכן לעובדה כי ההליך הסתיים בהליך גישור ובשלב מאד ראשוני של ניהול ההליך.
לפיכך אני מורה כי יתרת הכספים תועבר לקופת הקרן לטובת הקבוצה.
לאור כל האמור לעיל, הריני מאשרת את הסדר הפשרה בהתאם ובכפוף לתיקונים המפורטים לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הצנרת משנעת חומר המכונה MTBE, אשר מועבר אל בתי הזיקוק לנפט בע"מ ומשמש בתעשיית הבנזין.
לאחר הודעת הצדדים, קבעתי בהחלטה מיום 24/12/2020 כי אין מקום לסלק את הבקשה לאישור הסכם הפשרה על הסף והוריתי על פירסומו.
בהתאם למוצהר בעבר הסכימו הצדדים כי ההסכם לא יחסום עילות תביעה בגין "נזק גוף ופגיעה בריווחי העסקים". למרות זאת בסיפא לסעיף 2.1 להודעה, מבקשים הצדדים לקבוע כי ההסכם יחסום תביעה בגין "פגיעה באוטונומיה, עוגמת נפש, תחושת גועל ואי נוחות כתוצאה מהארוע [...]", כלומר כתוצאה מדליפת הגז.
סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". השיקולים השונים שעל בית המשפט להיתחשב בהם בבואו לפסוק גמול ושכר טירחה מפורטים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ונכללים בהם הטירחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציאו לשם כך; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; מורכבות ההליך; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
...
למרות זאת ציינתי בהחלטתי מיום 26/07/2021 כי ראוי שהצדדים יסכימו להגדלת סכום הפיצוי על חשבון הגמול והשכר המוצעים כך שהסך הכולל שתשלם המשיבה לא ישתנה.
סוף דבר לאור כל האמור ובטרם החלטה סופית לאישור ההסכם, יודיעו הצדדים, האם ניתן למחוק את האמירות המסייגות בסיפא לסעיף 2.1 להודעה מיום 15/08/2021.
המבקשים יודיעו האם לאור הערות בית המשפט לעניין הצורך בהפחתת הגמול והשכר, מוסכם עליהם כי הפיצו יוגדל ובלבד שסך הכל תשלם המשיבה 470,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הצנרת משנעת חומר המכונה MTBE, אשר מועבר אל בתי הזיקוק לנפט בע"מ ומשמש בתעשיית הבנזין.
עוד הסכימו הצדדים, כי המשיבה תשלם לכל אחד מן המבקשים גמול בסך של 10,000 ₪, ושכר טירחה לבא כוחם בסך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהחלטה מיום 21/10/2020 הוריתי לצדדים להתייצב לדיון, בו יהא עליהם להתייחס לסעיף 7(ז) לבקשה, לפיו הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין ביחס לכל עילות בקשת האישור, ולא רק ביחס לעילת חוסר הנוחות שנגרמה לתושבי האיזור והמשתמשים בכביש הסמוך לאיזור בו ארעה דליפת הגז, בגינה הוסכם כי יש לפצות.
לאחר הודעת הצדדים, קבעתי בהחלטה מיום 24/12/2020 כי אין מקום לסלק את הבקשה לאישור הסכם הפשרה על הסף והוריתי על פירסומו.
סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". השיקולים השונים שעל בית המשפט להיתחשב בהם בבואו לפסוק גמול ושכר טירחה מפורטים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ונכללים בהם הטירחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציאו לשם כך; התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; מורכבות ההליך; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
...
לסיכום ולמען הסדר הטוב מובהר בזאת, כי סכום הפיצוי במסגרת הסדר הפשרה יהיה כדלקמן: 31.1 גמול - 10,000 ₪ לכל אחד מן המבקשים, ובסך הכל 20,000 ₪; 31.2 שכר טרחה - 52,500 ₪ בתוספת מע"מ; 31.3 פיצוי לחברי הקבוצה באמצעות הקרן לחלוקת כספים - 397,500 ₪.
סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין, בהתאם ובכפוף לכל האמור לעיל.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בנוסח המפורט בנספח ג' לבקשה לאישור הסדר הפשרה וכפוף לכל התיקונים שפורטו לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בעקבות דליפת נפט גולמי מצנור קו הנפט המוחזק על ידי המשיבה 2 (להלן: "קצא"א") והעובר בשטח הערבה, הגישה המשיבה תובענה ייצוגית, בצרוף בקשה לאשרה כייצוגית, כנגד קצא"א וכנגד המבקשת (להלן: "המשרד להגנת הסביבה").
אומנם, ככלל ינהג בית המשפט זהירות בסילוק תובענה על הסף עוד בטרם דיון בבקשה לאישור התובענה שהרי ככלל עילת התביעה נבחנת ממילא במסגרת התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
יש לדעתי לראות בנסיבות אלה, של תובענה ייצוגית המוגשת כנגד גורם אכיפה, כנסיבה העונה על הגדרה של "מקרה חריג", המצדיק מחיקה על הסף.
...
בתשובה טענה המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה ולו בשל עצם אחריותה הישירה של המדינה, בהיותה בעלת הצינור שממנו אירע אירוע דליפת הנפט ומעצם העובדה, כי התאונה ארעה כתוצאה מעבודות העתקה של צינור הנפט לצורך הקמת שדה תעופה שהינן תולדה של פעולה ממשלתית.
לאור כל האמור לעיל, ובהינתן כי עילת התביעה מבוססת על יחוס אחריות המשיבה כגורם מפקח, אוכף ומסדיר, ובהעדר כל טענה כלפיה בדבר אחריות ישירה לעצם גרימת הנזק או לפעולה מזיקה, אך נכון לדחות התביעה כנגדה על הסף.
(ראה לעניין זה רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה (ניתן ביום 26.4.10)) סיכומו של דבר, הטענות אותן העלתה המשיבה כנגד המבקשת אינן טענות המייחסות לה גרימה ישירה של הנזק הפיסי נשוא התביעה כי אם גרימה עקיפה כתוצאה ממחדלי פיקוח ואכיפה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו