לטענת המשיבה 1;
" מאחורי הסעדים ההצהרתיים שבתביעה מסתתרים סעדים כספיים שבגינם חובה לשלם אגרה בהתאם לפרט 8 בתוספת לתקנות האגרות (תביעה לסכום קצוב)." (ראו: עמ' 2 לבקשה לסילוק על הסף)
זאת ועוד, לטענת המשיבה 1 הסעד לו עותר המערער בסעיף ג' לרישת התביעה, מהוה סעד בתביעה כספית שמטרתו השבת כספים אשר "התחפש" לצוו עשה.
"על מנת שבית המשפט ידון בתובענה למתן סעד הצהרתי על מבקש הסעד להראות כי יש לו אינטרס לגיטימי בכך שההכרעה תיתקבל בדרך זו, וכי הגשת תובענה לסעד מהותי קונקריטי כגון סעד כספי אינה אפשרית או אינה יעילה." (רע"א 7200/20 יואר אלזו השקעות בע"מ נ' אאורה ישראל יזמות והשקעה בע"מ פורסם בנבו 06.04.2021)
אשר לטענת המערער כי, סעד ב' לתביעה איננו סעד עצמאי אלא, מהוה חלק "מסדרת הסעדים הראשונה", בדין קבעה כב' הרשמת כי הסעד האמור הנו סעד עצמאי.
...
בתגובה טען, המערער כי, יש לדחות את הבקשה שכן, לגרסתו כלל הסעדים אשר הוא תובע הם הצהרתיים וצווי עשה ולפיכך, אין מקום לשינוי סיווג התביעה.
המערער מלין על חיוב זה וטוען כי, שגה בית המשפט בהחלטתו לדבריו;
"חיוב המערער בהוצאות במסגרת ההחלטה (נספח 1) וכן ההחלטה השנייה (נספח 2) יסודם בטעות, ובייחוד בשים לב לדחיית הסעד העיקרי שביקשה נצבא ובכך ששומה היה על המוטב קמא לעכב ביצוע". (ראו: פס' 54 לכתב הערעור)
דין טענה זו להידחות.
אשר על כן, דין הערעור להידחות, המערער ישלם את האגרה על פי ההחלטה עד לתאריך 14.07.2022 אלא אם יבחר לתקן את כתב התביעה עד לאותו יום.
המערער ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
