חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת נושה לצירוף גורמים נוספים בהליך כינוס נכסים

בהליך ערעור חדלות פרעון תאגיד (עחד"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כבר נקבע כי בעל התפקיד ממלא תפקיד מעין-שפוטי בכובעו כגורם המכריע בתביעות החוב המובאות לפתחו על ידי הנושים בהליכי חידלות פרעון (ע"א 255/89 **** פרדו נ' מדינת ישראל, מו(5) 641, פסקה 8 (1992); רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר עו"ד, נב(1) 199, פסקה 6 (1998); בש"א (מחוזי י-ם) 7013/09 אברהים אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב כנגד חברת ש. בראשי בע"מ, פסקה 4 (נבו 26.05.2011) (להלן: "אבו ג'האלין"); פש"ר (מחוזי חי') 51284-01-14 גבריאל אבוטבול נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 13 (נבו 29.04.2014)).
נטל ההוכחה, כבכל משפט אזרחי מוטל על התובע שכן כלל ידוע הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". התייחסתי לכך במקרה אחר: "בעל התפקיד אינו צריך לתור אחר ראיות עבור הנושה ולא מוטלת עליו החובה לסייע לנושה. נטל ההוכחה בתביעת חוב מוטל על הנושה. הוא זה שצריך להוכיח את החוב כלפיו. עליו להגיש תביעת חוב מפורטת ומנומקת ולצרף אליה את כל הראיות התומכות בתביעת החוב. במסגרת תפקידו, על בעל התפקיד לקבל לידיו את החומר הדרוש כדי להחליט אם לקבל את תביעת החוב או לדחותה. עליו לבחון את כל המסמכים שהובאו לפניו, לשמוע עדויות או להסתפק בעדויות שניתנו בתצהירים, ואם הדבר נראה לו דרוש ומוצדק, לבקש מסמכים נוספים, לפי הסמכות המוקנית לו." (פר"ק (מחוזי ת"א) 68237-03-19 אונו איטליאנה (2009) בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 28 (נבו 15.06.2020)).
...
ראו את החלטתי בעניין עש"א (מחוזי ת"א) 50569-02-14 עובדים של חברה כפרי יעקב בע"מ נ' יובל קדרון - נאמן בהקפאת הליכים (נבו 23.11.2014), שם נאמרו הדברים הבאים בהתייחס למקרה שבו הוגשו תביעות חוב מתוקנות לאחר קרוב לארבע שנים ממועד הגשת התביעות המקוריות: "אכן, מטרתו של המשפט היא התחקות אחר האמת, מתוך מטרה להגיע לתוצאה משפטית צודקת, אלא שאין פירושו של דבר שאיש הישר בעיניו יעשה, בבחינת לית דין ולית דיין. בכל הליך משפטי ישנם כללים דיוניים שיש לפעול על פיהם, לרבות בנוגע למועדים בהם יש להגיש כתבי טענות. קל וחומר כאשר עסקינן בהליכים של הגשת תביעות חוב בחברות חדלות פרעון, כמו בעניננו, בהם נודעת חשיבות יתירה לעמידה במועדים." (שם, פסקה 18).
סיכומו של דבר, בנסיבות המתוארות לעיל אין מקום להאריך את המועד להגשתה של תביעת החוב.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 6/2/12 ניתן כנגדו צו כנוס לבקשת נושה ועו"ד שמואל לביא מונה כמנהל מיוחד לנכסיו.
החייב גם שיתף פעולה במכירת נכס שתמורתו עברה לנושה המובטחת - יוזמת ההליך, גרם להעברת יתרת זכות שהייתה לו בעריית ת"א, ושיתף פעולה בעניינים שונים כדי להעשיר את קופת הכנוס.
החוב נובע מהגשת דו"חות תקופתיים ללא צירוף תשלום המע"מ הנובע מהם.
בספרם של לוין וגרוניס "פשיטת רגל" (מהדורה שלישית, תש"ע- 2010) נכתב בעמ' 200:- "גורם חשוב ביותר ששומה על בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו הוא היתנהגותו של החייב, בין לפני פשיטת הרגל ובין במהלכה". כנגד החייב מיתנהלת חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל ומחלקת החקירות של הכנ"ר, חקירה מורכבת שנוגעת לגורמים נוספים המצויים בהליכי פש"ר. בפסק הדין בתיק פש"ר 31038-12-10 שניתן ע"י מותב זה בעיניינו של מר עוזי שאבי, בוטלו הסדר הנושים והליך פשיטת הרגל נגדו, בשל מעורבות בעבירת זיוף, מירמה והונאה.
...
כמו כן סובל מבעיות אורתופדיות, עבר ניתוחים ושיקום ממושך וביום 14/3/18 לקה שוב בליבו, עבר צנתורים ובסופו של דבר הוכר כבעל נכות רפואית בשיעור 79% ונכות עבודה בשיעור 25%.
בנסיבות אלה, נראה כי אין מנוס מביטול ההליך, וכך אני מורה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 18.12.16 ניתן צו כנוס לנכסי החייב, לבקשת הנושה - חברת אספלט אלפא בע"מ (להלן: "הנושה").
הנאמנת מתבססת על הסכם שנחתם בין חברת החייב למועצה (ההסכם הנטען לא צורף בראיות הנאמנת).
המשיבה נימנעה מלהביא עדים ובכלל זה את הגורמים המעורבים במתן ההלוואה לחייב, כאשר אין בעדות היחידה מטעמה כדי להספיק.
לעמדת החייב לאחר שניתן צו הכנוס, הוא היה מנוע מלנהל הליכים משפטיים וכלל נכסיו מוקנים לבעל התפקיד, מכאן הרי שהחייב לא יכל להמשיך בניהול הליך הטען ביניים ללא אישור בית המשפט והוא לא יכול היה לוותר על הכספים שמגיעים לו. דיון והכרעה שקלתי טענות הצדדים בכובד ראש ולאחר שהלכה למעשה נידרשתי לבור מוץ מבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
מעבר לכך ונוסף על האמור, כאשר הנאמנת הייתה צד להליך בבית המשפט השלום הרי שדרך המלך הייתה להגיש בקשה לביטול פסק הדין הסופי (ראו בעיניין זה בשינויים המחויבים ע"א 3190/10 דלתא בע"מ ואח' נ' כהן (נבו 3.10.10).
...
לעמדת החייב לאחר שניתן צו הכינוס, הוא היה מנוע מלנהל הליכים משפטיים וכלל נכסיו מוקנים לבעל התפקיד, מכאן הרי שהחייב לא יכל להמשיך בניהול הליך הטען ביניים ללא אישור בית המשפט והוא לא יכול היה לוותר על הכספים שמגיעים לו. דיון והכרעה שקלתי טענות הצדדים בכובד ראש ולאחר שהלכה למעשה נדרשתי לבור מוץ מבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 18.6.20 הגיש בא כוח מרחביה אחזקות והשקעות בע"מ (להלן: "הנושה העקרי") תגובה לבקשה, ובה נטען כי הנושה העקרי הנו נושה של כל בעלי הזכויות הרשומים בחלקה 12, וככזה רשומים לזכותו עיקולים על כל זכויות הבעלים בחלקה, וכן עומד לזכותו שיעבוד שטרם נרשם והמחאת זכות בלתי חוזרת בנוגע לזכויות בחלקה 12, ומשכך יש לצרף את הנושה העקרי כצד להליך.
לא ברור לי כי עו"ד בלטר, שרק הוא ביקש להיתמנות ככונס נכסים נוסף, עדיין מייצג מי מהגורמים הרלוואנטיים, וכי יש ביכולתו לתרום לניהול נכון ותקין של פירוק השתוף בדרך של מכירה לצדדים שלישיים.
לטעמי, משויתר הנושה העקרי על הצורך להיתמנות ככונס נכסים נוסף מטעמי יעילות וחסכון, ומאחר וממילא בית משפט זה מפקח על הליכי ההתמחרות וצריך לאשר כל עסקה, ולאור הניסיון שנצבר ממכירת זכויות אחרות של החייב במקרקעין המצויים במושבה בת שלמה, במסגרת הליך זה, די במינוי בעלי התפקיד ככונסי נכסים שיפעלו בפקוח של בית משפט זה. עיינתי בפסיקה אליה הפנה אותי ב"כ החייב בטיעוניו לעניין זכות הפדיון, וכן להוראות סעיפים 100 ו-101 לחוק, ולא מצאתי כי האמור שם תומך בטענותיו או מחייב אותי לשנות קביעותיי כאמור לעיל.
...
לאור כל האמור לעיל, משהבקשה לפירוק שיתוף מוגשת כדין, מכוח העובדה שבעלי התפקיד נכנסים בנעלי החייב, משנשללו טענות החייב לעניין זכות הפדיון והצעת הפדיון, ונותרה לו אפשרות להשתתף בהתמחרות, היה ויבוצע פירוק השיתוף בדרך של מכירת זכויות לצדדים שלישיים, ראוי כי טענות החייב יידחו ובקשת בעלי התפקיד תתקבל.
משכך דין הבקשות של בעלי התפקיד להתקבל במלואן, וכך אני מורה.
אני מקבלת את הבקשות של בעלי התפקיד במלואן, כאמור בפתיח לכל בקשה, ממנה אותם ככונסי נכסים על מלוא הזכויות בחלקות אלו, ומורה להם להגיש לחתימה פסיקתא נדרשת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע היתנגד לבקשה והכונס הנוסף – עו"ד ניר זיו-נר הותיר את ההכרעה לשיקול דעת רשם ההוצל"פ. בהחלטת כב' רשם ההוצל"פ אוהד אשר מיום 6.12.22 נקבע: "1.תגובת הכונס איננה מתיישבת עם ההחלטה מיום 5.12.21 שם הבהרתי לכונסים כי הואיל והזוכה איננו נושה מובטח אזי תיק המזונות הפתוח כנגד החייב יהנה מדין קדימה בנושייה.
אי העברת הכספים למבקשת מהוה מחדל והפרת חובות הכונס בהתאם לסעיף 54 (א) לחוק ההוצל"פ. כונס הנכסים גורם למבקשת לנזקים כלכליים והוצאות כספיות למימון הליכי סרק.
בנסיבות אלה, בימ"ש קמא החליט לצרף את הנושה ערן שרון כתובע נוסף, ללא צורך בתיקון כתב התביעה, וזאת משמצא כי גם הכונס היה מוסמך להגיש את התביעה.
יובהר; כתב התביעה לא תוקן כך שהטענות של הנושה שהוסף כתובע זהות למעשה לטענות כונס הנכסים, והם לכאורה, לצורך התביעה "גוף אחד". יודגש; כי גם המבקשת ציינה בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה מטעמה בבימ"ש קמא כי במידה והנושה סבור כי קיימת לו זכות עדיפה לגביית הכספים ויש לבטל את הקדימות של חוב המזונות, עליו לפנות בעצמו לביהמ"ש והוא בעל הדין הנכון בתביעה (סעיף 23 לבקשה).
...
משצורף הנושה ערן כתובע נוסף, אני סבורה כי אין חשש שינוהל הליך שלם מיותר או שגוי.
אני סבורה כי בדין נמנע בימ"ש קמא מלהכריע בטענה זו, בשלב המקדמי של בקשה לסילוק על הסף.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו