בקשת סילוק על הסף בשל העדר כשרות משפטית והרשאה לייצג

פולן גרדן הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בין היתר מהטעם שהתביעה הוגשה על ידי שני תובעים שונים מבלי לפרט את פרטיהם כנדרש, לא הוכח שנתנה הרשאה להגשתה מטעם הגורמים הרלבאנטיים בפטריארכיה ועל פי כלליה וכן לא הוצג ייפוי כוח מטעם עו"ד ידידיה לוונטהל, הרשום כמייצגה, המסמיך אותו להגישה.

הפטריארכיה היא אישיות משפטית מוכרת במדינת ישראל אשר כשרה לתבוע ולהיתבע (ע"א 272/81 הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים נ' עירית רמלה, פ"ד לו(3) 670 (1982)).

(1) נותר אם כן לבחון את הטענה כי התביעה הוגשה בהיעדר הרשאה של הגורמים המוסמכים בפטריארכיה על פי נהליה הפנימים.

...

לפיכך אין בידי להיעתר לחלופה המוצעת.

אף אם אצא מנקודת מוצא שיש להחיל בעניינה את הכללים הנהוגים בעניין חברות, אין מקום להיעתר לבקשה.

התוצאה התוצאה היא, שהבקשה לחיוב הפטריארכיה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של פולן גרדן נדחית.

המבקשת טענה בכתב הגנתה כי יש לסלק התביעה על הסף מחמת העידר סמכות ועילה, היתיישנות ושיהוי.

לפיכך, המשיבים לא יכלו להעניק לנציגות סמכויות שחוק המקרקעין לא הקנה לה. בעניינינו, כך נטען, אין המדובר בניהול או החזקה תקינה של הבית המשותף הבאים בגדרי סעיף 69 לחוק המקרקעין, אלא בתביעה כספית-חוזית, ומשכך, אין לנציגות מעמד מול המבקשת בתביעה זו. המבקשת הפניתה בעיניין זה לע"א 98/80‏ ‎קדמת לוד בע"מ‎ ‎נ' נציגות הבית המשותף רחוב רבי עקיבא 77 לוד‏, פ''ד לו(2) 021 (להלן: "עניין קדמת לוד"), בו נדון הקף סמכותה של נציגות הבית המשותף בייצוג דיירים בתביעה מול הקבלן, כשלטענתה אין לנציגות סמכות להגיש התובענה בשל בעלי הדירות.

על פי לשונו המפורשת של הסעיף, בעניינים אלה מוסמכת הנציגות אף "להיתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם בעלי הדירות". בפסק הדין בעיניין קדמת לוד נקבע כי נציגות הבית המשותף, הנבחרת על-ידי האספה הכללית של בעלי הדירות, היא הגוף המבצע של הבית המשותף, שמתפקידו לטפל בכל העניינים הכרוכים בניהול הפנימי השוטף של הבניין, ובעיקר בכל הנוגע לרכוש המשותף, אופן השמוש בו, החזקתו התקינה, ביצוע תיקונים בשעת הצורך, גביית הוצאות ההפעלה וכיו"ב, תוך שהודגש כי הכשרות הנתנת לנציגות הבית המשותף להיות צד לפעולות משפטיות שונות מכח סעיף 69 לחוק המקרקעין, מוגבלת ומסויגת לגבולות העניינים שנקבעו בו, הנוגעים להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף.

יוטעם כי הרשאה זו תהא רק ביחס לאותם דיירים אשר נתנו ההרשאה, כשהתביעה הנה למעשה תביעת בעלי הדירות – שולחיה (ראו בעיניין זה גם: ע"א 4720/10 אקרילית השקעות 1977 בע"מ נ' נציגות הבית המשותף (פורסם בנבו) (16.4.12) (להלן: "עניין אקרילית"), ה"פ (מחוזי חי') 144/03 נציגות בעלי הדירות נ' חוף הכרמל נופש ותיירות (פורסם בנבו) (04.01.05)).

...

על רקע האמור יש לבחון הבקשה בענייננו.

בסיכומו של דבר קבע כב' השופט פוגלמן כי גם כאשר מדובר בעילה מכח חוק המכר (דירות), המצויה במישור היחסים החוזיים בין המוכר לקונה, ולא הוכח כי הנציגות פועלת באותו עניין כשלוחתם של בעלי הדירות שלא נמנו עם התובעים ולא הוכחו עילות התביעה הפרטניות של כל אחד ואחד מהם, אין לכך חשיבות מעשית מבחינת היקף עילת התביעה, שכן יכולים מקצת הקונים לדרוש מהמוכר סעד שמשמעותו המעשית היא תיקון מלוא הליקויים ברכוש המשותף.

הדברים יפים ביתר שאת באשר לטענת השיהוי, אשר אף היא דורשת בירור עובדתי באשר לכלל מרכיביה, ואין מקום לסלק התביעה על הסף עקב השיהוי הנטען ומבלי למצות בירור זה. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

בכתב הגנתו, טען נתבע 1 להעדר יריבות משפטית בינו לבין התובעים מאחר והוא רכש את הרכב מדרור אשר החזיק ברכב בתמורה ובתום לב, דבר המשליך על תקנת השוק.

אם ברשות המוכר והקונה מסמכים הנחזים כשרים, הרי שדי בכך בשים לב לכך שהאשנבאי איננו חוקר ואין תפקידו לקבוע תוקף המסמכים אלא תפקידו ביצועי רשומי בלבד ומשכך אינו בודק אם המסמכים מזויפים אם לאו.

