חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סילוק על הסף של תביעה הצהרתית בעלת מהות כספית

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה מחמת היתיישנות.
עוד טוענים ברנע וחברותיו כי תוהמי לא טרח לפנות בכל בקשה או דרישה בעיניין יישום ההסכם מאז שנת 2001 ועד שנת 2014, וכי תוהמי אף נימנע ביודעין מלפעול להעברת מניותיו חברת מילי חדרה אמינות על שמו במשך תקופה שמשנת 2003 ועד 2014 וזאת בשל תביעות כספיות שהתנהלו באותה עת נגד מילי חדרה אמינות.
הבקשה לסילוק ההליך מחמת היתיישנות לטענת ברנע וחברותיו, סיכום הדברים נחתם ביום 18.12.2002 והאירועים בפרק העובדתי בתביעתו של התובע אף הם היתרחשו בחודש דצמבר 2002.
לטענת ברנע וחברותיו, התובענה לסעד הצהרתי אינה אלא מסווה לתובענה כספית בגובה הסכום החייב במס בגין מכירת מניות מילי אמינות חדרה והעילה שביסוד התביעה לסעד האמתי היתיישנה זה מכבר.
לטענתם, גם בית המשפט המחוזי ראה את התביעה כתביעה כספית במהותה.
לטענתו, סיכום 2002 מהוה חוזה על תנאי בעל תנאי מתלה, שהוא מסירת דרישת מס הכנסה לתוהמי (סעיף 5 לסיכום 2002) ועל כן מרוץ ההתיישנות מתחיל בהתאם לתחילת הפעולה האופרטיבית ולא למועד כריתת החוזה.
...
סיכומו של דבר, משעילת התביעה נולדה אי שם בשלהי שנת 2002 או בשנת 2003 , הרי גם התיישנה שנים רבות לפני הגשת התובענה הנוכחית ואף לפני הגשת קודמתה.
מן הטעמים דלעיל, דין טענת ההתיישנות להתקבל ודין התובענה להידחות.
המבקש ישלם למשיבות הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 7,500 ₪.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת הסילוק לטענת רימה, יש לדחות את התביעה על הסף, שכן החברה נוהגת בחוסר תום לב, עת הגישה תביעה רגילה לסעד כספי - השבת כספי הפנסיה שהפקידה בחברת מגדל בסך של 98,809 ₪ במסווה של סעד הצהרתי על מנת שלא לשלם אגרה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי אין לסלק את התביעה על הסף, וליתר דיוק אין לחייב את החברה בתשלום אגרה כאילו מדובר בתביעה לסעד כספי במהותה.
מדובר איפוא בסעד הצהרתי – שלילת פצויי פיטורים בעל נפקות כספית.
הדברים מקבלים משנה תוקף, עת המסמכים והפרטים המבוקשים הם הבסיס לעילת התביעה של החברה, במסגרתה העלתה טענות קשות כנגד רימה בדבר גניבה.
...
שם קובעת השופטת המלומדת, כי "מאמר זה מתמקד בהגנה על זכויות האדם מפני הפרה מצדן של רשויות השלטון, ובהתאם לכך בפיתוח ההכרה בתביעות כספיות־נזיקיות נגד רשויות שהפרו זכויות אדם. אולם חשוב להדגיש, כי במישור העקרוני שאלות דומות עשויות להתעורר גם במערכות יחסים פרטיות, כאשר פרט מפר זכות אדם של פרט אחר. בהקשר זה, ההכרה באפשרות לתבוע פיצויים בגין הפרתה של זכות יסוד מחייבת להקדים ולבחון אם במערכת היחסים שבין התובע לנתבע אמנם חלה חובה לכבד את הזכות המופרת." אשר על כן, בקשת המחיקה נדחית בעיקרה, למעט מחיקת הסיפא של סע' 72 לכתב התביעה, "ומכוח חוק הגנת הפרטיות". בקשת הגילוי לטענת רימה, יש לגלות לה את המסמכים הספציפיים הבאים: צילומים בהם נצפתה לוקחת לכאורה לכיסה מכספי הקופה; הודעת רימה כי לקחה כספים לשימוש אישי; דוחות ספירת קופת עמלות בהם דווח על חוסר בקופה; דוחות ספירה של קופה שהייתה באחריותה, בהם דווח על חוסר בקופה; דוחות האקסל והדוחות הידניים לגביהם התייחסה בסעיף 12 לכתב התביעה שכנגד, בדבר רישום עמלות ששילמה והכנסת מזומנים לקופת העמלות; שם האחראי אליו הייתה מעבירה את הקופה ואת דוחות ספירת הקופה.
לטענת החברה, הגשת הבקשה מצד רימה בשלב זה, ללא כל הנמקה הנוגעת לעצם הזכות לכאורית של בעל דין לקבל גילוי מוקדם של מסמכים ספציפיים, קודם להשלמת ביצוע הליך גילוי מסמכים כללי בהתאם לצו התלוי ועומד דינה להידחות, שכן ואפשר שלאחר מילוי הצו, חלקה או כולה יתברר כמיותר.
כך, אין לאפשר גילוי מסמכים שיש בגילויים הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד ואין לאפשר "מסע דיג". בין פרמטרים אלו יש יחסי גומלין, היינו ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, ובכלל זה גילוי העלול להוביל לפגיעה בפרטיות, כך נקפיד בבחינת רלבנטיות הגילוי ולהפך (רעא 7586/15 רונן בן צבי נ' אידה אלשיך, פסקה 13 וההפניות שם (מיום 24.1.2016).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע כי אמנם ככלל מסלקים על הסף תביעה לסעד הצהרתי כאשר יש בידי תובע לעתור לסעד כספי (ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ 13.7.11 ; ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט נ' ברנר פ"ד לב (1) 85); אך במקרה דנן, התובעים הבהירו כי בעת הזו הם אינם יכולים לעתור לסעד כספי.
לעניין העדר היתערבות ערכאת ערעור בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור הליך לגופו, מבלי לסלק ההליך על הסף; ראה גם דברי כב' השופטת חיות, ברע"א 5062/16 רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ (23/8/16) בסעיף 6: "כפי שנפסק לא אחת, ככלל אין ערכאת העירעור נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך בפניה והלכה זו חלה במשנה תוקף עת מדובר בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ נ' גיטי אהובים ואח' (לא פורסם, 18.5.2006). זאת ועוד – סילוקה של תביעה על הסף מבלי לבררה לגופה, מהוה אמצעי קצוני ולפיכך על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות טרם השמוש בו. (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קבוץ אושה, פסקה 15 (29.12.2014); ע"א 5728/15 עו"ד ישראל בכר נ' חמיס, פסקה 4 (9.11.2015)....". אינני סבורה כי במקרה שלפני הוכח כי אי הכרעה מידית בסוגיות שהעלתה בית בלב, בשלב הנוכחי, תוביל לפגיעה ממשית בזכויות המבקשת או כי ייגרם לה נזק של ממש שאיננו ניתן לריפוי בדרך של פסיקת הוצאות.
במקרה דנן, ספק אם פסק הדין בעיניין "עד 120" מהוה השתק ביחס לדיירים - התובעים בתביעה דנן ו"בית בלב" שלא הייתה נתבעת שם. בימ"ש השלום שם סילק על הסף חלק מהסעדים מתוך נקודת מוצא כי מדובר בשינוי הסכם קיים, והערעור נמחק בהסכמה בשל הסדר פשרה בעירעור, אך פסק דינו של בית משפט השלום בעיניין עד 120 לא מחייב מותב אחר של בית משפט שלום ואינו בגדר "תקדים מחייב". אין עסקינן באותם בעלי דין ואין השתק פלוגתא והשתק עילה.
באשר לכימות השווי הכספי: בבקשה לסילוק התביעה על הסף בבימ"ש קמא נטען כי אין מדובר בנתונים שאינם ידועים למשיבים ולא בסעדים שלא ניתן לאמוד את שוים.
השאלה אם הסעד הוא במהותו כספי, גם אם אינו מבוקש סעד כספי, אלא נידרש סעד הצהרתי או צו עשה, נבחנת בכל מקרה לגופו לפי נסיבותיו ולא תמיד האבחנה קלה.
...
ממילא אני סבורה כי תיקון כתבי טענות ככל שהיה מתבקש בנסיבות העניין הוא הדרך המועדפת ולא סעד קיצוני של סילוק על הסף.
באשר להחלטה שניתנה ביום 14.4.19 בת"א 2397-01-18 לא מצאתי כי יש בה כדי להוביל בשלב זה למסקנה שונה.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת כתב התביעה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של 50% מהון המניות של הנתבעת מס' 4, מלון בוטיק אגדות בע"מ (להלן: "בוטיק אגדות"), ובהתאם, כי מכירת מניותיו בבוטיק אגדות מצד הנתבע מס' 3, חיים מרדכי פריד (להלן: "פריד") לידי הנתבעת מס' 1, ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ (להלן: "מעיין אלפיים"), המצויה בבעלותו של הנתבע 2, גרשון חיטמן (להלן: "חיטמן") – נעשתה לא סמכות ודינה בטלות, משעה שבוצעה ללא ידיעת התובע וללא הסכמתו.
טענות הצדדים: הנתבעים 1-2 ו- 4 טוענים כי כתב התביעה במהותו אינו אלא תביעה כספית, במסווה לתביעה לסעד הצהרתי.
בתשובתו לבקשה טוען התובע כי סילוק תביעה על הסף של כתב תביעה הוא סעד קצוני וחריג, שבית המשפט ייעתר לו במקרים חריגים ביותר.
במרכז בקשת הסף דנא ניצבת טענת הנתבעים, אשר לפיה עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי שנועדה להיתחמק שלא כדין מתשלום אגרה, שכן הסעד האופרטיבי בתביעה הוא למעשה סעד כספי ו/או סעד בדבר זכויות במקרקעין הניתנות לשומה בשווי כסף ו/או סעד כספי להשבת השקעותיו הכספיות.
...
לסיכום, לטענת התובע, אף שסוכם עם פריד על רכישה משותפת של המלון, פריד הונה אותו ושכנע אותו להשקיע מיליוני שקלים לרכישת המלון ושיפוצו, מבלי להעביר לידיו מחצית ממניות החברה.
אשר על כן, טוענים נתבעים 1-2 ו- 4 כי הואיל והתובע שילם אגרה חסרה ובלתי מספקת, דין התביעה להימחק על הסף.
עם זאת, עיון בכתב התביעה מוביל למסקנה אחרת.
סוף דבר, לאור כל האמור לעיל נדחית הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת תשלום אגרה בחסר.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת הנתבעים בהליך זה, כל אחד בנפרד, להורות על סילוק תביעתו של המשיב/התובע על הסף, מחמת מספר עילות מקדמיות- כל מבקש ועילותיו.
בנוסף, עיון בכתב התביעה וכן בתגובות התובע אשר הוגשו לתיק, מעלה כי התובע חפץ לאו דוקא בפצוי כספי כי אם בסעדים הצהרתיים כאלה ואחרים כגון - פתיחה בחקירה פלילית, מחיקת תיקים חיסויים ומניעת שימוש בהם, הרחקת המשיב מהמבקש, הפסקת ניהול מעקבים בנגוד לחוק, הוראה על איסור מי מטעמו של הנתבע 1 להגיע לרח' כצנלסון 52 גבעתיים ועוד.
בהיותם חורגים ממהות ההליך אשר לשמו הוקם טרבונל זה. לסיכום נקודה זו אני קובעת, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, באופן שבו גם אם יוכח האמור בו, לא יהיה מקום לפסוק לתובע את הסעדים להם הוא עותר ומשכך דין התביעה להיות מסולקת על הסף.
דוקא בהליך "תביעות קטנות" שומה על בית המשפט לשמור מכל משמר על ניהול יעיל וזריז של ההליך, תוך הקפדה יתרה כי הדיונים יתקיימו בהתאם למטרותיו ותוך הגשמת יעדיו של הליך זה. זמנו של בית המשפט - לא זמנו הוא, כי אם זמנו של כלל ציבור המתדיינים אשר ממתינים זמן ממושך למועד בו יוכלו להשמיע את טענותיהם באולם בית המשפט, ולקבל סעד כספי, אשר גם אם אינו בסכום גבוה, הוא משמעותי עבור אותו בעל דין.
...
לאחר שבחנתי את כתב התביעה והמפורט בו וכן לאחר ששקלתי את טענות המבקשים, מצאתי כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.
מן המקובץ עולה באופן ברור מסקנה אחת – התובע מבקש סעד מבית המשפט כאשר הוא נוקט בשפה שאינה ראויה בלשון המעטה ומוסר פרטים שאינם נכונים.
על כל אלה יש להוסיף את האמור בתקנה 42 לתקנות, אשר לשונה היא: סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.מחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט המקובץ לעיל מצביע באופן מובהק אודות התנהלות התובע המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
סיכומו של דבר, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו