בקשת סילוק על הסף בעילת ייצוג לא הולם

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי עיקרון ההתיישנות יושם בפסיקה בין היתר גם בשאיפה למנוע את הנזק הראייתי לנתבע, שיתקשה להוכיח נושאים עובדתיים בשל חלוף הזמן; אין כל עילת תביעה כנגד המבקשת, ואף הטענה לכאורה בדבר ייצוג בלתי הולם אינה יכולה להשמע ולהידון בבית דין זה. כל טענותיה של התובעת, לרבות הטענה למסור לה מידע במהלך שנות עבודתה, מכוונות לחובותיה של בזק כמעסיקה, ובהתאם גם כל סעדי התביעה נתבעים כל כולם מבזק.

התובעת מיתנגדת לבקשה לסילוק על הסף וטוענת כי: מדובר בבקשה חסרת בסיס, שכל מטרתה לעכב את ההליכים ולסרבל אותם, תוך גרימת טירחה והוצאות לכל הנוגעים בדבר, והיא מהוה ניסיון כוחני להניא את התובעת מלעמוד על זכויותיה; בית הדין הארצי אישר את הגשת התביעה נגד המבקשת כפי שהיא, והיא נתבעת דרושה בתובענה; ההסתדרות והועד מסתירים בבקשתם כי וועד העובדים בבזק מיתנהל באופן עצמאי ואוטונומי.

אשר לטענות הנוגעות לעילת התביעה בדבר ייצוג בלתי הולם על ידי ההסתדרות/הועד, ולחובת מיצוי ההליכים הפנימי במסגרת רשות השיפוט של ההסתדרות, נאמרו בבית הדין הארצי הדברים הבאים (מפאת חשיבותם לענייננו נביאם באריכות): "בעניינינו תבעה הגברת חגית קודמן את המעבידה בעילה של פיטורין שלא כדין. בצד תביעה זו היא תבעה את האירגון היציג, הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים, על כך שהוא חזר בו מייצוגה כנגד מעבידתה, המכללה למנהל מיסודה של הסתדרות הפקידים תוך שראשיו הגיעו להסכמה עם המכללה למנהל מיסודה של הסתדרות הפקידים, המעסיקה.

...

אלא שגם לגבי טענות מסוג זה, לרבות הפרת החובה למסור מידע והפרת חובת ההיוועצות עם הוועד נקבע בהחלטה בבר"ע כי: "אכן, בכתב התביעה הועלו גם טענות בדבר טעות, הטעיה, הפרת החובה למסור מידע, הפרת חובת ההיוועצות עם הוועד, אשר התרחשו בשנת 1994: כאמור, איננו סבורים כי עילת התביעה העיקרית של המבקשת בכתב התביעה היא טעות והטעיה, אלא טענתה העיקרית היא שהוראות הסכם 1994 לא החריגו אותה מהוראות ההסכמים הקיבוציים, מהנימוקים המפורטים בכתב התביעה המתוקן. מעבר לכך, אנו סבורים כי אין למחוק על הסף גם טענות אלה מכתב התביעה המתוקן וזאת ממספר נימוקים. ראשית, הכרעה בשאלה מתי נולדה עילת התביעה בגין עילות של טעות, הטעייה ואי מסירת מידע טעונה בירור עובדתי, לאחר הגשת ראיות ושמיעת עדויות. לכן, ככל שטענות אלה הן עילת תביעה עצמאית, יש להכריע בטענת ההתיישנות לאחר עריכת בירור עובדתי; שנית, נוכח טענות בזק בכתב ההגנה שלפיהן יש לדחות את התביעה גם מחמת חוסר תום לב, מניעות, השתק, ויתור ושיהוי, יש חשיבות לנסיבות חתימת המבקשת על הסכם העבודה האישי, גם אם חלה התיישנות על עילות התביעה של טעות והטעיה" (סעיף 23 להחלטה בבר"ע, ההדגשה במקור, ח.ט) אנו סבורים אפוא, כי הכרעה בשאלות האם ומתי נולדה לתובעת עילת תביעה כנגד המבקשת מצריכה בירור עובדתי לגופו של עניין, הבאת ראיות ושמיעת עדויות.

כמו כן סבורים אנו, כי רק לאחר שייפרשו בפנינו מכלול הראיות והעדויות בנוגע להשתלשלות האירועים בנוגע לחתימת התובעת על ההסכמים האישיים ובאשר להתנהלות הוועד/ההסתדרות בעת החתימה על ההסכמים הקיבוציים, רק אז יהיה ניתן להכריע בעילת התביעה להפרת החובה לייצוג הולם.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ראו ביחס לכך קביעתו של בית המשפט העליון בעיניין רייכרט (ע"א 8286/96 רייכרט נ' שמש, פד"ד נה(5) 276, 290), שם צוין כדלקמן: "... ככל שעסקינן בבקשה לסילוק התובענה הייצוגית על הסף, הרי ששאלת קיומה של עילת תביעה נבחנת ממילא במסגרת התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית, הכוללים בין היתר את הדרישה כי התובע יראה כי קמה לו עילת תביעה אישית נגד הנתבעים (סעיף 54א(א) לחוק). לפיכך אין מקום לידון בנפרד בבקשה לסילוק התובענה על הסף באשר שאלה זו תיבדק במסגרת בחינת התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 54א לחוק. ככל שעסקינן בבקשה לסילוק הבקשה לאישורה של התובענה הייצוגית על הסף, הרי שצו כזה יינתן, אם בכלל, במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום, וזאת עוד בטרם נכנסנו לגדרם של סעיפים 54א ו-54ב." וראו גם הדברים הבאים, שצוינו אף הם על ידי בית המשפט העליון, ברע"א 2022/07 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (ניתן ביום 13.8.2007), שם נקבע כי הסעד של סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, "יינתן במקרים חריגים וקיצוניים בהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום". הנימוק השלישי לעמדתנו – מעבר לדברים שצוינו עד כה, נפנה גם לפסיקתו העדכנית של בית הדין הארצי לעבודה בעיניין אופינקרו (ע"ע (ארצי) 41358-07-15 אופינקרו – שיכון ובינוי-סולל בונה תשתיות בע"מ, ניתן ביום 28.1.2019), שם הובהר כדלקמן (סעיף 47 לפסק הדין): "תכליתו של פרט 10(3) לתוספת השנייה, כמו גם העובדה שהראציונל לאי קיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית מיתקיים במידה פחותה, אם בכלל, עת מדובר בבקשה לסילוק על הסף בעילה של תחולת פרט 10(3) - עשויים להצדיק, בנסיבות המתאימות, קיומו של דיון נפרד ומקדמי בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מובהר, כי אין באמור כדי לקבוע כלל כי בכל מקרה יש לידון בבקשה לסילוק על הסף בנפרד מהדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין האיזורי. מבלי למצות, במסגרת הפעלת שיקול דעתו יבחן בית הדין האיזורי אם הונחה תשתית עובדתית וראייתית לכאורית לבקשה לסילוק על הסף כך שיש סיכוי ממשי כי תיתקבל, את השלכות ההיתדיינות בבקשה לאישור על מערכת יחסי העבודה הקבוציים, האם מדובר בניסיון להאריך ולסרבל את הדיון בבקשה לאישור, את הקף הדיון הנידרש בבקשה לסילוק על הסף אל מול הקף הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ומורכבותו, כמו גם מידת החפיפה בשאלות העומדות להכרעה בשתי הבקשות, ויקבע אם בנסיבות המקרה יש הצדקה לקיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף. מדובר בהחלטה דיונית במהותה, הנתונה לשיקול דעתו של בית הדין האיזורי." בהקשר זה, לא שוכנענו – כלל ועיקר, כי קיימת הצדקה לקבלת הבקשה לסילוק על הסף ו/או לקיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף.

וראו גם הדברים הבאים (ע"ע (ארצי) 57454-11-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – שמלה, ניתן ביום 13.1.2016): "לאחר שעיינו במכלול טענות הצדדים שוכנענו, כי אכן ישנה שורת שאלות עובדתיות ומשפטיות הצריכות להתברר במסגרת ההליך העקרי בבית הדין האיזורי, משכך, אנו סבורים כי צדק בית הדין האיזורי בהכרעתו כי אין מקום לסילוק התביעה על הסף.... הבחינה אם מדובר בייצוג בלתי הולם דורשת בירור עובדתי שאיננו רק בירור משפטי. נקודת המוצא היא שארגון עובדים אמון על הדאגה לזכויותיהם של העובדים, וזאת כחלק מחובתו האינהרנטית של ארגון עובדים בהיותו ארגון עובדים. משכך, ככל שאיננו פועל בהתאם לאמות המידה הנדרשות, הרי שעלולה לקום לעובד זכות תביעה כנגד האירגון." ביחס להסדר ההשבה – קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי הקף ההשבה שיבוצע, וככל שיבוצע, במסגרת הסדר ההשבה.

...

העובדים-המבקשים טענו כי יש לדחות את הבקשה.

לבסוף, מטבע הדברים, וכהשלמה למסקנה זו, ברי כי לא ניתן לקבל מנגד את בקשתם של העובדים-המבקשים, שעומדים על קבלה ואישור, כבר עתה, של הבקשה.

לסיכום – הגענו לכלל מסקנה כי אין כל מקום, לעת הנוכחית, לסלק את הבקשה על הסף – לא בשל פעילותו הנטענת של ארגון העובדים אצל המעסיק ולאור ההסדר הסטטוטורי, ולא בשל גיבושו הנטען של הסדר ההשבה.

