מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סילוק על הסף בהמרצת פתיחה לחלוקת מגרש משותף

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכם השתוף נקבע, כי לשמחה יהיו זכויות הבעלות, השמוש והחזקה הייחודית במה שהוגדר בהסכם השתוף וסומן במפה שצורפה לו כ"מיגרש א'", הכולל שני חלקים: שטח מספר 7 – מיגרש ששטחו 219 מ"ר, ושטח מספר 6 – שטח בגודל של 37 מ"ר, אשר זכויותיה של שמחה בו הוכפפו עפ"י הסכם השתוף לזיקת הנאה וזכות מעבר חופשי כלפי מיגרש ב'. בהתאמה, נקבע בהסכם השתוף, כי לדורון יהיו זכויות הבעלות, השמוש והחזקה הייחודית במה שהוגדר בהסכם השתוף וסומן במפה שצורפה לו כ"מיגרש ב'" שהוא השטח שסומן מספר 8 במפה, ומשתרע על שטח של 276 מ"ר. הינה כי כן, אף כי עפ"י הרישום בלישכת רישום המקרקעין, הבעלות בזכויות במיגרש מוקנית לצדדים בחלקים שוים, הרי שבהתאם להסכם השתוף שנחתם בין דורון לשמחה, הוסכם כי החלוקה בפועל תהיה כזו שלשמחה ייוחדו הזכויות בשטח של 256 מ"ר סה"כ (מתוכם 37 מ"ר כפופים לזיקת הנאה של דורון), ולדורון ייוחדו הזכויות בשטח של 276 מ"ר. בהמרצת הפתיחה טענו לפקוביץ', כי לאחר שרכשו מדורון את חלקו, הגישו בקשה להיתר בנייה, ושמחה – שהייתה אז שותפתם במיגרש – חתמה על המסמכים הנדרשים לצורך כך, לרבות על תשריט החלוקה נספח ח' להמרצת הפתיחה, אותו הגישו לפקוביץ' לועדה המקומית, לאחר דין ודברים עמה, כתחליף לדרישתה להמצאת תצ"ר או להצגת הסכם שתוף רשום.
לפקוביץ טענו, כי חכמה מסרב סרוב בלתי מוצדק וחסר תום לב לחתום על התכנית, וכי בכך הוא מפר את הסכם השתוף, אשר במסגרתו התחייבו הצדדים כי לא יתנגדו זה לבקשות זה כל עוד הן תואמות את הסכם השתוף ואת המפה שצורפה לו. במסגרת תשובתו להמרצת הפתיחה, העלה חכמה שורה ארוכה של טענות, אשר חלק מהן, כך נטען, הצדיקו סילוקה של המרצת הפתיחה על הסף.
בהחלטה שניתנה ביום 20.2.2021, דחיתי את בקשת חכמה לסילוק התביעה על הסף, תוך שקבעתי, ביחס לחלק מן הטענות, כי הן ראויות להתברר במסגרת בירור ההליך גופו.
בצד זאת, מכיר הדין בזכותם של שותפים במקרקעין, להסכים ביניהם על ניהול המקרקעין המשותפים, השמוש בהם וחלוקת הזכויות והחובות של כל אחד מהם בכל הנוגע למקרקעין (סעיף 29(א) לחוק, המגדיר הסכם כזה כ'הסכם שתוף'), כאשר בהלכה הפסוקה נקבע כי במסגרת הסכם שתוף רשאים הצדדים להסכים גם להגביל את זכויות ההחזקה והשמוש של כל אחד מהם במקרקעין.
...
אין בידי לקבל טענה זו. בהמרצת הפתיחה עתרו לפקוביץ' אמנם להצהרה כי חכמה מחוייב לחתום על נספח ח' ולמינוי ב"כ לפקוביץ' לחתום בשמו עליו; אולם הם הוסיפו ועתרו "לחילופין, להורות למשיב לחתום... על כל תוכנית אחרת שתוגש ע"י המבקשים בהתאם להסכם השיתוף והמפה על פיו". לפיכך, אין כל מניעה להעניק ללפקוביץ' את הסעד החלופי לו עתרו, ואשר מצאתי כי הם זכאים לו, לחייב את חכמה לחתום על כל תכנית שיגישו לפקוביץ' ואשר תתאם את הסכם השיתוף והמפה על פיו.
סוף דבר ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש והן נדחות.
לאור האמור לעיל אני מקבלת את המרצת הפתיחה, ומצהירה בזאת כי על המשיב – מר אבידן חכמה, לחתום על כל תכנית שיגישו המבקשים (אוהד עזרא לפקוביץ', תומר נסים לפקוביץ', עומר אברהם לפקוביץ' ורן נועם לפקוביץ') לרשות התכנון ואשר תתאם את הסכם השיתוף והמפה על פיו, ובכלל זאת תכנית, ככל שתוגש, אשר תואמת את המפה שהכין המומחה מטעם בית המשפט, כפוף לתיקון שפורט לעיל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

חלקה 19 מצויה בבעלות משותפת של כמה מבין המשיבים כאן.
חלקה 19 מחולקת לשלושה מגרשים, שלמעט אחד (מיגרש מס' 203) הופקעו או הופקעו בפועל (מש/11): (א) מיגרש מס' 202 – שיטחו 7,314 מ"ר, והוא הופקע למטרת דרך לפי התכנית.
במסגרת החלטה מיום 23.9.2009, שבה נדחתה הבקשה לסילוק על הסף, הורה בית המשפט למשיבים להגיש המרצת פתיחה מתוקנת שאליה יצורפו כל בעלי הזכויות בחלקות.
ככל שלא תושג הסכמה, ביקשנו כי הודעה זו תיכלול היתייחסות מטעם המערערות "באשר לסוגיית הפצוי המקובלת עליהם לגבי אותם מגרשים אשר נעשה בהם בפועל שימוש צבורי הגם שלא הופקעו באופן פורמלי". כעולה מהודעת המערערות, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכם ביניהם בדבר סיום המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט.
...
בנסיבות אלו נקבע כי על המערערות להפקיע את שתי החלקות במלואן ולשלם למשיבים פיצויים בגין כך. לעניין גובה הפיצויים מצא בית המשפט להעניק משקל לשיהוי מסוים שחל בהגשת התובענות.
מבלי שאני מביע עמדה עקרונית ביחס לאפשרות המשפטית לעשות כן, לא ראיתי – על רקע האמור – כי היה מקום לפקוד לחובת המשיבים "נזק" שלא נגרם למערערות, ומשכך אין בטענת השיהוי כדי לגרוע מן הפיצוי בעילה זו, ככל שיימצא בהמשך כי יש מקום לשלמו.
מצאנו כי לא היה מקום לקבל איזו מטענות אלו ואנו דוחים אותן.
סבורים אנו כי דיון בשאלה השנייה דורש הרחבתו של המותב שידון בעניין זה – וכך אנו מורים מכוח סמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הצדדים הם בעלים במשותף של מיגרש הממוקם ברחוב הפסקה 26 גני תקווה והידוע כגוש 6720 חלקה 104 תת חלקה 3 (להלן: "המיגרש").
לפקוביץ' טענו, כי לאחר שרכשו מדורון את חלקו, הגישו בקשה להיתר בנייה, ושמחה – שהייתה אז שותפתם במיגרש – חתמה על המסמכים הנדרשים לצורך כך, לרבות על תשריט החלוקה שצורף להמרצת הפתיחה, אותו הגישו לפקוביץ' לועדה המקומית, לאחר דין ודברים עמה, כתחליף לדרישתה להמצאת תצ"ר או להצגת הסכם שתוף רשום.
לפקוביץ טענו, כי המבקש מסרב סרוב בלתי מוצדק וחסר תום לב לחתום על התכנית, וכי בכך הוא מפר את הסכם השתוף, אשר במסגרתו התחייבו הצדדים כי לא יתנגדו זה לבקשות זה כל עוד הן תואמות את הסכם השתוף ואת המפה שצורפה לו. חכמה היתנגד למבוקש במסגרת המרצת הפתיחה מנימוקים שונים אשר אין צורך לעמוד עליהם בהרחבה לצורך הכרעה בבקשה לסילוק על הסף.
...
לפיכך, ומן הנימוקים שפורטו אף בהחלטה מיום 30.10.2019, אף דין טענת חכמה כי יש לדחות את המרצת הפתיחה מחמת קיומו של מעשה עשוי ובהיותה תקיפה עקיפה פסולה של החלטה מינהלית – להידחות.
בשלב זה, אני סבורה כי דין הטענה להידחות.
סוף דבר העולה מן המקובץ, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשות אלו עוסקת החלטה זו. סילוק התביעה לפירוק השתוף במקרקעין בס' 1 לכתב התביעה טען התובע כי "התובע והנתבעת בעלים במשותף של ביניין ברחוב המיצדים 25 במעלה אדומים". הנתבעת ציינה בס' 1 לכתב הגנתה שהיא אינה חולקת על טענת השותפות.
הנתבעת צרפה לבקשה תצהיר שהגיש התובע בבקשה לפטור מאגרה בהמרצת פתיחה שהגיש בשנת 1995 כנגד אחיה של הנתבעת.
אשר על כן, ומבלי להכנס לשאלת השהוי, המניעות של התובע לטעון לבעלות או המניעות של הנתבעת להכחישה, ונוכח הודאת הנתבעת בשנית, שהתובע הוא הבעלים של אחד המגרשים עליהם ניבנה הבית, אני דוחה את בקשתה למחוק על הסף את התביעה לפירוק השתוף.
השאלה מהי הדרך בה יבוצע פירוק השתוף, בפיצול אנכי, כבקשת הנתבעת, בפיצול אופקי, כבקשת התובע או במכירה וחלוקת התמורה תוכרע לאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ולאחר שמיעת השלמת טענות הצדדים בעיניין זה. בקשה לגילוי מסמכים כאמור במבוא, במקביל לתביעה לפירוק השתוף, הגיש התובע תביעה למתן חשבונות, כשהוא טוען שהוא זכאי למחצית מדמי השכירות של הדירות שהושכרו בבניין.
לטענת הנתבעת, במסמכים אלו ניתן למצוא הודיות של התובע שהוא אינו זכאי לדמי השכירות, כמו גם הודיות בכך שאינו בעלים של הבית (הודיה שנזכרה לעיל בפרק הדיון בבקשה לסילוק על הסף של התביעה לפירוק שתוף).
...
בעצם הצירוף ישנה הודאה שהוא מחזיק במסמכים אלו, כי הם רלוונטיים להליך, וכי הם זמינים לו. בנסיבות אלה, אני סבורה שעליו לגלותם לנתבעת, על מנת שהיא תוכל לשקול להגישם במסגרת ההליך.
לסיכום אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה לפירוק שיתוף על הסף, ומקבלת את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים הספציפיים שנתבקשו.
עד אותו מועד יעביר התובע לנתבעת העתקי כל המסמכים הנ"ל. במקביל, אני מקבלת את בקשת התובע בדיון ביום 7.5.2020 לעיין במסמכים העומדים בבסיס החשבונות שמסרה הנתבעת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

וזו לשון פסק-הדין בחלקים הנוגעים לענייננו: "א. השתוף בחלקה 78 יפורק כך שלמשיב [=חסן] תהיה בעלות מלאה בחלקה שתווצר באותו חלק ממגרש 2 המצוי בחלקה 78, ולמערערים 3-1 [=האחים] תהיה בעלות משותפת בחלקה שתווצר במיגרש 1. המערערים 3-1 [=האחים] יתחלקו בחלקו של חסן במיגרש 1 על-פי חלקם היחסי בבעלות.
טיעון זה זהה, מילה במילה, לטיעון המרכזי של המבקש בהמרצת הפתיחה, לפיו: "לאחר תיקון פסק-הדין ובהתאם לשטח חלקה 78 הכוללת 1,222 מ"ר, למבקש 276 מ"ר (הזנב), ועוד 115 מ"ר ממגרש מס' 1, יוצא למבקש 391 מ"ר שהם 1,222 * 32% שווה 391 מ"ר" (פסקה 11 להמרצת הפתיחה)".
משכך, ההליך הקודם הוא הליך חלוט, ומשבהליך חלוט זה נדונו והתלבנו אותן שאלות ממש שמבקש המבקש לעלות בהליך הנוכחי, אזי יש לומר כי ההליך הקודם יוצר מעשה בית-דין כלפי המבקש, בעטיו דינה של המרצת הפתיחה הנוכחית לסילוק על הסף.
...
לאחר העיון והבחינה, החלטתי לקבל את הבקשה בהתאם למפורט להלן.
ביום 25.12.2011 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבקשת התיקון, לאמור: "לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה לתיקון פסק-הדין, הגענו למסקנה כי אכן נפלה טעות סופר בפסק-הדין באשר לשטח בו זכה המבקש בחלקה 78. נתון זה (358 מ"ר) נלקח מחוות דעת השמאי טובי פרי, בעוד שהנתון הנכון על פי האמור בתיקון לחוות הדעת (במסגרת מכתב מיום 17.5.08) הוא 276 מ"ר. לפיכך, בסיפא לסעיף 10 לפסק-הדין במקום 358 מ"ר יבוא 276 מ"ר (פעמיים).
אנו דוחים את טענת המבקש כי מדובר בשינוי אשר יש בו כדי להביא למסקנה שונה בנוגע לפירוק השיתוף בחלקה 78, ולכן איננו רואים לתקן את פסק הדין מעבר לאמור לעיל.
דיון והכרעה לאחר העיון, החלטתי לסלק את המרצת הפתיחה על הסף מחמת מעשה בית-דין, שנוצר בהליכים שתוארו לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו