ממשיכים גרינברג וטוענים בעיניין זה כי הצדדים אשר הופנו על ידי בית המשפט לגישור הסכימו כי חברת יורוטק תשלם סך של 1,000,000 ₪ ומע"מ לקופת הפרוק של חברת פרסקו, "כנגד ויתור של כונסת הנכסים ושל בנק הפועלים ובנק לאומי - 'על כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כלפי המשיבים [גרינברג וחב' יורוטק; ד.א.ד] בקשר עם נשוא הבקשה דנא' (סעיף 7 להסכם הגישור)" (עמ' 2 של הבקשה.
בסעיף 3 א' של ההודעה עותרים פושקרנה "לקבוע כי החבות בגין הטענות של בנק לאומי, ככל שייקבעו כמוצדקות, חלות באופן ישיר על הצד השלישי ..." והוא באופן בלעדי זה אשר נושא בנטל לפרוע את הסכומים שייפסקו בפסק הדין.
יחד עם זאת, אין מקום להורות על סילוק התובענה על הסף ויש לאפשר לפושקרנה להשלים ולשלם את האגרה הנדרשת בהתאם לתקנות האגרות, ובשים לב לקביעה כי מהותה של ההודעה הנה כספית.
...
לאחר שעניינתי בבקשה בתגובה ובתשובה לתגובה, אני מחליטה לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, כך שעל פושקרנה להשלים את יתרת האגרה, וכן ליתן אורכה בת 30 ימים להגשת כתב הגנה בהודעה ולהשלמת הליכי ביניים, והכל כדלקמן:
[א] ההודעה הינה לסעד כספי - לא זו אף זו שההודעה אשר שלחו פושקרנה אל גרינברג הינה לסעד כספי, אלא שהסעד ניתן בנקל להערכה כספית - שיעורו הוא כשיעור הסעד הכספי לו עותר התובע מאת הנתבעים.
גם דין טענתם של פושקרנה כי לשיטתם דין תביעתו של התובע להידחות או כי אינם יודעים באיזה סכום יחויבו הם לשלם לתובע, ככל שיחויבו, ולכן הסעד הכספי אינו ניתן להערכה - להידחות.
בעניין שערי העיר עמד כב' השופט צ' זילברטל, כאמור, על עיכוב הליכים שעה שמדובר בהודעה לצד שלישי, ודבריו יפים הם לענייננו:
"לא ניתן לומר על ההודעה לצד ג', ששלחה המשיבה למבקשת, שהיא אינה הליך של אמת ושנועדה כל כולה לאפשר למשיבה להתחמק מהסכם הבוררות שבינה לבין המבקשת. מסקנה זו נובעת מכך, שהמשיבה לא היתה, למעשה, יוזמת ההליכים. ההליך העיקרי נפתח ביוזמתה של התובעת והמשיבה מצאה עצמה אנוסה להתדיין בבית המשפט בגדר תובענה זו. בנסיבות אלה, כאשר המשיבה עומדת בפני סיכון, שאם לא תרוכזנה המחלוקות שבינה לבין התובעת ובינה לבין המבקשת בהליך אחד, כאשר מדובר במחלוקות הנוגעות לסוגיה אחת משותפת, עלולות להתקבל פסיקות סותרות, אשר עלולות להותיר את המשיבה 'קרחת מכאן ומכאן', לא ניתן לומר שמשלוח ההודעה למבקשת מהווה התחמקות גרידא מהסכם הבוררות.
אם במצב כזה מצא בית המשפט, כי קיים "טעם מיוחד" שלא לעכב את ההליכים מחמת הסכם הבוררות, קל וחומר שכך תהיה התוצאה, כאשר מדובר בנתבע, שלא יזם את ההליך העיקרי אלא אולץ על-ידי התובע להתדיין, השולח הודעה לצד ג' כנגד מי שיש לו איתו הסכם בוררות.