הוצאות – בשל מסקנתנו שבנדון, אין מקום לחייב מי מבין הצדדים בהוצאות, ואנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

במסגרת הטענות שהעלתה ההסתדרות בהליכים כנגד אישור הבקשה לתביעה ייצוגית, נטען כי התובענה הייצוגית אינה בחינת הכרח במקרה של אי הגנה מספקת על זכויות עובדים באמצעות ארגון עובדים לנוכח האפשרות לנקוט בצעדים אחרים, ובכלל זאת הגשת תביעה נגד ארגון עובדים בשל ייצוג לא הולם (ראו למשל בג"צ האירגון הארצי, בסעיף 24 לחוות דעתה של השופטת דפנה ברק-ארז), כך שברי כי כאשר מוגשת תביעה בעילה זו בדיוק, ובנסיבות הנטענות להיות מעין אלו, יש מקום כי תתבררנה הטענות לגופן ולא תסולק התביעה על הסף.

...

" (שם, בסעיפים 102-103) נאמר את המובן מאליו, רק כדי להסיר כל צל של ספק, כי אין בדברינו אלו כדי להצביע על הנעשה בנידון דנן מבחינת ארגון העובדים, אולם בהחלט מכלל האמור שוכנענו, כי ישנה הצדקה של ממש לבחינה עובדתית של נסיבות המקרים בגינם הוגשו התביעות לבית הדין האזורי.

סיכומם של דברים הוא כי אין להיעתר לערעורי ההסתדרות, וקביעות בית הדין האזורי כי אין מקום לסילוקן של התביעות על הסף - עומדות בעינן.

סוף דבר – ערעורי ההסתדרות נדחים בזאת.

המבקש היתייחס לפסק הדין של בית הדין הארצי בעיניין אלון (ע"ע 1411/02 אברהם אלון ואח'-הסתדרות העובדים הכללית החדשה (22.5.05); להלן: אלון), אליו הפנו המשיבים, וטען כי המשיבים אינם יכולים לבסס על האמור בפסק דין אלון את טענותיהם בתובענה דנן, שכן בעיניין אלון הועלו טענות נגד המעסיק בעיניין פיטורים שלא כדין ומתן שוחד, בנגוד לתובענה דנן אשר עוסקת כולה בעילה של ייצוג בלתי הולם.

לטעמנו זו בדיוק המחלוקת הנדרשת לליבון ולברור במסגרת הליך זה: האם בנסיבות הספציפיות של תובענה זו, היתנהלותו של המבקש כלפי המשיבים בכל הקשור לחתימה על ההסכם הקבוצי, מהוה הפרה של חובותיו של המבקש כלפי המשיבים? האם בנסיבות הספציפיות קמות למבקש חובות כלפי המשיבים וככל שכן, מהן חובות אלו ומכוח איזה דין? בירור שאלה עקרונית זו, אשר יש לה פנים לכאן ולכאן, אינו יכול להתבצע בשלב המקדמי של סילוק על הסף.

...

] סיכומו של דבר, מקרה זה נכנס לגדר המקרים שדורשים בירור משפטי של שאלה משפטית עקרונית שיש לה פנים לכאן ולכאן וכן של העובדות אשר ייקבעו האם המקרה הספציפי נכנס לכלל משפטי, כזה או אחר.

לאור כל האמור נדחית הבקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

הנתבעת 2 (להלן- הנתבעת) נתבעה על ידי התובע בעילה של ייצוג לא הולם לטענתו כחבר בהסתדרות הרפואית (להלן- הר"י) אשר גרם לו להפסד.

ביחס למעורבותה של הנתבעת, התובע טען כי הנתבעת בחרה שלא להתערב במעשיו הפסולים של הנתבע, חרף העובדה כי התובע נפגש עם פרופ' אידלמן יו"ר הר"י דאז (ר' סעיפים 38 -39 לכתב התביעה) ובנוסף, פנה אל הנתבעת גם בשנים 2018 וב־2020 אך לטענתו, לא זכה למענה (ר' סעיף 12 לתגובה לבקשה לסילוק על הסף).

...

בתגובתו של התובע לבקשה לסילוק על הסף, טען התובע כי כ – 70% מעילות התביעה נובעות מהתקופה שלאחר תום יחסי עבודתו עם הנתבע, מה שמחזק את המסקנה כי מדובר במסכת עובדתית שונה בהקשר לנתבעת.

מכאן, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי בכל הנוגע לתובע, היא והנתבע אינם צדדים להסכם קיבוצי וכך סמכותה בנוגע לפיקוח מסתכמת בפיקוח מקצועי בלבד על כשירות ואיכות ההכשרה של המתמחה.

לאור המקובץ מצאנו כי התובע לא ביסס עילת תביעה בתביעתו כלפי הנתבעת, בנוסף, לא ניתן לקשור את עילת הייצוג ההולם לתביעתו הכספית כלפי המעסיק.