גם בבקשת התובעים לתיקון כתב התביעה היא מציינים בסעיף 3: ".. בנם של התובעים .. פעל לאיתור רוכשים פוטנציאליים לרכישת הרכב של התובעים עת שהותם בחו"ל וכך נפל למעשה מירמה וזיוף , קבלת דבר שלא בהרשאה ותרמית של הנתבע 3 [דרור], אשר מכר את הרכב לידי הנתבע מס' 1 בלא הרשאה בדין ותוך זיוף מיסמך של נתבעת 2 [ככל הנראה כוונתם למסמך ייפוי כח להעברת בעלות- א"מ] אשר פעלה באופן רשלני ובלתי מקצועי...". טענות הצדדים לבקשה דנן בדבר תיקון כתב התביעה התובעים מפנים לתקנה 92 לתקנות דלעיל וכן לתקנות 21 ו-24 בכל הנוגע לצרוף בעלי דין, בנימוק כי צירוף המבקש – בנם של התובעים – והנתבע 3 (מר דרור) נועד לייעל את ההליך לכל הצדדים בכך שגם הנתבעים לא יצטרכו לנהל תביעה מקבילה עם המבקש ונתבע 3.

יצוין בהקשר זה, כי בקשתו לסילוק על הסף בשל העידר עילה והיעדר יריבות – נדחתה ביום 11.2.2020.

אומנם לכאורה המבקש הוא הטוען להצטרף, אולם דומה כי זה בשל התובעים שנכחו בדיון וכולם מיוצגים על ידי אותו בא כוח, בשים לב לכך שהמבקש הוא בנם של התובעים והדבר הוא על דעתם.

...

  לא כך אני סבורה ביחס למבקש – בנם של התובעים.

נוכח האמור לעיל, הבקשה להוספת המבקש, בנם של התובעים, כתובע – נדחית.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

משכך, דנות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הקודמות) ותקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות) בדרכים להבטיח כי עורך דין הפועל בשם לקוחו בהליך משפטי הורשה לייצגו.

אף במקרים שבהם פעל עורך הדין ללא הרשאה כדין, בית המשפט רשאי לתת הרשאה בדיעבד – ואז פעולותיו של עורך הדין כשרות למפרע (ר' יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 220-218 (מהדורה שביעית, 1995)).

נוכח האפשרות לאשר למפרע פעולות עורך דין שפעל ללא הרשאה מלכתחילה אין מקום לסלק את התביעה על הסף מן הטעם שנפל פגם בייפויי הכוח.

לשיטת הנתבעת, אין לחלק מהתובעים עילת תביעה, שכן "נכללו ברשימת התובעים כאלה שללא קשר מספיק לעניין"; "תובעים שנטען כי הם יורשים של בעלי דירות שנפטרו (..) שלא צורף לכתב התביעה מיסמך כלשהוא המעיד על הפטירה או על הירושה"; "תובעים שאינם בעלים אלא לפי הטענה קשורים בחברות שהן הבעלים" (ר' סעיפים 16-12 לבקשה לסילוק על הסף).

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ג, 03 אוקטובר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף, אך יש לתת הוראות נוספות בכל הנוגע להמצאת ייפוי הכוח.

סיכום על יסוד האמור אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

לצד זאת אני מורה לתובעים להמציא ייפוי כוח ערוכים כדין בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 30 יום.

טענות הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם ומענה התובעת ומר טויב העדר כשרות משפטית להגשת התביעה ולהסמכת עורכי הדין המייצגים הנתבעים 2 ו-3 עתרו לסילוק התביעה על הסף בבקשה שהוגשה בד בבד עם הגשת כתב הגנתם.

הנתבעים 2 ו-3 חזרו על טענותיהם בדבר העדר כשרות משפטית והעדר הרשאה להגשת התביעה שנטענו בבקשתם לסילוק התביעה על הסף בכתבי הטענות ובסיכומים, הגישו את ראיותיהם שהוגשו במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחדש לצורך ניהול התיק העקרי, ובנוסף לכך הוגש תצהיר הנתבע 3.

לאחר מכן הוגשה התובענה שבפני והנתבעים 2 ו-3 טענו כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר כשרות משפטית והעדר הרשאה להגשתה ואף בשל שימוש לרעה הליכי משפט ועקב אי צירוף מסמכים מהותיים.

...

התובעת כלל לא ניצלה את שלב הגשת הראיות כדי לתקן את הנדרש, וכדי לשפר את המצב שבו הייתה נתונה בעת מתן ההחלטה הקודמת למחיקת התביעה בהליך זה. להיפך, מצבה של התובעת הורע לאור גרסת מר טויב בתגובה לבקשה לזימון עדים ובחקירתו הנגדית, ולכן אין מנוס מסילוק התביעה על הסף פעם נוספת בדיוק כפי שנפסק על-ידי בית המשפט כבר פעמיים גם לגבי התביעה הקודמת וגם בתביעה הנוכחית.

התובעת ומר טויב טוענים בסיכומים ביחס לטענות הנתבעים 2 ו-3 על היעדר כשרות משפטית והיעדר הרשאה להגשת התביעה כי דין טענות הנתבעים 2 ו-3 בעניין זה להידחות על הסף שכן פסק הדין בערעור על ההחלטה למחיקת התביעה על הסף קובע כי ההחלטה בוטלה, כי יש לשמוע את התיק לגופו, וכי התיק מוחזר לבית המשפט לקיום דיון לגופו, תוך שמירת כל טענת המשיבים לרבות הטענות המקדמיות.

לאור כל האמור לעיל ראיתי לנכון לדחות את התביעה ולמחוק את ההודעות לצדדי ג' אשר התייתרו.