בקשת סילוק בקשת רשות ערעור על הסף בתביעת עו"ד-לקוח

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט רמזי חדיד) מיום 11/2/18 בת"א 19582-09-17, בגדרה דחה בית משפט את בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיב כנגדו על הסף.

לטענת המבקש, בקשתו מצדיקה מתן רשות ערעור, באשר היא מעלה שאלה עקרונית , מאחר והמבקש פעל כעורך דין וחובתו להגן על זכויות החשוד והתלונן בפני הגורמים המוסמכים נוכח הפגיעה בזכויות שולחו הבסיסיות, ופעולה זו (הפירסום) חוסה בכנפי ההגנה המוחלטת של הוראות סעיפים 13 (5) ו- 13(9) לחוק והייתה חובה על בית המשפט לסלק על הסף תביעה לפי חוק איסור לשון הרע שעה שהנתבע מעלה טענת הגנה לפי סעיף 13(5) ן- 13(9) לחוק.

במקרנו טענת המבקש שהדין המהוה מקור לחובה לשלוח את המכתב לפורם לישכת עורכי הדין המבססת את תחולת ההגנה שבס"ק 13(9) לחוק אישור לשון הרע – פירסום על פי דין – הנו כלל 2 לכללי האתיקה, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המיקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". צדק בית משפט קמא בקביעתו, שאין מקום לסלק על הסף את התביעה כנגד המשיב וכי הדבר מחייבת שמיעת ראיות הצדדים, בפרט המבקש שנטל הוכחת יסודות ההגנה מוטל עליו ביחס לתחולת הוראות סעיף 13(9) לחוק.

...

בית משפט קמא המשיך וקבע שבנסיבות העניין, לא שוכנע כי ההגנה הקבועה בס"ק 13(5) לחוק איסור לשון הרע חלה על נסיבות מקרה דנן, ובהתאם לכך טענות המבקש נדחית.

אף לגופם של דברים סבורני, כי אין מקום להיעתר למבוקש.

לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות.

הנני מחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪ , שיקוזזו מהפיקדון הקיים בתיק והיתרה תוחזר לידי המבקש.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1117-05-18 דבירה נ' הוט מערכות תיקשורת בע"מ לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המערערת - המבקשת קונר קרטן דבירה ע"י ב"כ עו"ד עמית בן גל המשיבה הוט מערכות תיקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד הילית כהן פסק דין

לפי סעיף 25 לתנאים הכללים של הסכם למתן שידורי טלויזיה רב ערוצים, אזי לקוח שמבקש להיתקשר עם הוט, מסכים להתקנת רכיבי המערכת במקרקעין שבבעלותו או בחזקתו.

ניתן להכריע בשאלות הנדונות בתובענה גם ללא צירוף נתבעים נוספים וכי לא מתקיימים כאן התנאים החריגים המצדיקים צירוף נתבעים בהתאם לתקנה 24 לתקסד"א. בתשובה לבקשת רשות העירעור מבקשת הוט לסלק בקשת רשות העירעור על הסף.

...

ו) אני סבורה, כי בגין המחלוקות שעלו בכתבי הטענות אין צורך בצירוף גורמים נוספים כנתבעים בשלב הנוכחי .ניתן יהיה לזמן את בעלי המקרקעין הנוספים או חלקם לעדות על מנת לדעת את עמדתם.

משלא התבקשה עמדת בעלי המקרקעין הנוספים ולאור התנגדות התובעת לצירופם, ובשל העובדה שלצורך הכרעה "על פי דין" במחלוקת שהוצבה בכתבי הטענות הנוכחים לא שוכנעתי כי הכרחי לצרף בעלי דין נוספים, מצאתי לנכון לקבל את הערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל לגופו.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 18/2/19 בת"א 38793-04-18 במסגרתה נדחו בקשות המבקשים - הנתבעים לסלק התובענה על הסף ולחייב המשיב בהפקדת ערובה.

טענו כי התובע היה לקוח של עו"ד מזרחי.

ב) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו, מבלי לסלק ההליך על הסף וראה לעניין זה רע"א 2387/01 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל (26/12/13) – סעיף 4, וכן החלטת כב' השופטת חיות , ברע"א 5062/16 רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ (ניתן ביום 23/8/16) בסעיף 6: "כפי שנפסק לא אחת, ככלל אין ערכאת העירעור נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך בפניה והלכה זו חלה במשנה תוקף עת מדובר בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ נ' גיטי אהובים ואח' (לא פורסם, 18.5.2006). זאת ועוד – סילוקה של תביעה על הסף מבלי לבררה לגופה, מהוה אמצעי קצוני ולפיכך על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות טרם השמוש בו. (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קבוץ אושה, פסקה 15 (29.12.2014); ע"א 5728/15 עו"ד ישראל בכר נ' חמיס, פסקה 4 (9.11.2015)....". ג) ומן הכלל אל הפרט - גרסאות התובע והנתבעים הן קוטביות מבחינה עובדתית.

...

כמו כן ציינתי בפסק הדין, כי העובדה שמסמך, שהתובע טוען כי היה בינו ובין הנתבעים או מי מהם התומך בטענתו לאותה "עסקה" או "קנוניה", אינו נמצא אצלו, אין בה כשלעצמה כדי להוביל למסקנה ולפיה ההליך אינו מגלה עילה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משנדחית הבקשה, מתייתר הצורך בבקשה לעיכוב ביצוע.

בנוסף, טענות עו"ד מזרחי נטענו בעירעור בשם הלקוח ולכן היה ראוי לסלק על הסף את תביעת לשון הרע נגדו.

אף אם נצא מנקודת הנחה שהמבקשים אמרו את הדברים שעו"ד אורדן מייחס להם במסגרת הדיון בעירעור, כך שהדברים היו בגדרי "לשון הרע" כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע; גם אז דין התביעה היה להדחות על הסף לאור הוראת סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע.

לאור האמור לעיל, למבקשים עומדת הגנת סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע בנוגע לדברים שנאמרו בדיון בעירעור, ועל כן יש מקום לדחות על הסף את התביעה נגד המבקשים גם בנוגע לעילה זו. יודגש; בקשת רשות העירעור הוגשה כמובן רק ביחס לעילות שלא סולקו על הסף.

...

נקבע כי: "בעל דין, אשר נתבע לשווא על ידי בעל דינו, זכאי במקרים חריגים אמנם, לתבוע פיצוי כספי בגין כך, בתנאי שיוכיח כי התביעה הוגשה רק מזדון ובאי אמונה בדבר קיומה של עילה, ובמקרה כזה, עשויה להיות עילה לפיצויים, לא רק נגד בעל הדין שכנגד, אלא גם כנגד בא כוחו, ככל שגם האחרון פעל באופן המתואר לעיל". בנוגע לבקשה לגילוי מסמכים נקבע: "לא נעשתה פנייה לעו"ד אורדן בעניין זה וזאת בניגוד לתקנות. בכפוף לתשלום הוצאות מחדל זה בסך של 2,000 ₪, אתיר דיון בנושא ואמליץ כי החלטתי תינתן על בסיס הטיעונים שכבר נטענו בנושא קודם לקדם ובקדם ללא צורך בהגשת טיעונים נוספים". תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור: לבימ"ש אין סמכות להתנות דיון בעניין גילוי מסמכים בתשלום הוצאות "מחדל" מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ואין הדבר אף מצוי במסגרת סמכותו טבועה של ביהמ"ש. כמו כן ביום 20.7.21 בימ"ש קמא כבר נתן החלטה בעניין גילוי מסמכים.

ביחס ליתר הסוגיות, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל ברובו.

נדחית על הסף התביעה שכנגד ביחס למבקשים בנוגע לעילת לשון הרע בגין דברים שעו"ד אורדן טוען שנאמרו עליו במסגרת הדיון בערעור.

כן נדחית על הסף עילת התביעה שעניינה שימוש לרעה בהליכי משפט רק ביחס לעו"ד מזרחי.

בתיק קמא הוגשה בחודש נובמבר 2018 על ידי המשיב (להלן גם: "צוריאל") תביעה כספית בסך 589,287 ₪ נגד המבקש ונגד חברת הביטוח מגדל בעיניין רשלנות עו"ד כלפי לקוח.

בהנתן שניתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה ולפיה לא יכריע בית משפט בבקשה מס' 7 ללא בירור עובדתי, אזי אין זה המקרה שבו תתערב ערכאת ערעור בהחלטה שלא לדחות תביעה (או חלקה) על הסף ולאפשר לצדדים לקבל את יומם בבית משפט.

ב) באשר להחלטה מיום 1/4/19: דומני, כי גם בעיניין זה אין כל אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לאור סעיף 1 (4) לצוו וניתן לסלק בקשת רשות העירעור על הסף גם בעיניין זה. אין מדובר בהחלטה שהתירה פיצול דיון, כך שהשגה על החלטת הביניים בשל ערעור על פסק הדין לא תהיה אפשרית ובנתיים ינוהל הליך שגוי אלא בהחלטה ניהולית - דיונית ולפיה לא יפוצל הדיון.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב: א) ההחלטה מיום 28/3/19 היא החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך, שכלל לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לגביה מכוח צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט - 2009 (להלן: "הצו") וניתן לסלק את בקשת רשות הערעור בעניינה על הסף.

אני סבורה, כי במקרה דנן, ההחלטה נמצאת עמוק בתוך מתחם הסבירות ואין מקום להתערבות ערכאת ערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.