בקשת סילוק על הסף של בקשת אישור תובענה ייצוגית נגד משרד הבריאות

מבקשות הסילוק עולה כי רשות המים ומשרד הבריאות הורו למשיבה 2 להסיר 3,390 מדי מים שנימצא כי הם אינם עומדים בתקן.

(לשעבר .Google Inc) נ' ברם (16.7.19): "נקודת המוצא לדיון היא שהכלי הדיוני של סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים קצוניים שבהם ניכר על פני הדברים כי "אין בבקשה ולא כלום", שבקשת האישור אינה אלה "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה.

התובענה הייצוגית בעיניין אשכנזי [ת"צ (מחוזי מרכז) 39947-11-11 אשכנזי נ' מרחבים ירוקים – גאון (2001) בע"מ (10.10.12)] סולקה על הסף מאחר שהמחלוקת בין הצדדים שם הייתה משפטית (בעיניין פרשנות חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, אשר היה בה כדי להכריע בשאלת היריבות והעילה) ולכן ניתן היה להכריע בה כבר בשלב הסף; התובענה הייצוגית בעיניין קרייטר [ת"צ (מחוזי מרכז) 58294-09-16 עזריאל קרייטר חברה לייבוא וסחר עצים בע"מ נ' מועצה אזורית לב השרון (25.4.17)] סולקה על הסף מאחר שנקבע כי היא אינה נכללת בפרט 6 לתוספת השנייה (תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם מפגע), וקביעה זו התבססה על נתונים שלא היו שנויים במחלוקת (לא הייתה מחלוקת כי לא היה קיים מפגע סביבתי); התובענה הייצוגית בעיניין קדימה מדע-חינוך לחיים [ת"צ (מחוזי מרכז) 66597-07-17 קדימה מדע חינוך לחיים בע"מ נ' ת ל (קטינה) (10.4.18)] סולקה על הסף מאחר שנקבע כי המשיבה שם נבחרה על ידי משרד החינוך במיכרז לספק שירותי לימוד וחינוך בחינם ולפיכך לא ניתן לראות ביחסים שבין המשיבה לבין חברי הקבוצה כיחסים שבין "עוסק" ל"לקוח".

...

כאשר מוגשת תובענה ייצוגית נגד "עוסק", ניתן להסתמך גם על עילות וסעדים מחוץ לחוק הגנת הצרכן, ובלבד שמדובר בתובענה שהיא ביחס לעניין שבין "לקוח" לבין "עוסק". טענות המשיבות בתשובות לתגובה לבקשות תגובת המבקש מחזקת את המסקנה לפיה בקשת האישור אינה מגלה עילה ויריבות וכן אינה נכללת בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק.

המסקנה מהאמור לעיל היא כי במקרה דנן לא ניתן לדון בבקשות הסילוק כטענות סף בטרם הדיון בבקשת האישור לגופה, כפי שאף נפסק לאחרונה ברע"א 4243/19 Google LLC.

סיכום בקשות הסילוק על הסף נדחות, אפוא, אך אין מניעה להעלות את הטענות הכלולות בהן במסגרת תשובות המשיבות לבקשת האישור.

ברע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי, בפיסקה 5 (2.4.09) פירט השופט מלצר את הנסיבות בהן יש להורות על סילוקה של בקשת אישור על הסף: "... כאשר קריאה פשוטה של הדברים, על פניהם, מלמדת לכאורה כי המדובר בבקשת סרק, ודיון בבקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף הוא פשוט, מהיר ויכול להוביל למסקנה ברורה וחד-משמעית, אזי יש בסיס לעריכת דיון כאמור". וברע"א 2022/07 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ, בפסקות 4 ו-6 (13.8.07) נקבע: "4. ... ואכן, בית משפט זה הורה בעבר על סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר נמצא לו טעם שהשמיט את הקרקע תחת הבקשה כולה.

פרט זה קובע כי ניתן להגיש תובענה שהיא "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". לטעמי ברור כי כל חלקי פרט 11 צריכים להתקיים על מנת שניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית לפי סעיף 3(א) הנ"ל. בעע"מ 1859/15 קפלן נ' משרד הבריאות (9.8.16) נדונה השאלה אם גביה של תשלום בגין קבלת מידע רפואי מבית חולים ממשלתי או מצה"ל נכנסת בגדר פרט 11.

אשר לטעם להגבלה מציין בית המשפט: "הסבר לכך מצוי, ככל הנראה, ברקע להליכי החקיקה של חוק תובענות ייצוגיות. חברתי הנשיאה מ' נאור עמדה בהרחבה על רקע זה בעע"מ 7373/10 יוסי לוי נ' מדינת ישראל צבא הגנה לישראל מדור תשלומים, (13.8.2012) (להלן: עניין לוי). כפי שפורט שם, ההסדר של תביעות השבה נגד הרשות מבטא פשרה בין עמדות שונות שהובעו עובר לחקיקת החוק. היו שבקשו להחיל על הרשות כללים זהים לאלה החלים על גופים אחרים, והיו שבקשו לשלול לחלוטין את האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות להשבה נגד הרשות. ההסדר שנקבע בפועל משקף מתח זה, תוך הגבלה של עילות התביעה נגד הרשות, משך התקופה שבגינה ניתן לתבוע השבה, האפשרות העומדת לרשות להגיש הודעת חדילה והסדרים נוספים. כחלק ממגבלות אלה, נקבע בדין כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית להשבת סכומים שגבתה רשות בתורת תשלומי חובה – אך לא תשלומים שגבתה הרשות שאינם תשלומי חובה (שם, פסקות 3-2 לחוות דעתה של הנשיאה; בג"ץ 2171/06 כהן נ' יו"ר הכנסת, פסקה 36 (29.8.2011))". האם התביעה שלפניי היא תביעה "להשבת סכומים שגבתה" המשיבה כפי שפירטתי לעיל, בבקשת האישור עתר המבקש לסעד של "פיצוי כספי", זאת משום שהבין כי מאחר שהכספים נושא התובענה לא ניכנסו לכיסה של המשיבה הרי שלא ניתן לתבוע בגינם השבה.

...

השופט זילברטל מוסיף וקובע: "סבורני, נוכח ההשוואה להוראת סעיף 1(א) ולעקרון שהיא מבטאת, כי המבחן הקובע צריך להיות דווקא האם לצורך הטלת תשלום מסוג מסוים על הפרט נדרשת הסמכה בדין. כלומר, אין זה מבחן של מצב הדברים כהווייתם, העוסק בשאלה האם התשלום הוטל או נגבה מכוח סמכות שבדין (או נחזה להיות כזה), אלא מבחן משפטי-נורמטיבי, הבוחן האם מדובר בתשלום מסוג התשלומים אשר אין להטילם על הפרט אלא במסגרת הסמכה כדין". אני מקבלת את טענת ב"כ המבקש כי לצורך הטלת התשלומים נושא הדיון על החייב יש צורך בהסמכה כדין, ואולם דעתי היא כי נוכח תכליתו של פרט 11 והעובדה שמדובר בו בגבייה ובהשבה, כי אותם תשלומים נושא הפרט הם כאלה שהוטלו על פי הסמכה כדין ונכנסו לכיסה של הרשות.

אני סבורה כי התשלומים האמורים בענייננו תכליתם העיקרית היא להמריץ את החייב לפרוע את החוב במהירות.

לאור האמור עד כאן, דין בקשת האישור להידחות על הסף וכך אני מורה.

סוף דבר בקשת האישור נדחית.

עניינה של החלטה זו בבקשת המשיבה, מדינת ישראל - משרד הבריאות, לסלק על הסף את הבקשה שהגישה המבקשת לאישור ניהול תובענה זו כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), מחמת שורה של כשלים, כך לטענתה, שנפלו בתביעה ובבקשת האישור.

טענות המשיבה לטענת המשיבה יש לדחות התביעה ובקשת האישור שלצדה על הסף משורה של טעמים, בין השאר מן הטעם, כי המבקשת לא שילמה את אגרת בית המשפט; כי בנגוד לדרישה שבסעיף 3(א) לחוק אין בבקשת האישור היתייחסות לשאלה לגדר אילו מהפרטים המצויים בתוספת השניה לחוק נכנסת התובענה; כי הטענות הנטענות מהוות תקיפה עקיפה של מדיניות, נהלים, צוים ותקנות; כי נטענות טענות כנגד משרד הבריאות, המבקשות לתקוף מדיניות ו/או הפעלה ו/או אי הפעלה של סמכויות פקוח, טענות שלא ניתן להעלותן במסגרת תובענה ייצוגית; כי קיימת שונות מהותית בין חברי הקבוצה באופן שאינו מקיים את תנאי ההומוגניות; וכן בשל העידר תשתית ראיתית המבססת עילת תביעה אישית למבקשת.

סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יעשה במשורה ויעשה רק במקרים בהם ברור על פני הדברים שהבקשה איננה אלא בקשת סרק, או מקום בו מועלות טענות השומטות הקרקע תחת העילה כולה, שהרי בקשת האישור מהוה לכשעצמה גורם מסנן של הליכים המתאימים להתברר בהליך של תובענה ייצוגית.

...

לאור כל האמור לעיל, יש אף בטעם זה כדי להביא לסילוק על הסף של הבקשה לאישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית.

סעיף זה חוסם בפועל את האפשרות לנהל נגד רשויות ציבוריות הליכים ייצוגיים בעילה נזיקית בשל התרשלות בהפעלת הסמכויות השלטוניות המפורטות בסעיף, ומכאן, מקום שבו מבססת המבקשת תביעתה על העדר פיקוח מצד הרשות ונזקים שנגרמו עקב כך, דין בקשת האשור להידחות על הסף גם מטעם זה [ראה ת"צ (ב"ש) 12017-12-14 צדוק לוי פירסק נ' חברת קצא"א (ניתן ביום 6.12.2015)].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי זה המקרה המצדיק סילוק התובענה על הסף.

בקשה לסילוק על הסף של תובענה ושל בקשה לאשרה כייצוגית מן הטעם שהטענה העומדת בבסיסן נדחתה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין המהוה תקדים מחייב.

לפי בקשת משרד הבריאות לסילוק התובענה ובקשת האישור על הסף, מקורו של סעיף 2.2.10 לחוזר מנכ"ל 2018 האמור בחוזר קודם אשר חקיקה ראשית אימצה אותו לפני שנים רבות (חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות)) ובהתאם נוהג המשיב כדין ומכוח דין שעה שמחייב הוא בן מישפחה דוגמאת המבקש בהישתתפות בהוצאות לאשפוז גראטרי.

...

אין בידי לקבל פרשנות זו. לשון ההערה בפרט 2 לתוספת השלישית רחבה והחוק לא מגדיר מהי "משפחתו" של המאושפז, כמוצע בידי המבקש (להבדיל, כשהמחוקק ביקש להתייחס לקרובי משפחה מדרגה ראשונה, עשה זאת מפורשות (פריטים 3(יג), 4(ו)(5)(ב)(2), 4(ו)(5)(ב1)(2), 26(2), 26(4) ו-26(5)(א) לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות)).

סיום נוכח המקובץ הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת האישור להידחות על הסף, בהינתן שהטענה המשפטית שבבסיסה הוכרעה ונדחתה בהלכה מחייבת של בית המשפט העליון.

בנסיבות אלה ומשבסופו של דבר הסתיים ההליך בשלב מוקדם, יישא המבקש בהוצאות המשיב בסך 8,000 ₪.

עוד טענה המבקשת, כי המשיבה לא פעלה בשקידה סבירה לאיתור תובע ייצוגי ולא הוכיחה כפי שנקבע בפסיקה כי קיים קושי כלשהוא באיתור תובע כזה; טענת המשיבה כי קיים חשש אצל חברי הקבוצה מפני פנייה לערכאות משפטיות היא טענה סתמית ומופרכת שלא נתמכת בראיות, ובפועל מדי חודש מוגשות עשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד רשויות מקומיות לרבות בתחום הנגישות; טענת המשיבה לפיה קיבלה פניות מתושבים שונים בבנימינה לא נתמכה בראיות; באתר האנטרנט של המשיבה לא מפורסם מספר טלפון שלה או דרכי היתקשרות, וגם לא תחום פעילותה; ולכן לא ברור כיצד תושבים ידעו על קיומה של המשיבה ודרכי הפניה אליה.

בתצהיר נטען, כי המשיבה הנה עמותה פעילה המעבירה הרצאות בתחום הנגישות; משרד המשיבה ממוקם בבניין מגוריו של יו"ר המשיבה שלא גובה דמי שכירות; למשיבה אין ולא היו עובדים או מקבלי שכר והכל נעשה בהיתנדבות; המשיבה הפעילה חשבון בנק בבנק הפועלים אך חשבון זה ניסגר ולפני מספר שבועות הוגשה בקשה לפתיחת חשבון בבנק מרכנתיל.

באם בקשת האישור אינה עומדת בתנאים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, הרי ממילא לא יינתן האישור לניהולה: " משכך, הכלל הוא שסילוק על הסף של בקשת אישור תובענה כייצוגית שמור למקרים חריגים – שבהם ניכר כי בקשת האישור אינה אלא בקשת סרק, או שקיימת טענת הגנה השומטת בבירור את הקרקע מתחת לבקשת האישור בכללותה" (רע"א 4531/20 מכבי שירותי בריאות נ' פלונים, פסקה 3 (5.11.20); ראו גם : ע"א 4599/20 אור ירון, עו"ד נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 4 (1.12.21)).

...

אין להיעתר לבקשת המשיבה להחלפתה בתובע מייצג אחר, שכן הנסיבות העומדות ביסוד מסקנתי היו ידועות היטב למשיבה.

בשונה מענייננו באותו מקרה לא נפרשה מלוא היריעה בפני ביהמ"ש, ומכאן התקבלה המסקנה כי טענה זו נכון לבחון בשלב בירור בקשת האישור.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף.