בפסק הדין בעיניין בן חמו שאליו הפניתה פייסבוק, הגישה פייסבוק בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשת פייסבוק לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד פייסבוק.
...
דיון
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה, נחה דעתי כי דין בקשת הסילוק על הסף להידחות בכל הנוגע לתניית השיפוט הזר, אך להתקבל בכל הנוגע לתניית ברירת הדין הזר.
לעומת זאת, באשר לתניית ברירת הדין הזר, סבורני כי יש לקבל את עמדת פייסבוק שלפיה יש לאכוף את תניית ברירת הדין ולברר את התביעה לפי דיני מדינת קליפורניה, וכפועל יוצא מכך, למחוק מכתב התביעה את כל הטענות המבוססות על הדין הישראלי.
הדבר מתחייב מקביעת בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין בן חמו, שלפיה תניית ברירת הדין אינה עולה כדי תנאי מקפח בחוזה האחיד שבין הצדדים, כדלקמן: "בנוסף על כך, מקובלת עלי טענתה של פייסבוק אירלנד כי תניית ברירת הדין באה להגן על אינטרס עסקי לגיטימי וכי יכולתה לכלכל את צעדיה בצורה מושכלת תלויה בכך שתהיה כפופה למערכת דינים אחת, בייחוד בהינתן ההיקף האדיר של המשתמשים בפייסבוק הפרושים בכל רחבי הגלובוס. בנסיבות אלה, באיזון שבין האינטרס של משתמשים ישראלים בפייסבוק שתובענות ייצוגיות נגד פייסבוק אירלנד על פי דיני מדינת ישראל ובי האינטרס של פייסבוק אירלנד לתכנן את צעדיה באופן שלא יחשוף אותה לתובענות ייצוגיות לתשלום פיצויים בסכומי עתק על פי דין אחד ולא על פי אין ספור דינים, נראה לי כי יש להעדיף את האינטרס של פייסבוק אירלנד וכי אין בתניית ברירת הדין משום הגנת יתר על אינטרס זה" (סעיף 43 לפסק הדין).
מאחר שהתובע ביסס את תביעתו לחילופין על דיני מדינת קליפורניה, אני מורה על מחיקתן של כל הטענות בכתב התביעה אשר מבוססות על דיני מדינת ישראל, היינו סעיפים 64 עד 69 וכן את הסיפא של סעיף 70.
