בקשת סילוק על הסף בתביעה בגין ליקויי בנייה בפרויקט מגורים

תמצית העובדות הצריכות לעניין עניינה של התביעה בטענות המשיבים - נציגות הבית המשותף ודיירים שונים אשר רכשו דירות בפרויקט "קוסטה דל סול" באשדוד (להלן: "הפרויקט"), אשר ניבנה על ידי המבקשת, לפיהן קיימים ליקויי בנייה ברכוש המשותף באריחי החיפוי החצוני של הבניינים.

עיקר טענות המבקשת באשר לסילוק התביעה על הסף המבקשת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף נוכח העובדה כי המשיבה 1 – נציגות הבית המשותף (להלן: "הנציגות"), אינה מוסמכת לתבוע בשם המשיבים, כאשר עילת תביעתם היא כספית - חוזית.

המבקשת הדגישה בעיניין זה כי מדובר בפרויקט של שלושה בנייני מגורים ובו 130 דירות, אולם בכתב התביעה צוין כי המשיבה 1 פונה אך בשמם של 16 בעלי דירות בלבד.

בפסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין אקרילית, תוארה הפסיקה בעיניין הגשת תביעה בגין ליקויי בניה על ידי חלק מדיירי הבית המשותף, לפיה במקרה שבו תובעים מקצת הדיירים פיצוי כספי לפי חוק המכר (דירות) בגין ליקויים ברכוש המשותף, יש לפצות כל דייר שתביעתו הוכחה לפי חלקו היחסי ברכוש המשותף, וכשמדובר בתביעה לבצוע בעין, ניתן לפסוק את מלוא הסעד גם לדייר אחד שתביעתו הוכחה.

...

על רקע האמור יש לבחון הבקשה בענייננו.

בסיכומו של דבר קבע כב' השופט פוגלמן כי גם כאשר מדובר בעילה מכח חוק המכר (דירות), המצויה במישור היחסים החוזיים בין המוכר לקונה, ולא הוכח כי הנציגות פועלת באותו עניין כשלוחתם של בעלי הדירות שלא נמנו עם התובעים ולא הוכחו עילות התביעה הפרטניות של כל אחד ואחד מהם, אין לכך חשיבות מעשית מבחינת היקף עילת התביעה, שכן יכולים מקצת הקונים לדרוש מהמוכר סעד שמשמעותו המעשית היא תיקון מלוא הליקויים ברכוש המשותף.

הדברים יפים ביתר שאת באשר לטענת השיהוי, אשר אף היא דורשת בירור עובדתי באשר לכלל מרכיביה, ואין מקום לסלק התביעה על הסף עקב השיהוי הנטען ומבלי למצות בירור זה. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

רקע כללי במוקד התובענה פרויקט המגורים "מגדל השופטים", שברחוב שאול המלך 1 בתל-אביב-יפו (להלן: הפרויקט או הבניין).

העובדה שהנתבעות 4-2 לא חתומות על חוזה עם התובעים לא מצדיקה סילוק על הסף, מאחר שהן שייכות לאותו אשכול חברות, ולאור מעורבותן בפרויקט, מן הדין לבצע הרמת מסך, נוכח ניצול לרעה של גינדי את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

נוכח טענת העידר סמכות של הנציגות לתבוע בשם דיירים שלא צורפו כתובעים בתביעה בגין ליקויים ברכוש הפרטי של אותם דיירים, הסכימו התובעים שהתביעה תסולק על הסף לגבי אותו רכיב שמתייחס לליקויים שבדירות מספר 4, 8, 10, 20, שבעליהם לא צורפו כתובעים בתביעה, ולגבי מעקות המרפסות ודלתות ההזזה ביציאה למרפסות בלבד, כפי שהוגדר על ידי גינדי בפרק ה' לבקשתה (בפיסקה 29).

מאחר שממילא יש לתת לתובעים את יומם בבית המשפט לנסות להוכיח שנודע להם על ליקויי הבנייה במועד שלא מבסס היתיישנות לא ניתן כבר בשלב הזה, לפני פרשת ההוכחות, לסלק את התביעה על הסף.

...

שיהוי אין בידי לקבל את טענת השיהוי שהעלו גינדי.

לפיכך אני נעתר לבקשת הסילוק בחלקה בנוגע לרכיב זה בלבד ומצד התובעים 4-3 בלבד.

אין בידי לקבל טיעון זה. ראשית, התובעים ציינו בתביעתם כי יש להרים מסך בין התבעת 1 לנתבעות 4-2, לאור היותן שייכות לאשכול חברות אחד, מבחינת מבנה האחזקות, ומבחינת קיומם של מנהלים משותפים, ולאור העובדה שקבוצת גינדי החזקות כולה הייתה זו שטיפלה בשיווקו, בנייתו ובמ

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5930-11-18 נציגות דיירי הבית המשותף ברח' שאול המלך 1, תל אביב ואח' נ' גינדי החזקות דירות מפוארות (2006) בע"מ ואח' לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק התובעים: .1 נציגות דיירי הבית המשותף ברח' שאול המלך 1, תל אביב ואח' נ ג ד הנתבעות: ובעניין המודיעות לצדדים השלישיים הצדדים השלישיים .1 גינדי החזקות דירות מפוארות (2006) בע"מ .2 גינדי החזקות ר.א.ג.ל בע"מ .3 מגדל השופטים בע"מ .4 גינדי החזקות בע"מ 5. א. דורי בנייה בע"מ 1. גינדי החזקות דירות מפוארות (2006) בע"מ .2 גינדי החזקות ר.א.ג.ל בע"מ .3 מגדל השופטים בע"מ .4 גינדי החזקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד זוהר לנדה, דפנה קליין, יתיר מדר ודור פריימן ברנע, ג'פה, לנדה ושות' 5. א. דורי בנייה בע"מ נ ג ד 6. שלמה כהנא ובניו (2002) בע"מ 7. ניופאן פרו בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שירלי פורר 9. הידרוקליר בריכות שחיה (1965) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יניב מור בקשות לסילוק על הסף של הודעת צד שלישי החלטה

רקע כללי במוקד התובענה פרויקט המגורים "מגדל השופטים", שברחוב שאול המלך 1 בתל-אביב-יפו (להלן: הפרויקט או הבניין).

לטענת התובעים, לאחר מסירת הדירות לדיירים ולאחר שנמסרו השטחים המשותפים בפרויקט לנציגות, התגלו בהם ליקויי בנייה רבים, שרובם לא תוקנו עד למועד הגשת התביעה.

לפיכך הגישו הנציגות והדיירים את תביעתם נגד גינדי ודורי (להלן: התביעה או התביעה הראשית), בה עתרו לפצוי בסך כולל של 65 מיליון ₪, בגין ליקויי בנייה שונים שנתגלו במערכות השונות של הבניין כגון: באבני החיפוי החצוני של הבניין, בקירות המסך של הבניין המהוים את מרבית קירותיו החיצוניים, במיתחם הבריכה, בדלתות היציאה למרפסות, במערכות השליטה והבקרה של מועדון הדיירים ועוד.

היא גם נעדרת כימות מדויק של סכום ההודעה כלפי הידרוקליר בלבד, ואת תאור הליקויים שמיוחסים לה. בחוות הדעת התובעים שצורפה לכתב התביעה עולה, שכל הליקויים הנטענים מסתכמים בסך שאינו עולה על סך כולל של 5,000 ₪, ולפיכך יש לסלק ההודעה כנגדה על הסף בהיותה זוטי דברים.

...

מסקנה זו גם גוזרת לשבט את עניין השיהוי.

לאחר עיון אני מוצא להיעתר למבוקש.

התוצאה הבקשות נדחות ברובן.

לטענתו, במסגרת ההליכים המתנהלים בתיק פש"ר מס' 52111-08-19 (מחוזי-נצרת), התגלו "נתונים חדשים" לפיהם הבעלים הרשום של הבית , הנו בנם של הנתבעים ולא הם. משכך, אין לנתבעים זכות להגיש את התביעה שכנגד בגין ליקויי הבניה הנטענים.

ולכן, הסעד ינתן רק במקרים קצוניים בהם ברור, כי גם אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה לא יוכל התובע לקבל הסעד המבוקש (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם ביום 4.6.2007); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, בתפקידו כנאמן על הסדר (פורסם ביום 3.10.2011)).

וכך, דיון בבקשה לסילוק תביעה על הסף חייב להעשות תוך ריסון שפוטי, הקפדה על זכות הגישה של התובע לערכאות, המנעות מהכרעה ואף מדיון בסוגיות עובדתיות, כאשר על בית המשפט מוטל לבחון שמא השמיעה של התביעה מיותרת ותוביל להשקעת משאבים מיותרים מצד הצדדים להליך, שיצטרכו לקיים הליך משפטי לשוא, שבסופו ידרש בית המשפט ממילא לידון בטענות שהוצגו במסגרת בקשה זו. ומן הכלל אל הפרט.

מעיון בפסק הדין שניתן ביום 13.6.22 במסגרת פש"ר 52111-08-19(מחוזי-נצרת), עולה כי הנתבעים חוכרים בית מגורים פרטי ברחוב כלנית 58, בגן נר, לגביו נכרתה ביום 6.11.16, עסקת מתנה עם בנו של הנתבע, שלא הושלמה ברשום.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ס' גץ-אופיר) מיום 8.11.2022 לדחות את בקשת המבקש לסילוק על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיבים (להלן: "ההחלטה").

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו המשיבים כתב תביעה שכנגד ועתרו לקבלת פיצוי בגין ליקויי בנייה שהתגלו בבית המגורים ולפצוי בגין איחור ברשום הזכויות בבית המגורים על שמם.

כאמור, התביעה שכנגד הוגשה בין היתר בגין טענות לליקויי בנייה במקרקעין ובבית המגורים, ואין מחלוקת כי המבקש היה מנהל הפרויקט אשר היה אחראי על ביצוע העבודות.

...

המשיבים טענו כי יש לדחות את התביעה בגין מעשה בית דין לאור פסק דין שניתן בהליך ת"א שמספרו 39418-07-21, שהתנהל בין המבקש למשיבים ולאור פסק בוררות שניתן בהליך ת"א שמספרו 15640-05-21 שהתנהל בין המבקש למר סעאדה, אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הבוררות").

לאור האמור אני סבורה שאין מדובר במקרה קיצוני המצדיק סילוק על הסף של התביעה בשלב מוקדם של ההליך, ויש לברר את התביעה שכנגד לגופה.

משכך צדק בית המשפט קמא בהחלטתו, ואין להתערב בה. לסיכום לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.