בקשת סילוק על הסף בתביעה נגד בית בלב ועיריית תל אביב

בית משפט השלום בבת ים ת"א 7444-09-17 גרצוב נ' עירית תל-אביב-יפו ואח' מספר בקשה:29 לפני כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר המבקש עידן גרצוב המשיבות 1. עירית תל-אביב-יפו 2. נציבות כבאות והצלה החלטה

בנוסף, למבקש טענות נוספות הנוגעות לחובות ארנונה ועיקולים שהוטלו בשל כך. עם זאת, בשים לב להכרעת בית המשפט מיום 16.1.2018, הדוחה בקשת סילוק על הסף של שתי המשיבות, לא ראיתי לפרט פירוט נוסף את עילות תביעת המבקש.

המבקש מציין כי חייב כספים בסך 400,000 ₪ לעריית תל אביב, חובות לימו בסך 250,000 ₪ בגין עסקו, ובנוסך תלוי ועומד כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה על סך 215,000 ₪, שאותו הוא פועל לבטל.

...

אשר לתנאי השני לפיו על התביעה לגלות עילה: סבור אני, כי תנאי זה מתקיים בענייננו.

בהינתן שכך, אני מורה על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בתובענה זו. המשיבות תישאנה בהוצאות המבקש בסכום של 750 ₪, כל אחת, בגין בקשתו זו. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים, בלי קשר לתוצאות ההליך.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ד"מ 4302-01-21 26 יוני 2022 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים-דן יחיד הנתבעת/המבקשת 2. טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אושרת שדה 1. דור אל כח אדם בע"מ- התביעה נמחקה התובעת/המשיבה ליזה אוקרופילשוילי ע"י ב"כ: עו"ד ליאב עמר פסק דין

לפניי בקשת הנתבעת לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה נגדה מחמת מעשה בית דין וחוסר תום לב קצוני.

זאת ועוד, אין ליחס חשיבות לכך שהתביעה כנגד המבקשת נמחקה ולא נדחתה, שכן לאור קביעת בית הדין הארצי לעבודה בעיניין טרה הנדסה גם אילולי נתבעה מלכתחילה, היה מקום לקבוע, כי פסק הדין בהליך הראשון מקים מעשה בית דין כלפיה (והשווה בעיניין זה ע"ע 7267-10-19 עריית בת ים נ' בר-ש.י. ניהול ואחזקות מבנים בע"מ (ניתן ביום 4.3.21) וכן פסק דינה של חברתי כב' השופטת מ' קליימן סע"ש 41115-08-21 טאהא מוחמד נ' אגמים משאבי אנוש בע"מ (ניתן ביום 5.12.21)).

...

לטענתה, דין התביעה להידחות הואיל וקיים מעשה בית דין שכן התובעת הגישה תביעה זהה ביום 14.5.2020 כנגדה, כנגד הנתבעת 1 וכן כנגד חברת "ניהול קניון הזהב 1991 בע"מ" (להלן -קניון הזהב) בעניין זכויות סוציאליות בגין אותה עבודה ואותה תקופה בת 13 חודשים, באותו מקום עבודה (סע"ש 32360-05-20, להלן- ההליך הראשון).

אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על נספחיהם שוכנעתי, כי דין הבקשה להתקבל שכן פסק הדין מיום 19.10.2020, אשר נתן תוקף להסכם הפשרה בין הצדדים בהליך הראשון מהווה מעשה בית דין.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את הבקשה ולסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, בדמות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בהליך הראשון.

אף כי לא שוכנענו בטענת התובעת, כי הניחה שהמבקשת יודעת על תוצאות ההליך הקודם וכי אי-ציון ההליך הקודם לא נועד להסתיר עובדת קיומו מאיש, לא מצאתי לדון בשאלת חוסר תום הלב של התובעת לאור התוצאה אליה הגעתי.

לשיטתה, התובעת אינה מבוטחת או מוטבת בפוליסה ובהתאם להוראות הדין ולפסיקת בית המשפט העליון, בביטוחי רכוש אך ורק למבוטח או למוטב שנקבע במפורש בפוליסה, יש זכות להגיש תביעה נגד המבטחת; בעניינינו, אין חולק כי התובעת אינה מוטב על פי הפוליסה והמבוטח/המוטב היחידים הקבועים בפוליסה הם הנתבעים 1 ו-4; העובדה שהתובעת הנה בעלת הנכס (היהלומים), אינה מקנה לה יריבות ישירה מול מנורה.

הנזק המבוטח אינו הנזק שניגרם לבעל הנכס ולכן, לא עומדת לו עילה עצמאית נגד מנורה; אין להתיר את תיקון כתב התביעה שממילא לא יועיל ויגרום לבזבוז זמן שפוטי יקר, מאחר ויגרור בקשות לסילוק על הסף ומחיקת התביעה נגד מנורה.

באשר לצרוף בעל דין, גם יעילות הדיון מהוה שיקול חשוב לצורך הכרעה בבקשה (ראו: רע"א 5861/15 עריית תל אביב יפו נ' זומוביץ (פורסם בנבו, 26.02.2016)).

שלישית, לאור הגישה הליבראלית הנהוגה בנוגע לתיקון כתבי טענות והנטייה להעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו, בשים לב לכך שעסקינן בשלב מקדמי של ההליך בטרם החל בירור התביעה לגופה ולאור שיקולים של יעילות הדיון והשאיפה לרכז את המחלוקות בין בעלי הדין בהליך אחד, חלף ניהול שני הליכים נפרדים, מן הראוי להעתר לבקשה.

...

קראתי בעיון את פסק הדין בעניין מגדל ואני סבור כי אותו עניין לא דן בסוגיה הזהה לענייננו ולא נקבעה בו הלכה חד משמעית המכריעה בנסיבות המקרה הספציפי בתובענה שלפני.

לפיכך, בניגוד לטענת מנורה אני סבור כי בנוגע לסוגיית היריבות, לא ניתן לסווג את המקרה בעניין מגדל כ"בדיוק מקרה זהה לענייננו" (כאמור בסעיף 9 לתגובת מנורה) ולכן, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא ניתן בשלב זה לשלול מכל וכל את היריבות בין התובעת למנורה.

שלישית, לאור הגישה הליברלית הנהוגה בנוגע לתיקון כתבי טענות והנטייה להיעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו, בשים לב לכך שעסקינן בשלב מקדמי של ההליך בטרם החל בירור התביעה לגופה ולאור שיקולים של יעילות הדיון והשאיפה לרכז את המחלוקות בין בעלי הדין בהליך אחד, חלף ניהול שני הליכים נפרדים, מן הראוי להיעתר לבקשה.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, מתקבלת הבקשה.

בפנינו בקשה של הנתבע 2 (להלן גם – המבקש) לסילוק על הסף של התביעה נגדו (להלן – הבקשה).

זאת על רקע היתנהלותה של הנתבעת בהעברת פרויקטים, בהם זכתה במכרזים, לקבלני מפתח אשר אינם עומדים בסווג הקבלני ובתנאי הסף הנדרשים במכרזים, תמורת עמלה וכן על רקע דרישת עריית תל-אביב למעבר הנתבעת לבצוע עצמי במנעד רחב של פרויקטים.

עוד טען המבקש כי בעת הרלוואנטית פעל כאורגן של הנתבעת, במסגרת סמכותו ואף על דעתם של יתר מינהלי הנתבעת ובתאום מלא עם הנהלתה וכן בסבירות ובתום לב. עוד טען המבקש בבקשתו כי גם אם קיימת למשיב עילת תביעה אישית נגדו, אשר מבוססת על יריבות ישירה בין המשיב לבין הנתבעת והנתבעת לא כפרה באחריותה כלפי המשיב (במובחן מטענותיה לגוף טענות התובע), הרי שאין טעם מעשי בהשתת חיובים מקבילים גם על המבקש.

בענין זה נציין כי אכן ככלל, מדיניות בתי הדין לעבודה היא בירור התובענה ופתרון המחלוקת לגופה על פני סילוקה על הסף, אך אין בכך כדי לאיין כל טענה לסילוק תובענה על הסף ויש לבחון את הטענות לגופן.

...

עוד הצהיר כי המבקש הסתיר את העובדה כי אין לנתבעת היכולת והאמצעים לבצע את כל התחייבויותיה על פי ההסכם בעצמה וללא קבלני מפתח (ס' 51 לתצהירו); כי המשמעות של הכנסת קבלן מפתח לביצוע הפרויקט במחיר מופחת בהגשת המכרז ועוד עמלה עבור עסקת התיווך, שוחקים בסופו של דבר את אחוזי הרווח לקבלן המפתח ופוגעים באופן ישיר בטיב הביצוע של הפרויקט (ס' 53 לתצהירו) ולבסוף הצהיר כי המבקש, באמצעות הנתבעת, גורם לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – קרי, זכיה במכרזים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים חדשים על סמך מצגי שווא, שאין בכוונתם לקיים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות הלבנת הון, מרמה של גופים ממשלתיים ועיריות והוצאת כספי ציבור במרמה (ס' 55 ו-56 לתצהירו).

בנסיבות אלה הגענו למסקנה כי המשיב לא הניח תשתית עובדתית מתאימה להרמת מסך ההתאגדות וחיוב המבקש באופן אישי בסעדים הנתבעים על ידו.

הבקשה אפוא מתקבלת.

מהות הבקשה בפני בית המשפט בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה נגדה.

כידוע, סילוק תביעה על הסף איננו דבר שבשיגרה, משום שהוא מונע מהצדדים לתביעה לברר את המחלוקות שבה לגופן (ראו רע"א 8222/18 עריית תל אביב-יפו נ' אברהם בכדשן ו-22 אח' (נבו, 25.03.2019).

בלי להביע מסמרות, ובטרם ההליך נשמע לגופו של עניין, אין זה חד משמעי האם רק החברה היא החבה בסכום, או לא. בכלל זה, יש להדרש להתחייבות/הערבות שהעמידה המבקשת, תוקפה ומשמעותה, בשים לב לנסיבות בהן ניתן פסק-הדין.

...

המבקשת קוראת ממנו מסקנה שמעולם לא הוסכמה, קרי – לפטור עצמה מערבותה.

דיון והכרעה לאחר שטענות הצדדים נבחנו, בהתאם לפסיקה ונסיבות המקרה דכאן, דין הבקשה בשלב מקדמי זה – דחייה.

סוף דבר דין הבקשה – דחייה.