בקשת נתבעת לסתור קביעת נכויות מל"ל עקב עבר רפואי

המבקשת (להלן: "הנתבעת"), מבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), בעיקר בשל טענתה שהמל"ל לא היה מודע לקיומו של עבר רפואי רלוואנטי לנכויות שנקבעו לתובע.

...

בשל כל האמור, הבקשה הינה מוצדקת ואני מקבלת אותה.

סיכום תוצאת האמור היא, כי אני מקבלת את בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. כפועל יוצא, ימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, לבדיקת התובע וקביעת נכויותיו כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, ככל שנותרו.

הנתבעת הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי ביחס לנכותו של התובע, ולהורות על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

בנוגע לגב תחתון טען התובע כי הגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה וקביעת נכות במל"ל בגין ארוע מיום 25.08.2002.

כך, נקבע בפסיקה בעיניין זה - "התובע בתשובתו מצא לנכון לאזכר את הילכת מרגוליס שעניינה בתמצית אופן ניכוי נכות בגין מצב קודם מנכות שנקבעת על ידי הועדה הרפואית. לאיזכור זה אין מקום בעניינינו, שכן לו הייתה הוועדה דנה במצב קודם בין אם הייתה קובעת נכות בגין מצב קודם ובין אם לאו וזאת לפי הילכת מרגוליס אזי, התוצאה אליה הייתה מגיעה הוועדה הרפואית הייתה מחייבת מכוח ס' 6(ב) לפלת"ד, אולם משבפני הועדה כלל לא עמד תעוד בנוגע לעברו הרפואי של התובע וכלל לא נערך דיון לגבי עברו הרפואי אין להילכת מרגוליס מקום" (תא (קריות) 26082-05-22 פלוני נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ, (19.03.2023).

...

אין בידי לקבל טענה זו. מהמסמכים אשר צורפו לבקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור עולה כי יש תיעוד ניכר על תלונות והגבלת תנועה בעמוד שדרה מותני וכן בעמוד שדרה צווארי, ואף ממצאים הדמייתיים.

אשר על כן, אני קובעת כי לא עמדו בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי עובדות רלבנטיות הנוגעות למצבו הקודם של התובע, ומכאן שקביעתן לוקה בחסר.

לפיכך, אני נעתרת לבקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את החלטת וועדות המוסד לביטוח לאומי, וקובעת כי יש למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

מבוא בפני בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל עקב שינוי מהותי במצב התובע.

היות ומומחי המל"ל קבעו נכות צמיתה, והיות וממועד התייצבות התובע בפני הועדה ועד להגשת בקשה זו חלפו חודשים אחדים וספורים בלבד, הרי שהאפשרות לשפור דרמאטי במצב התובע הנה נמוכה יותר ולמעשה טענתה העיקרית של הנתבעת הנה למצג שוא של התובע בפני הועדה של המל"ל. לטענת המבקשת, הערים התובע על הועדה, והציג מראית עין של פגיעה קשה, בעוד הפגיעה שלו זניחה פי כמה וכמה.

באשר לבקשת הנתבעת למינוי מומחה אורתופדי לקביעת עברו הרפואי של התובע, בקשה אשר הנתבעת טוענה בפניי כי היא אינה קשורה לבקשה למתן ראיות לסתור- ואם כך הוא- תמה בית המשפט- מדוע לא הוגשה בקשה נפרדת בעיניין?- בעיניין זה סבורה אני כי לא הוצגו בפני די והותר נימוקים מדוע יש למנות מומחה אורטופדי מטעם בית המשפט, וכי לא הונחה בפני כל תשתית עובדתית וראייתית לכך שעברו הרפואי של התובע הוסתר, אינו גלוי בפני הצדדים , טומן בחובו קונספירציה או מורכב מהבחינה האורתופדית באופן שאינו נראה לעין.

...

בהקשר זה דין טענות המבקשת בעניין האבחנה השגויה בדבר קשיון הקרסול להידחות אף הן, היות והוועדה הדגישה כי הנכות הנקבעת על ידה משקפת את כלל הפגימות ברגל, ולא מבוססת על מצג או על סעיף ספציפי כזה או אחר.

בנסיבות אלו תלונתו הרפואית בתקופת שירותו הצבאי, כפי שטוענת המבקשת, אינה מצדיקה מינוי מומחה בעניין מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ודין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה בכללותה להידחות.

לפניי בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעה המל"ל ביחס לנכותו של התובע עקב תאונת דרכים בגינה הוגשה תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

הבקשה להבאת ראיות לסתור כאמור, הנתבעת מבקשת רשות להבאת ראיות לסתור את הקביעה הנ"ל של המל"ל. לטענתה, לתובע היו בעיות בברך ימין עובר לתאונה, כעולה מרישומים רפואיים, כאשר בנידון היא מפנה לרישומים הבאים: · רישום מיום 20.8.17 בו צויין כי התובע סובל מכאבים בברך ימין, וכי בעבר היתה פציעה בברך עם נזק לרצועות, כאשר "לאחרונה הכאבים חזרו". · רישום מיום 10.10.17 בו צויין כי קיימים "כאבי ברכיים"; · רישום מיום 20.11.05 בדבר ביקור אצל רופא ראומטולוג, ממנו ניתן להבין שהתובע עבר צלום רנטגן לשתי הבירכיים לטענת הנתבעת, אופן היתייחסות הוועדה הרפואית שבדקה את התובע מלמד כי היא לא היתה מודעת לרישומים הנ"ל, וכי לכל היותר היא התייחסה לעברו של התובע בתחום ברך ימין כאל "ארוע בודד", כאשר קיימים מספר רישומים בנידון.

...

במסגרת בירור תובענה לפי חוק הפיצויים, בה מוגשת בקשה להבאת ראיות לסתור, בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הועדה הרפואית שקבעה את הנכות, וגם אם קיימת אפשרות שהוועדה טעתה בשיקול דעתה המקצועי אין די בכך כדי להתיר הבאת ראיות לסתור, כל עוד לא מוכח שהחלטת הוועדה התקבלה משום שלא עמדו בפניה נתונים אשר היה בהם פוטנציאל של ממש להשליך על המסקנה הסופית של הוועדה.

נמצא כי הרישום המשמש כיום את טענת הנתבעת בעניין הבאת ראיות לסתור ביחס לאותן שתי מחלות, עמד בפני הועדה הרפואית, דבר המשמיט את הקרקע מתחת לטענת הנתבעת בדבר הבאת ראיות לסתור בהקשר זה. למעלה מהצורך אוסיף כי גם אם היה בפנינו מצב בו בפני הוועדה לא היו עומדים רישומים אודות שתי המחלות הנ"ל, סבורני שהנתבעת לא הראתה, במידה הנדרשת, שעצם קיומם של רישומים אלה היה בעל פוטנציאל של ממש להשליך על התוצאה הסופית (כאשר שתי הבעיות אובחנו אצל התובעת שנים לפני התאונה, וחרף זאת לא נמצא ולו רישום אחד המעיד ששתי המחלות השפיעו על מצב הברך).

סוף דבר לא מצאתי ממש בבקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור, ואני מורה בזאת על דחייתה.

המבקשת (להלן: "הנתבעת"), מבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל"), בעיקר בשל כך שבקביעתו, הוא לא היתחשב בעברו הרפואי של המשיב או לא נתן לו משקל ראוי.

ביתר פירוט, טענה הנתבעת, כי בכל אחד מהתחומים בגינם קבע המל"ל לתובע נכות, קיים עבר רפואי רלוואנטי שלא נילקח בחשבון על ידי המל"ל: באשר לעמ"ש מותני, התובע נפל מסולם בשנת 2003, שבר את חוליה 2L ועבר קיבוע של חוליות 3L- 12T. מצב זה כשלעצמו מצדיק נכות בשיעור של 30- 40% נכות לצמיתות, ולא בכדי הפרופיל הצבאי של התובע הועמד על 24.

יתרה מכך, גם אם היה המל"ל מודע לפציעת התובע בגבו, היה עליו להבהיר ולפרט בפרוטוקול מדוע הוא אינו מנכה בגין פציעה זו חלק מהנכות שקבע לתובע בעמ"ש התחתון בגין עברו הרפואי.

...

לאור כל האמור, טוענת הנתבעת כי יש להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות האורתופדית שנקבעה במל"ל, ולמנות מומחה רפואי בתחום זה מטעם בית המשפט.

טענות הנתבעת כי היה צריך לקבוע לתובע נכויות בשיעור שונה בגין הצוואר והכתף אינן מצדיקות להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור, שכן מדובר במחלוקת רפואית גרידא, ולא בכשל בקביעות הוועדות הרפואיות.

לפיכך, אין מנוס מלהיעתר לבקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדי בפניו יעמוד מלוא התיעוד הרפואי אודות התובע.

לאור כל האמור, בקשת הנתבעת מתקבלת.