מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סילוק על הסף בבקשת צד בסכסוך קיבוצי

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

משהגענו לכלל מסקנה כי עניין לנו בסכסוך קבוצי הראוי להתברר במסגרת בקשת הצד שהוגשה על ידי המבקשים, ההלכה לעניין סילוק על הסף של בקשות צד בסכסוכים קבוציים היא כי ככלל סילוק על הסף אינו מתאים להליך בסכסוך קבוצי ויש לקיים דיון לגופו של עניין.
...
בענייננו, לא מצאנו כי יש הצדקה להתערבות בהחלטת נציב שירות המדינה.
בנסיבות הענין ובהתחשב בכל האמור לעיל, לא מצאנו שהחלטת נציב שירות המדינה לדחות את הערר ולאשר את החלטת הפיטורים חורגת ממתחם הסבירות.
על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה להתערבות בהחלטת הפיטורים ולפיכך, דין הבקשה להידחות.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשתה של המשיבה- מכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי" או "המשיבה"), לסילוק על הסף של בקשת "צד בסכסוך קבוצי" שהגישו הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (להלן: "ההסתדרות") והגב' יסמין סביצקי (להלן: "העובדת") (ייקראו להלן ביחד: "המבקשות").
...
אנו סבורים כי בנסיבות אלה, עצם הגשת הבקשה הנוכחית מהווה ניסיון של ההסתדרות להקדמת המאוחר, ועלולה להשפיע על תוצאות הדיון בהליך שם, וזאת לא מוצדק לאפשר.
לטעמנו בנסיבות העניין, אין הצדקה לראות את ההסתדרות כמי שיכולה להיות צד להסכם קיבוצי כמשמעות ביטוי זה בחוק בית הדין לעבודה.
לכך נוסיף ונציין כי צירוף עניינה הפרטי של העובדת על ידי ההסתדרות להליך הקיבוצי נעשה ללא בקשת רשות מבית הדין כאמור בתקנה 16 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט- 1969, ויתכן שדי היה בכך כדי למחוק את "התובענה האישית". מכל הטעמים שפורטו לעיל, כולם גם יחד וכל אחד לחוד, אנו סבורים כי דין בקשת הצד בסכסוך קיבוצי להמחק על הסף; מבלי שיש בהכרעתנו כדי למנוע בירור העניין ב"תובענה אישית נפרדת"; או ב"סכסוך קיבוצי" (שעה שתהא קביעה לעניין זהות "הארגון היציג" הרלבנטי).
בשים לב לאופי הענין הנדון, והכרעתנו המשפטית, החלטנו שכל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי בבאר שבע (סגן הנשיא צבי פרנקל ונציגי הציבור מר ישראל עמי שי ומר גבריאל דנה; ס"ק 15476-07-18 מיום 13.2.2019) בבקשת המבקשת (להלן: הר"י) לסילוקה על הסף של בקשת צד בסכסוך קבוצי שהגיש אה"ל – ארגון המתמחים לרפואה מירשם (להלן: אה"ל), מחמת חוסר סמכות עניינית.
...
לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין פועלת אה"ל כדי להסוות את הסעד האמיתי אותו היא חותרת להשיג.
סיכומו של דבר, ההליך ימשיך להתנהל לפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שימקד הכרעתו בשאלת יחידת המיקוח בקרב הרופאים המתמחים עובדי אסותא אשדוד.
סוף דבר – על יסוד כל האמור הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד בסכסוך הקבוצי נדחתה בית הדין האיזורי והדחייה אושרה לאחר מכן על ידי בית הדין הארצי.
...
] "ככלל אין מקום לערוך דיון נפרד בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ובבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף (ראו: רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 290 (2001); רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (לא פורסמה, 13.8.07); השוו: רע"א 6962/08 פסגות מימון ופקטורינג בע"מ נ' גרינפלד (לא פורסם, 11.9.2008)). הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי (אף כי אין חולק על השלכתו הרבה על תוצאות ההליך העיקרי), ופיצולו לתת-הליכים איננו רצוי ועלול לגרום רק לסירבול ההליך. הנה כי כן, אם גורלה של הבקשה לאישור להידחות כיוון שאין היא עומדת בתנאים הנדרשים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק), הרי שהיא ממילא תידחה בתום הדיון בבקשה לאישור. מכאן שהגשת בקשה למחיקת ההליך על הסף או לדחייתו כאמור, איסוף התשובות לבקשה, דיון והחלטה באותה בקשה, וכן דיון ההמשך השכיח במכלול מעין זה – פניה לבית משפט זה בערעור, או בבקשת רשות ערעור– כל אלה עשויים להביא לפרקים להשחתת זמנם של הצדדים ובתי המשפט שלא לצורך, ולהשהייתו (במקום להאצתו) של סיום ההליך, גם מקום שבו אכן נמצא כי בקשת האישור איננה עומדת בתנאי החוק".    נוכח ההלכות לפיהן סילוק על הסף יעשה במשורה וההלכה מפי בית המשפט העליון לעניין סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, לא מצאתי לנכון להורות על סעד כזה בשלב מקדמי זה של ההליך.
לא זו אף זו אלא שלא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה החלופית לעיכוב הליכים.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

אשר להתאמת המחלוקת להתברר בהליך של סיכסוך קבוצי - בנסיבות הייחודיות של מערך יחסי העבודה במערכת החינוך, ועל פי אמות המידה שנקבעו בעיניין תעש, שוכנענו כי יש מקום לבירור טענות אלה של ארגון המורים בהליך של בקשת צד בסכסוך קבוצי, ולא היה מקום לסילוק על הסף של בקשת הצד שהגיש ארגון המורים.
...
בהליכים אלה, למרות שהועלו טענות סף על ידי המדינה והסתדרות המורים, ניתנו פסקי דין לגופם של דברים; בהתאם לפסיקה, הוכרה זכותו הלגיטימית של ארגון המורים לעתור לבית הדין בעניין זכויות הארגון וחבריו גם מכוח הסכם שהארגון אינו צד לו; ללא קשר לשאלת היציגות (שבה כאמור שגה בית הדין האזורי), ארגון המורים מהווה ארגון עובדים שדלתות בית הדין אמורות להיות פתוחות בפניו לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקתם של חבריו, עובדים פעילים או גמלאים; בהתאם לפסיקה [עס"ק (ארצי) 08 - 17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מלון כנען ספא קופת חולים מאוחדת (9.2.2011)] הפרשנות הנכונה של סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה או החוק) כוללת רק את היות הצד ארגון עובדים או מעסיק ולא כוללת גם את דרישת היציגות; בהתאם לפסיקה, יש לקבוע את הסמכות העניינית על פי המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת ועל פי מהות העילה, ומבחנים אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי מוקנית סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; פסיקת בית הדין יוצרת מעגל שוטה, שכן מחד ארגון המורים והגמלאים אינם יכולים להגיש הליך משפטי ומאידך ארגון המורים גם אינו יכול להכריז על סכסוך עבודה, ובכך נפגעות זכויות ארגון המורים וזכויות החברים בו. ארגון המורים הוסיף וטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שאפשר להסתדרות המורים להעלות את טענתה לסילוק על הסף, נוכח העובדה שבתגובתה המקורית הודתה בזכות ארגון המורים והגמלאים החברים בו לקבל את תקציב הרווחה במסגרת העמותה שהוקמה על פי דרישת משרד האוצר; לא היה מקום לדון בטענות לסילוק על הסף נוכח העובדה שהדיון כבר החל ואף קוים הליך גישור, וכן בשל התנהלות בחוסר תום לב של המדינה והסתדרות המורים.
לטעמנו, לא יכול להיות ספק כי נוכח זהות הצדדים – ארגוני העובדים והמעסיקה, ומהות המחלוקת – זכויות גמלאים הנובעות מהסכם קיבוצי וטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות - הערכאה שבה יש לברר את חילוקי הדעות היא בית הדין לעבודה.
אשר להתאמת המחלוקת להתברר בהליך של סכסוך קיבוצי - בנסיבות הייחודיות של מערך יחסי העבודה במערכת החינוך, ועל פי אמות המידה שנקבעו בעניין תעש, שוכנענו כי יש מקום לבירור טענות אלה של ארגון המורים בהליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ולא היה מקום לסילוק על הסף של בקשת הצד שהגיש ארגון המורים.
כללו של דבר: בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, בהתחשב במערך יחסי העבודה הייחודי במערכת החינוך ובעילות בקשת הצד, שוכנענו כי לא היה מקום לסלק על הסף את בקשת הצד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו