בקשת נתבע לזימון עדים בסכסוך דיבה מתמשך

מעדותו של התובע, ניתן להווכח כי הבין, עוד במהלך הארוע, כי דבריו של הנתבע נבעו מתוך הכעס בו היה שרוי באותה העת, והובילו להתלהטות יצרים וסערת נפש רבה, על רקע הסיכסוך המתמשך בין הצדדים.

על מנת להשלים את התמונה, אפנה לעדותו של התובע בנידון, עת היתייחס לתגובתו לאחר שהתבקש לעזוב את בית החולים (ראו: עמ' 49 לפרוטוקול הדיון מיום 9.6.2020 שו' 31 ועד לעמ' :( שו' "העד, מר ט': ]...[ ישבתי כמה דקות כדי להרגיע את הרוחות, גם אבא שלו היה

מעיון בכתבי טענות הצדדים, בעדויותיהם ובעדויות ) 859 ,840 ( ואח' נ שפירא ואח', מג ( העדים מטעמם, התרשמתי כי מערכת היחסים בין התובע לבין מישפחת הנתבע הייתה רעועה ומתוחה מזה זמן רב. התובע בעצמו העיד כי אימו של הנתבע שלחה לו הודעה שהוא "שפל" ורצתה להזמין לו מישטרה (ראו: עמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 9.6.2020 שו' 1-6 ).

בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להיתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה: 1) לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור ) שעליו הסתמך; 2) הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע; 3) הוא לא נתכוון לנפגע; 4) הוא היתנצל בשל הפירסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהוה לשון הרע ) או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפירסום המכיל את לשון הרע, ובילבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים".

...

אינני מתעלם מכך שבתי המשפט, לרוב, אינם מקילים עם המפרסם לשון הרע בזדון על מנת לנגח ולהזיק לנפגע (ראה כדוגמה - ע"א 30/72 פרידמן 82 ,78/80 , 240 , וכן ע"א 670/79 237 ,225 ( נ' סגל וערעור שכנגד, פ"ד כז ( ;205 ,169 ( הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' מזרחי וערעור שכנגד, פ"ד מא ( 126 ) ואולם 125 , ת"א (ת"א) 7165/84 פישמן נ' בר-און, פ"מ תשמ"ז (ג) בעניין הנדון אין להתעלם כי לשון הרע צמחה לה בתוך המרחב המשפחתי השוצף וקוצף בו אח מנגח את אחיו ואח תובע את אחיו עד כי דומה כי אין לדבר סוף, לטעמי בנדון פסיקת פיצויים נדיבה לא תשרת כל אינטרס ראוי, אלא רק תוסיף ותעודד תביעות נוספות, כאמור".

סבורני כי גם במקרה שלפניי, התובע לא פעל להרגעת המצב ולאיחוי השבר המשפחתי.

התוצאה התובענה על כל רכיביה כנגד הנתבע נדחית.

הפרסומים נכתבו בדם ליבה ובצלו של סיכסוך מתמשך בינה ובין אביה כאשר התובע מנסה להוציא את הדברים מהקשרם האמתי תוך כדי עוות המציאות וגרימת עגמת נפש וצער לנתבעת ולמשפחתה.

כמו כן, הנתבעת ביקשה לזמן לעדות, ללא הגשת תצהיר עדות ראשית, את מר נחמן שמואל, אביה של התובעת, אשר התייצב והעיד מטעמה.

שנית וזה העיקר, הנתבעת ציינה את הקשר הנטען (שלא הוכח) כגורם, שככל הנראה לגישתה ובראייתה, כביכול השפיע על השופט לקבל את עדותו "ההזויה, כלשונה, של התובע. ייחוס מעשה כזה לתובע בצרוף התיאורים "מושחת" ו- "רמאי", מהוה לשון הרע כלפי התובע ופוגע בשמו הטוב ובמשלח ידו.

כמו כן מהעדויות עלה, כי במסגרת הפירסום השמוש במילים "מושחת", "נוכל" ו- "נבל" היה מודע ומתוך בחירה וניכר, כי יש במילים אלו כדי להצביע על המטען האישי של הנתבעת כלפי התובע, עקב ההתנהלות המשפטית בינה ובין אביה כאשר התובע שימש כעורך הדין שערך את ההסכמים המהוים את לב הסיכסוך.

...

בשים לב למכלול השיקולים, הגעתי למסקנה, כי נכון להעמיד את סכום הפיצוי לתובע בגין הפרסום שנעשה על ידי הנתבעת, כפי שפורט לעיל, על סך כולל של 26,000 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 26,000 ₪.

הנתבעת לא דאגה להזמין את א.ד. למתן עדות להוכחת גירסתה לעניין נסיבות הפנייה אליו, מדובר בעד מהותי ביותר שיכול, רק הוא - לאשש או להפריך את גרסת הנתבעת בעיניין זה. בהקשר זה אציין כי הנתבעת עצמה הגישה בקשה לצרוף – א.ד. כצד להליך לפי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה(בקשה מס 12 ) אולם בדיון 21/1/2018 (עמ 3ש) ב"כ הנתבעת עצמה חזרה בה מהבקשה .

( ( ספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע", תשנ"ז 1997 , עמ' במקרה דנן מדובר בפירסום שעשתה הנתבעת כנגד הגרוש שלה - התובע, כאשר קיים ביניהם סיכסוך קשה ,מר ,קצוני ומתמשך, ויעידו על כך התסקירים הרבים שהוגשו לתיקי צוי : ההגנה לעיל, שציינו זאת, פעם אחר פעם , כך למשל בתסקיר מיום 17/1/2012 " מדובר בזוג המאופיין בקונפליקט גבוה ומתמשך ובריבוי דיונים משפטיים סביב נושאי

...

לענין פרסום פסק הדין אני מאשרת פרסום ללא שמות הצדדים או פרטים מזהים, וזאת במטרה לשמור על טובת הקטינה ולא לפגוע בה. מספר הערות לפני סיום - לא מצאתי להיזקק לטענת הנתבעת כי, יש לקזז מהסכום שייפסק נגדה כל סכום שהתובע קיבל ואו יקבל מהנתבעים האחרים - מנועי חיפוש .

מדובר בטענות שאינן רלבנטיות ואין בהן ממש , לא מצאתי להתייחס אליהן ודינן להידחות.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה כאמור לעיל ,וקובעת כי הנתבעת אחראית לפרסום לשון הרע בעצם שליחת המכתב לא.ד.,ולא עומדת לה הגנה לפי חוק איסור לשון הרע.

בתצהיר טען, כי הוא חבר ילדות של התובע מגיל 17, וכי "לפני מספר שנים, הגיע רוני טל לדירתי כולו סוער, סיפר לי כי אנס ילדה בת 14 וכי אינו יודע מה לעשות ומבקש את עזרתי". בשל כך טען אותו העד, כי: "5. באותו רגע, כשסיפר על האונס, גירשתי אותו מדירתי ואמרתי שלא אוכל להמשיך להיות איתו בקשר". בסעיף 9 לאותו תצהיר נטען, כי: "לדיון המקדמי בתיק התכוונתי להזמין את אמה של הקטינה ואף הבאתי איתי קלטות בהן משתמע כי רוני טל הודה בפני כי אנס את הקטינה". התובע היתייחס לתצהיר זה וטען, כי אין מדובר בחבר ילדות שלו; כי קיים בינו לבין העד פער גילאים של כעשור, וכי למעשה המצהיר והנתבע הם חברים ושכנים מזה 23 שנים.

אני סבור, כי הפרסומים הנם פרסומים שבוצעו בעידנא דריתחא, כחלק מהתגוששות מילולית, אחת מיני רבות, בין הצדדים אשר מצויים בסכסוך ארוך ומתמשך מזה שנים רבות, אשר למגינת הלב, הליך זה הנו נדבך נוסף באותם סכסוכים רבי שנים.

קשה גם להלום מצב דברים, שבו התובע מאשים את הנתבע בעת עימות במישטרה, כי הוא קונה את כל העולם בכסף שלו וכי הוא (הנתבע) יקנה את ראש העיר וסגן ראש העיר, וכאשר הנתבע מגיב כפי שהוא מגיב, בוחר התובע להגיש נגדו תביעת לשון הרע, זאת מבלי לציין, כי באותה דקה (8:16 לסרטון) הוא קינטר את הנתבע, הוציא אותו משלוותו והציג אותו בדרך שבה הציג לפני חוקר המישטרה.

...

אמנם בתיעוד שצורף לתיק בית המשפט על ידי התובע לא נשמע קולו של התובע ואולם שוכנעתי, כי מדובר בצילום חלקי של התרחשות כוללת שהתרחשה בין הצדדים, ואשר רק חלקה הוגש לבית המשפט.

באיזון הכולל אני סבור, כי יש לחייב את התובע בהוצאות בסך של 6,000 ₪ בגין התנהלות דיונית זו. ו.4.

סוף דבר ותוצאת פסק הדין: תוצאת הדברים הינה אם כן, כי הנתבע ישלם לתובע סך כולל וסופי של 3,000 ₪, זאת בתוך 40 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין החל ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

התובע ביקש לזמן לעדות את השוטרים שערכו את דו"ח הפעולה אותו צירף לכתב התביעה יחד עם כתב ההגנה בת"ק 28967-09-21 (להלן: "התביעה הקודמת") ומכתבים ששלח לפרקליטות ולמשטרת נתניה.

תמצית טענות הנתבעים בכתב הגנתם ציינו הנתבעים כי בבסיס התביעה סיכסוך שכנים מתמשך וכי התובע פתח בהליכים שונים נגדם.

באשר לטענת התובע בדבר פירסום לשון הרע במסגרת כתבי הגנה שהוגשו בהליכים אחרים, הרי שלמותר לציין כי הגשת כתב הגנה במסגרת הליך משפטי אינה מהוה לשון הרע כעולה מסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

...

פועל יוצא של דבריי אלה הוא כי טענתו של התובע לפיה הנתבעים ציינו בפניו את דברי השוטרים כי אם ימנע מעובד בזק לבצע עבודתו, יעוכב, נדחית.

בנסיבות אלה, טענתו זו נדחית.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל התביעה נדחית.