לפניי שתי בקשות לסילוק על הסף; הראשונה היא בקשת הנתבעים לסילוק התביעה העיקרית על הסף מחמת העידר עילה, העידר יריבות, פורום לא נאות והיעדר סמכות מקומית, והשנייה היא בקשת הנתבעים שכנגד לסילוק התביעה שכנגד על הסף בשל חוסר תום לב, העידר עילת תביעה, תביעה טורדנית וקנטרנית ושיהוי רב.
העובדות הצריכות לצורך הדיון בבקשה הנן כדלקמן:
התובעים הנם אם ובנה, אזרחי מדינת ישראל שמתגוררים בישוב אלפי מנשה במערב השומרון.
...
לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה העיקרית על הסף על כל מרכיביה, למעט הטענה בעניין הסמכות המקומית כמצוין לעיל.
הבקשה השנייה – בקשת הנתבעים שכנגד לסילוק התביעה הנגדית על סף
חרף המסקנה בדבר העברת התובענה לבית משפט השלום במרכז, לא אפטור את עצמי מלדון בבקשת הנתבעים שכנגד לדחיית התביעה הנגדית על הסף, מחמת חוסר תום לב, העדר עילת תביעה, תביעה טורדנית וקנטרנית ושיהוי רב.
התביעה הנגדית, בדומה לתביעה העיקרית, אף היא מגלה עילת תביעה המחייבת בירור עובדתי, והטענות שהועלו על ידי הנתבעים שכנגד, לרבות טענת השיהוי שאינה עומדת במבחן הפסיקה (ראה ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 446 (2003); ע"א 6182/14 אינבסטלום הולדינגס בע"מ נ' ספריית יפת בע"מ (03.05.2016)), אף הן טענות מאולצות שאין בכוחן כדי להביא לסילוק התביעה הנגדית על הסף.
סוף דבר
הנני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה העיקרית על הסף (למעט הטענה בדבר העדר סמכות מקומית כמצוין לעיל), ואת הבקשה לסילוק התביעה הנגדית על הסף, ומורה על העברת שתי התביעות לנשיא בתי המשפט השלום במחוז מרכז, לצורך קביעת המותב אשר ידון בתובענות הנ"ל.
לאור התוצאה הנ"ל, הנני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
