בקשת סילוק על הסף של מדינת ישראל בתובענה ייצוגית

בעקבות אירועים אלו, ובשל הטענה כי פערי המחירים של המוצרים באתריה השונים של המשיבה, עולים כדי הפליה אסורה, כאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשמ"ח – 1988 (להלן: חוק איסור הפליה), הוגשו כנגד החברה שלוש בקשות לאישור הגשת תביעות כייצוגיות (ת"צ 9445-11-21 טנוס נ' שופרסל בע"מ; ת"צ 13801-11-21 מדינה נ' שופרסל בע"מ; ת"צ 10324-11-21 קוממי נ' שופרסל בע"מ).

עיון בהליכים המתנהלים בבתי משפט בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות מלמד כי מרבית ההליכים מסתיימים בשלב המקדמי של בקשת האישור (אלון קלמנט, קרן וינשל-מרגל, יפעת טרבולוס ורוני אבישר-שדה "תובענות ייצוגיות בישראל - פרספקטיבה אמפירית" 21 מחלקת המחקר של הרשות השופטת, 2014; א' פלינט ו- ח' ויניצקי תובענות ייצוגיות 597 (2017)).

המונח 'פרט מטעה' מוגדר בסעיף 1 לחוק ערך על דרך הריבוי - "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר". כלומר, האיסור חל גם על הטעה שבמחדל ובאי מסירת כל הפרטים הרלוואנטיים, ואף על פוטנציאל להטעיה ("עלול להטעות", שאינו רלוואנטי לענייננו) (ראו: ע"פ 5734/91 מדינת ישראל נ' לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ, פ"ד מט(2) 004 (1995); ע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל (10/3/2008); ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584 (2001)).

בת"צ (ת"א) 1525-09-18 גבריאלי נ' ויזל (22/1/2019) אליו הפנו המשיבים, התקבלה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בגין ירידת שער מניה של חברה לאחר פירסום תחקיר שלילי הנוגע לבעל השליטה בחברה.

...

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, ולאור מסקנתי כי מכתבי הטענות מתחייבת המסקנה כי לא עומדת לבעלי המניות עילות תביעה אישיות בשל האירועים מושא ההליך, אני מורה על סילוקה של בקשת האישור על הסף.

נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בבקשה החלופית לעיכוב ההליכים.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך כולל של 10,000 ₪.

ברקע לדברים בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש עו"ד מוטי בן ארצי (להלן – "המבקש") נגד מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט ורשות האוכלוסין וההגירה, להלן – "המשיבה"), בה נטען כי המשיבה מחייבת בעלי תעודות נכה בתשלום דמי חניה בחניונים המצויים במיתחם קריית הממשלה בנוף הגליל, תוך הפרת החובה החקוקה שבסעיף 4ב. לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן –"חוק חניה לנכים").

משמדובר לטענת המשיבה ברשימה סגורה של פריטים, ומאחר שממילא גם העמדת תובע חלופי לא תביא כל תועלת בעיניין זה – יש בכך כדי להוביל לסילוקה על הסף של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית, כבר בשלב זה. למעלה מן הנידרש ציינה המשיבה בבקשתה, כי מפעיל החניון מושא ההליך התחלף ימים ספורים טרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

...

אף אם דרכי ההגעה האפשריות למשרדי המשיבה מצומצמות יותר ככל שלא ייעשה שימוש בשירותי החניה הסמוכים למתחם, לא שוכנעתי כי לא ניתן להגיע למתחם קריית הממשלה באמצעות תחבורה ציבורית או אמצעים חלופיים לרכב פרטי.

בכל מקרה, ואך על מנת שלא יימצא הנייר חסר אעיר, כי גם אלמלא דובר בהרחבת חזית אסורה, אני סבורה כי ענייננו אינו נופל אף לגדריו של פריט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אשר על כן, ומכל הטעמים שפורטו לעיל – דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל, והבקשה לאישור תובענה כייצוגית נמחקת בזאת.

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו ת"צ 46294-02-22 ג'סט סימפל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיא אליהו בכר מבקשים 1. ג'סט סימפל בע"מ 2. עידן יהב שניהם ע"י ב"כ עו"ד אביטל קליין ו/או גרגורי פאוסט קורצ'מני ו/או ד"ר איתמר מירון משיבה מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט ע"י ב"כ עו"ד מיכל פליגלר (שטיין) מפמת"א (אזרחי) החלטה

המדינה הודיעה שהיא נכונה להחזיר את כספי האגרה שנגבו ולפעול לתיקון האפיון במערכת נט המשפט, ומכאן שעילת התובענה מיצתה את עצמה ואין תועלת באישור התובענה כייצוגית, מבלי לגרוע מדיון נפרד בפסיקת גמול ושכ"ט. אשר לעילת הפניות – המדינה הכחישה טענות המבקשים.

בהקשר זה הפניתה המשיבה לתקנה 20(48) לתקנות האגרות שקבעה רשימה סגורה של מקרים בהם בקשה לשינוי מועד הפטורה מאגרה, מכאן לשיטתה נלמד כי הכלל הוא שביתר המקרים, בקשות לשינוי מועד חייבות באגרה – בקשות שעל פי התקנות החדשות הן "פניות". המשיבה הוסיפה וטענה כי ניסיון המבקשים לצמצם את חובת תשלום האגרה רק לבקשות שהן "הליך בתוך הליך", מיתעלם במידה רבה משיעורה הסמלי של האגרה, העומד על סך של 37 ₪, הנגבית גם מבקשות מהותיות כגון בקשה לסילוק על הסף וגם מבקשות טכניות, ללא הבחנה ביניהן.

...

מכל מקום, אף אם התנהלות המדינה בגביית או אי גביית אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה מעוררת שאלות, ואיני קובע שכך הם פני הדברים – בהתחשב בכל האמור לעיל ובפרט העובדה שלא נערך כל שינוי בתקנות האגרות וכי אין מחלוקת שבדין נגבתה אגרה על בקשה טכנית קודם לתקנות סד"א החדשות, הפרשנות הלשונית התומכת בכך שאגרה היא בקשה בכתב, אמירתו המפורשת של מחוקק המשנה לגבי מוסד הפניות שאינה גורעת מהחיוב באגרה, והתכלית האובייקטיבית – אין בהתנהלות המשיבה בבית המשפט למשפחה כדי להטות את הכף לפרשנות המבקשים.

בענייננו – פרשנות החקיקה הרלוונטית מביאה אותנו למסקנה ברורה ואין כל ספק פרשני.

עילת תביעה אישית וטענות נוספות משהגעתי למסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בעילת התביעה האישית של המבקשים ובטענות נוספות שהעלו הצדדים כגון האם התביעה מיצתה את עצמה בשים לב לפקיעת הוראת השעה, הקשיים הנטענים להשבת הכספים וכיו"ב. סוף דבר בקשת האישור ביחס לעילת הפניות נדחית משאין אפשרות סבירה כי השאלות המשפטיות יוכרעו לטובת הקבוצה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 42218-01-23 מפלגת יש כיוון נ' מדינת ישראל תיק חצוני: לפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח מבקשת מפלגת יש כיוון משיבים 1. מדינת ישראל 2. משרד המשפטים, רשות התאגידים יחידת המפלגות 3. לישכת הפירסום הממשלתית במשרד ראש הממשלה בקשה לגילוי מסמכים החלטה

מנגד, המשיבים הגישו בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכן טענו כי דין בקשת האישור להדחות לגופה: במישור הסף – המשיבים טענו כי דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להיות מסולקת על הסף, שכן היא אינה עומדת בתנאיו של פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו: "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר...". לשיטת המשיבים, הבקשה הנוכחית אינה מתקיימת את דרישות פרט 11 הנ"ל, וזאת משני טעמים: ראשית, לפי הנטען, אין עסקינן בתשלום המהוה מס, אגרה או תשלום חובה אחר, אלא במחיר שנגבה כתמורה ישירה ומידית עבור הוצאות הפירסום ברשומות ובעיתונים היומיים.

בד בבד, הזכות לגילוי ועיון במסמכים טרם אישור תובענה ייצוגית, היא מצומצמת בהיקפה בהשוואה להליכים אזרחיים "רגילים" כעולה מדרישותיה של תקנה 4(ב) הנ"ל. דרישות אלה נועדו למנוע מבקשת גילוי מסמכים המוגשת במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, מלהפוך למסע דיג שתכליתו להשלים תשתית ראייתית חסרה בבקשת האישור (ראו: רע"א 332/22 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' פוקס ברומן, פס' 10 (5.7.2023)).

...

המסקנה העולה מן המקובץ היא כי המסמכים שהמבקשת עותרת כעת לגילוים אינם אלא ניסיון לאתר את התשתית הראייתית הראשונית החסרה בבקשת האישור.

משזאת המסקנה אליה באתי, אין צורך להיזקק לשאלה האם במקרה דנן התקיימו יתר התנאים הנדרשים בתקנות ובהלכה הפסוקה לצורך היעתרות לבקשת גילוי במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ת"צ 55028-06-23 08 מאי 2024 לפני : כב' השופטת בכירה אריאלה גילצר-כץ נציגת ציבור (עובדים) גב' אסתר קופרברג נציג ציבור (מעסיקים) מר חגי רם המבקש בבקשה לאישור התובענה כייצוגית: יוסף חננאל ע"י ב"כ: עו"ד אורי קינן ואח' המשיבה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית: מדינת ישראל – המשרד לבטחון פנים שירות בתי הסוהר (שב"ס) ע"י ב"כ: עו"ד רביד אבוקרט ועו"ד אסתי לוין פסק דין

בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, אין לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

...

לאחר שעיינו בבקשה לסילוק על הסף ובתשובה לה, להלן החלטתנו: רקע כללי: המבקש, מר יוסף חננאל (להלן: "המבקש") הוא אסיר המועסק בקשירה, השחלה ואריזה של טליתות במפעל לציציות במסגרת מערך התעסוקה של שירותי בתי הסוהר.

מנגד טוען המבקש כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מהטעמים הבאים: על פי המבחן המעורב שבמרכזו מבחן ההשתלבות (כאמור בבג"ץ 5168/93 מור – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ 646) – מתקיימים במקרה דנן יחסי עבודה.

דיון והכרעה: לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף - להתקבל.

משכך הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית על הסף.