בקשת נתבע לגילוי מסמך ספציפי - הודעת מיזוג ואישור הממונה

בעקבות כך, היתקיים דיון מוקדם נוסף ולאחריו ניתנה החלטה בדבר עריכת גילוי מסמכים הדדי והגשת תצהירים.

כן כלולים ב"מבחן המעורב", מבחני משנה נוספים: "...כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד..." (ע"ע 300256/98 אייזיק - תה"ל - תיכנון המים לישראל בע"מ, ניתן ביום 10.6.2002, עמ' 834-835 וכן: ע"ע 300267/98 טויטו - מ.ש.ב הנדסת קרור ומיזוג אוויר (1965) בע"מ, פד"ע לז 354, 363).

עוד נטען, כי עבודת התובע נעשתה תחת נהולה ופיקוחה של הנתבעת: הוא נידרש לדווח חודשי בדבר הקף שעותיו בהתאם להנחיות הממונים עליו במנהל השילטון המקומי, מהם גם נידרש לקבל אישור מראש על היעדרויותיו.

באשר למבחן ההישתלבות, טוענת הנתבעת כי תפקיד החשב המלווה הנו תפקיד ייחודי, עיתי, לצורך מסוים וספציפי הדורש מיומנות והכשרה ייחודית.

דיון ומסקנות על מנת לעמוד נאמנה על טיב ההיתקשרות אשר היתקיימה בפועל בין התובע ובין הנתבעת במשך התקופה, נבקש ללמוד תחילה אודות תפקיד "חשב מלווה", כפי שראה אותו המחוקק.

(1) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות סעיף 142א(א), יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה; (2) על אף הוראות כל דין, לא תנתן הנחה ממיסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור – בטלה; (3) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מיסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר; (4) עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהיא מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת; (5) התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה; (6) לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפיסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור; (7) ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן; (8) לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 142א(ה) הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות הסעיף האמור; (9) הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למישנהו, לפי הוראות סעיף 211, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא הסעיף האמור כך שבמקום "ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאשור השר" יבוא "חשב מלווה רשאי, באישור השר". (ב) אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לוועדה מוועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנידרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה: (1) פיטורי עובדים; (2) היתקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה; (3) קבלת אשראי; (4) הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר; (5) הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.

העובדה כי הנתבעת נהגה עם התובע בעיניין זה כפי שמתנהלים מול ספק שירות (ראו עדות הגב' הראלי, עמ' 28 ש' 18-19), מלמדת על כך שלנגד עיניה ראתה את השגת יעדי ההיתקשרות ומשהגיעה למסקנה, בדרכים אשר נקבעו בנוהל ובהסכם, כי תיפקוד התובע, בסופו של יום, אינו מספק לשם כך - לא האריכה את ההיתקשרות - באמצעות הודעה שמסרה לו. התובע עצמו, הלין על הפסקת ההיתקשרות אך מתוכן הדברים לא עולה כי ראה בכך "פיטורים". יצוין כי גם בעיניין זה, הצגת התובע את השתלשלות העניינים בתצהירו, אינה משקפת את הדברים כפי שהיו.

...

משהגענו למסקנה כי אין להכיר ביחסים אשר התקיימו בין התובע ובין הנתבעת כיחסי עובד ומעסיקה, איננו נדרשים לדון בתביעתו הכספית של התובע, המבוססת על זכויות מכח משפט העבודה.

לפיכך - התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת בגין הליך זה, סך של 5,000 ₪ שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

גם לאחר שהנתבעת הסכימה לבקשתה של התובעת לאישור אריחים חילופיים שווי ערך, למרות שאין לה כל חובה כזו , מהר מאוד התגלה לה שהתובעת הטעיתה אותה והחלה לרצף את הפרויקט באריחים שונים זולים ונחותים מהדוגמה שאושרה לה על ידי אדריכל הפרויקט.

כאשר המפקח ביקש למנות מנהל עבודה בהתאם לחוזה, שלחה לו התובעת ביום 9.3.10 הודעת דוא"ל מכפישה, ובין היתר, סירבה להשמע להוראותיו, תוך שהיא מודיעה לו כי עובדיה קיבלו הנחיות לא להשמע לו. למרות זאת ועל מנת לקדם את הפרויקט החלטה הנתבעת שלא לבטל את החוזה אלא לאפשר לתובעת להשלים אותו תוך עמידה על הדרישות החוזיות אך התובעת סירבה להשמע למפקח ולבצע תיקונים בפרויקט.

התובעת לא צרפה הזמנות חתומות שאושרו לה כדי להראות שהנתבעת אישרה לה לבצע כמויות גבוהות יותר מאלה שנכתבו במסמכי המיכרז ולא הוכיחה כי ביצעה עבודות נוספות או כמויות נוספות שלא נכללו במסמכי ההיתקשרות ובפועל לא היו עבודות נוספות או תשלומים נוספים שמגיעים לתובעת שלא שולמו לה, מה גם שהתובעת לא השלימה את העבודות ואת התיקונים.

אין ממש בטענת התובעת כי נרשמו פרוטוקולים שיקריים או כי הממונה איים על התובעת בפגיעה כספית כמו גם אין ממש בטענה לפיה הורה על אי תשלום חשבון חלקי מספר 3 על מנת לפגוע בה. אין לתובעת אלא להלין על עצמה ששילמה מע"מ בגין חשבון שלא אושר לה. חשבון חלקי מספר 7 הוגש בסמוך לסיום הצפוי של העבודות ולאור היתנגדותה של התובעת לבצע עבודות השלמה ותיקונים עוד בטרם הודיעה על סיום העבודות, הוסב, כמקובל, לחשבון סופי לפרויקט.

לצורך הפרויקט נבחרו מספר בעלי תפקידים שהובאו לידיעת המשתתפים במיכרז במסגרת רשימת המתכננים שצורפה למכרז: אדריכל הפרויקט, מר מירון לוי, המפקח, מר בני טבריצי, מר משה ניר וחברת א.מ.ן. כיועצי מיגון קרינה, וכן יועצים נוספים ובהם מתכנן ויועץ חשמל, מיזוג, אינסטלאציה וכדומה.

גם כאשר צוינו מספר ספקים או קבלני משנה או ספק אחד או קבלן משנה ספציפי, לא הייתה מניעה כי התובעת תבקש ספק או קבלן משנה אחר, ובפועל אושרו לתובעת ספקים וקבלני משנה אחרים מאלה שצוינו בתחילה.

...

לפיכך אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה גולדקלנג בדבר העלות הסבירה של עבודות התיקון, ואינני מקבלת את טענות הנתבעת לעניין זה, למעט לעניין עלות העבודות שביצעה הנתבעת בסך של 7,137 ₪ בתוספת 15% כאמור בחוזה.

לעניין העיכובים, אינני מקבלת לעניין זה את טענתה של הנתבעת כי מאחר והתובעת לא הגישה ביום התחלת הפרויקט לוח זמנים ובו ציינה את העבודות הקריטיות על פני לוח הזמנים, הרי שיש לזקוף לחובתה גם עיכובים שלא נבעו מטעמים הקשורים בה. העיכוב בלוח הזמנים באשר לעבודות המיגון לא נבע כולו מטעמים התלויים בתובעת, אם כי גם בה. כך גם באשר לטענת הנתבעת לפיה לא הגישה הנתבעת בקשות לאישור העיכובים.

לפיכך, ומאחר וברכיב זה מדובר בתביעה שכנגד, שהנטל להוכיח אותה ואת שיעור הנזק הנטען, מוטל על הנתבעת, אני סבורה כי יש לחייב את התובעת באותם עיכובים שכל כולם היו באשמתה, ואשר הוכח כי היוו עיכוב של העבודה (בהבדל מעיכובים שאינם מעכבים עבודות אחרות), קרי: אותם שבועיים שבהם הפסיקה את עבודתה באופן חד צדדי, וכן זמן סביר שנדרש לנתבעת לצורך התארגנות להוצאת המרכז שבו זכתה בסופו של דבר אורלן והתארגנות, המוערך על ידי, בהתחשב בנסיבות, ב- 21 ימים נוספים מהיום שבו הודיעה התובעת באופן חד צדדי על עזיבת הפרויקט (7.10.10).

בפניי בקשות הנתבע והתובע שכנגד לגילוי מסמכים ספציפיים וכן למתן צו לקבלת מידע מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות והממונה על התקינה.

מעבר לתגובה הכללית של המשיבות לדחיית כל הבקשה בהיותה כוללנית וגורפת, המשיבות לא התייחסו בתגובתן לבקשה זו. נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר למועד סיום תפקידו בפועל של המבקש כמנכ"ל המבדקה, נראה כי עשויה להיות רלבאנטיות לאישור הממונה על התקינה בעיניין החלפת המנכ"ל ולתכתובת המבדקה עמו בעיניין זה. יחד עם זאת, אינני רואה רלבאנטיות להליך בגילוי מסמכים הנוגעים להחלפת כל בעל תפקיד אחר במבדקה או באיזוטופ כמבוקש.

בקשה לגילוי כל הפרוטוקולים של איזוטופ מיום המיזוג והבקשה לקבל דו"ח מאזן מבוקר של המבדקה לשנים 2016-2020 (סעיפים 2.6 ו- 2.12 למכתב הדרישה) – לטענת המבקש, כבעל מניות באיזוטופ עומדת לו הזכות לקבל את המסמכים הנ"ל. לדבריו, מסמכים אלה רלבאנטיים לסיום העסקתו, לטענותיו בדבר ההשתלטות על החברה ולשכרו הקובע.

מעבר לכך, אף בקשות אלה הינן כוללניות ולא ברורה הרלבנטיות שלהן להליך זה. בקשות לגילוי תיכתובת מול חברת סלקום, הודעה לספק תיקשורת אודות נתוק קווים, וחשבוניות רכישה של ציוד משרדי (סעיפים 2.7 - 2.9 למכתב הדרישה) – לטענת המבקש, מדובר במסמכים שרלבנטיים לטענותיו בדבר היתעמרות בעבודה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקובלת עליי טענת המשיבות כי דין הבקשה להידחות בהיותה כוללנית וגורפת.

נוכח האמור, אף בקשה זו נדחית.

לאור האמור ובהיעדר התנגדות של המשיבות לבקשה זו, אני נעתר לבקשה ומורה לרשות הלאומית להסמכת מעבדות ולממונה על התקינה למסור למבקש מידע אודות הדיווח של המבדקה על החלפת המבקש בתפקידו כמנכ"ל המבדקה.

סוף דבר עיקרה של הבקשה לגילוי מסמכים נדחית, למעט לעניין גילוי המסמכים הנוגעים לאישור הממונה על התקינה בעניין החלפת המבקש כמנכ"ל, וכן העתק הבקשה מהמבקש לעריכת חפיפה למחליפו, ככל שקיים מסמך כאמור, כמפורט לעיל.

כללי עסקינן בבקשת נתבע לגילוי מיסמך ספציפי.

המסמכים מושא הבקשה הנם הודעת מיזוג שהוגשה בענין עסקה שבין התובעות[footnoteRef:1] וכן אישור הממונה על הגבלים עיסקיים למיזוג.

אשר להודעת המיזוג, בשלב מיתקדם מיקד הנתבע את דרישותיו בחמישה סעיפים מתוך הודעת המיזוג, כפי שאלה צוינו בסע' 18.5-18.1 למסמך "תשובת הנתבע לתגובת התובעת 1". בתגובה משלימה נאותה התובעת, מבלי לגרוע מטענותיה, לגלות ולאפשר עיון בחלקי ההודעה שנזכרו בסע' 18.1 ובסע' 18.5 שם (פרק ד' סע' 12 ופרק טו סע' 34 להודעת המיזוג) והתנגדה לגילוי שלושת הסעיפים/החלקים האחרים.

...

בשלב זה של הדיון ולאחר שאף עיינתי במסמך עצמו, לא שוכנעתי בכך.

בכפוף לאמור ברישא ההחלטה, הבקשה נדחית אפוא (היינו, בכל הנוגע לסע' 18.4-18.2 ל"תשובת הנתבע לתגובת התובעת 1"). ככל שהתפתחויות בהליך והתקדמותו יקימו הצדקה לכך, ניתן יהא לשקול את הסוגיה מחדש. השלמות בהתאם לרישא ההחלטה, ככל שטרם בוצעו, יש לבצע בתוך 7 ימים. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בהמשך או בסיום ההליך ובמידת הצורך.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו תנ"ג 78756-05-23 דה לנגה נ' שטראוס גרופ בע"מ תנ"ג 78697-05-23 ספיר נ' שטראוס גרופ בע"מ לפני כבוד השופטת מיכל רוזן עוזר מבקשים אורן ראול דה לנגה באמצעות ב"כ עוה"ד רוברט אפשטיין ותומר ברם משרד ברם אפשטיין ושות' עורכי דין המבקש בתנ"ג 78756-05-23 כפיר ספיר באמצעות ב"כ עוה"ד עמית מנור וצח שפיצן משרד עמית מנור - יוקי שמש, עורכי דין המבקש בתנ"ג 78697-05-23 נתבעים שטראוס גרופ בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד נדב ויסמן ואדם שפירא משרד מיתר | עורכי דין החלטה

בהמשך לכך, קיבלה שטראוס מרשות התחרות דרישת נתונים בקשר להסכם, ולאחריה דרישת נתונים נוספת לשלושה נושאי משרה בטענה לחשד להפרת סעיף 19 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, האוסר על חברות להתמזג בטרם מסירה הודעת מיזוג וקבלת הסכמת הממונה.

בבקשות לגילוי מסמכים נטען כי האירועים נושא הבקשה נגרמו בשל מעשים ומחדלים של נושאי המשרה, בין היתר, הפרת חובת הזהירות בהיעדר קיום חובת הפיקוח שחלה עליהם, כמו גם הפרת חובות האמון.

לעת הזו לא ניתן לדעת מי הם הדירקטורים הספציפיים שכלפיהם תופנה בקשת האישור, ככל שתוגש, וגם בבקשת ספיר אין פירוט כזה.

...

בנסיבות המקרה שם, נוכח ריבוי הבקשות ובאי הכוח המייצגים לא מצא בית המשפט יתרון באיחוד כפוי של הבקשות שעלול להוביל לסרבול והכבדה על ניהול ההליך.

אני סבורה שדברים אלה הם נכונים גם מקום בו עסקינן בשתי בקשות, ולא רק בהינתן ריבוי בקשות דוגמת המקרה בעניין משאבים מאוחדים.

בצד זאת, אני סבורה שיש טעם בעמדה שהועלתה במאמרם הנזכר לעיל של אקשטיין, זמיר וקלנר ולפיה הנסיבות בהן נבחרה בקשה מבין בקשות מתחרות יכולות להשפיע על פסיקת גמול ושכר טרחה, ככל שהדברים יגיעו לכך.

לטעמי, מקום בו נבחרה הבקשה על יסוד פער של שעות בודדות בהגשה ובהעדר נכונות לשיתוף פעולה, אזי ככל שיתברר שעסקינן בבקשה שהוגשה בטרם "הבשילה", ככל שהיא תמשיך להתנהל, וככל שיגיע שלב לפסיקת גמול ושכר טרחה בגין ניהולה - ניתן יהיה להתחשב בנתון זה. מובן, כי בשלב מקדמי זה אין מקום להרחיב בעניין זה, ואין באמור לעיל כדי להוות הבעת עמדה לגוף הבקשה שתנוהל, מעמדה והמשך ההליכים בה. אשר על כן אני מורה כי הבקשה שתנוהל היא בקשת דה לנגה (תנ"ג 78756-05-23 דה לנגה נ' שטראוס גרופ בע"מ), ועל מחיקת בקשת ספיר (תנ"ג 78697-05-23 ספיר נ' שטראוס גרופ בע"מ).