מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת נושה להכללת חוב במסגרת הסדר נושים

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

משכך, תביעות העובד המתייחסות לגמול בגין עבודה בשעות נוספות והפרשי פצויי פיטורים ביחס לתקופה שקדמה ליום 25.1.11 אינן יכולות לבוא בגדר תביעה זו, שכן הן היו צריכות להיכלל בתביעת החוב במסגרת הסדר הנושים.
על היות מהות הסדר הנושים ביחס לחובות שנוצרו טרם עריכת הסדר הנושים נאמר כך: "הסדר הנושים מבקש להקיף מתחם רחב ככל האפשר של חובות בני תביעה. ..... הסדר הנושים, כמו הליכי פירעון חובות קולקטיביים אחרים, נועד להביא לסיום כולל וממצה ככל האפשר של פרק חידלות הפירעון בחייו של החייב. הסדר הנושים נועד לטפל טפול מקיף וכוללני בחובותיה של החברה חדלת הפירעון, ולהצעידה לדרך חדשה, כשהיא משוקמת ונקייה ככל האפשר מן הקשיים והנטלים שפקדו אותה בעבר .... תוצאה זו מושגת באמצעות הוראת סעיף 350(ט) לחוק החברות, לפיה הסדר או פשרה שאושרו כדין מחייבים "את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפרוק – את המפרק וכל מישתתף". .
...
בית הדין האזורי פרט בסעיפים 93 ואילך את הסכומים המגיעים לעובד בגין תקופה זו, תוך שלקח בחשבון את הסכומים שהופקדו בקופות, והגיע למסקנה כי העובד זכאי להפרשי פיצויי בסך של 8,491 ₪.
לסיכום, בשים לב למכלול הראיות, הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי העובד להוכיח כי הסכום ששולם לו בחודש מרץ 2011, במסגרת הסכם ההלוואה, הוא בגדר בונוס מוסווה.
סוף דבר – ערעור העובד נדחה, וערעור החברה מתקבל.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה עתרו המבקשים למספר סעדים: עיכוב הליכים נגד המבקשים מכוח סעיף 319ז(א) לחוק; מתן צוי איסור דיספוזיציה זמניים לכל נכסיו של בעל השליטה; קיום משא ומתן עם הנושים לצורך גיבוש מתוה הסדר; מינוי מנהל הסדר בהתאם להוראות סעיף 326 לחוק.
(ב) מגיש הבקשה יכלול בה את הפרטים והמסמכים שיש לכלול לפי סעיפים 8 ו-12 בבקשה לצוו לפתיחת הליכים שהפעלת התאגיד מתבקשת בה ויצרף לבקשה את כל אלה: (1) מתוה ראשוני להסדר החוב; (2) תוכנית שבה יפרט את אופן הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, ובכלל זה ההכנסות הצפויות מהפעלת התאגיד וממקורות נוספים, ההוצאות הצפויות לשם הפעלת התאגיד, תיכנון עסקי ופעולות הנחוצות להפעלת התאגיד, והכול בהתאם למאפייני התאגיד (בפרק זה – תוכנית הפעלה); (3) פירוט האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב; (4) הדוח הכספי לשנת 2019, מבוקר כדין בידי רואה חשבון, אם ישנו.
ראה לעניין זה את דברי ההסבר: "כדי לאפשר עיכוב הליכים רק לתאגיד שיש סיכוי ליפתור את הקושי הכלכלי שלו במסגרת הסדר חוב וכדי להבטיח שעיכוב ההליכים אינו גורם נזק לנושים, בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים, אלא אם כן מצא כי אין סיכוי לגבש ולאשר הסדר חוב בתוך תקופת עיכוב ההליכים... " (עמ' 230) ובהמשך: אם בית המשפט סבור כבר בשלב הראשוני שאין התכנות לגבש ולאשר הסדר חוב בתקופת עיכוב ההליכים, אין טעם בעיכוב ההליכים" (עמ' 233).
...
הנה כי כן, תחת מעטה העמימות האופף את הבקשה, לא מן הנמנע שבסופו של יום ישמש ההליך לחיסול עסקי החברות בתנאים נוחים יותר, בבחינת "פירוק דה לוקס" (ראה החלטתי בעניין פרק (ת"א) 48001-03-19 מנופי נתי (ק.א) שינוע ומנופים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 17-19 (נבו 24.03.2019)).
אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
אציין כי קיימים פגמים נוספים בבקשה, אך לנוכח המסקנה אליה הגעתי, איני נדרש לדון בהן.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, הסכום שחולק בפועל לנושים, כולל בחובו גם מניות של החברה שהוקצו לנושים בהתאם להסדר הנושים.
בקשתם זו נדחתה: "מי שניהל את ההליכים בארה"ב לא היו המנהלים המיוחדים אלא עורכי דין אמריקאים שנשכרו על ידם, ששכרם הבלתי מבוטל לפי כל קנה מידה – סך של 900,000 דולר- שולם מתוך קופת הפרוק. ממילא אין סיבה לפסוק למנהלים המיוחדים שכר מיוחד באחוזים מתוך הסכום שהניבה תביעה בה טיפלו אחרים מטעמם, ואשר שכרה כבר שולם מתוך קופת הפרוק." זאת ועוד, החלטה ברוח זו ניתנה בתיק הנוכחי עוד ביום 27.9.2010, עת מונה הנאמן לתפקידו, ונקבע כי "העובדה שהנאמן הוא רו"ח לא תשמש עילה למינויו של עו"ד כבא כוח לנאמן. מכל מקום, אם יתבקש כזה, הרי שיתכן ששכר הטירחה של הנאמן יכלול את שכר טירחת בא-כוחו ...". כמו כן, החלטה נוספת ברוח זו ניתנה בתיק הנוכחי ביום 17.1.2012, עת נקבע כי הנאמן רשאי לשכור את שירותיו של משרד עו"ד גולדבלט לשם ניהול התביעה נגד חברת מקיף "ובתנאי שאין הוא חושף את קופת הנושים למצב בו יוטל חיוב שכר טירחה על קופת ההסדר" ואף נקבע בהקשר זה כי: "מאידך גיסא, יש ממש בטענות כונס הנכסים הרישמי, בכל הנוגע לחשש מגביה כפולה, נוכח העובדה כי מן הסכום שיועבר לנושים יגבה תחילה 19% לטובת עורך הדין המטפל בתביעה, ולאחר מכן יורד "מס" נוסף לטובת בעל התפקיד עצמו, בהתאם לתקנות.
גם בכל הנוגע למניות שהוקנו לנושים במסגרת ההסדר, מקובלת עליי עמדתם של מחזיקי האג"ח. אכן, בעת שאושר הסדר הנושים, סברו הצדדים כולם כי שווי המניות שיוקצו לנושים על פי ההסדר יעמוד על סך של 14,568,000 ₪, וזאת בהסתמך על הערכת שווי נייטרלית שהוותה חלק ממסמכי ההסדר.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הנאמן להדחות.
בנסיבות אלה, נדרשו מיומנות רבה, כשרון ומומחיות על מנת לנהל את הפרוייקטים, להביאם לידי גמר ולהשיג בסופו של דבר את השבת הערבויות.
בנסיבות אלה, אני סבור כי תוספת המאמץ המיוחד בגין השבת הערבויות ראוי שתעמוד על סכום גלובלי של 1,000,000 ₪.
גם בכל הנוגע למניות שהוקנו לנושים במסגרת ההסדר, מקובלת עליי עמדתם של מחזיקי האג"ח. אכן, בעת שאושר הסדר הנושים, סברו הצדדים כולם כי שווי המניות שיוקצו לנושים על פי ההסדר יעמוד על סך של 14,568,000 ₪, וזאת בהסתמך על הערכת שווי נייטראלית שהיוותה חלק ממסמכי ההסדר.
אשר על כן, הבקשה במתכונתה הנוכחית- נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הסכם ההבראה התובעת לא התייחסה כלל לטענות לפיהן, החוב אינו כלול במסגרת הסדר הנושים של הנתבעת ובהסכם ההבראה ומשלא נחקר עד הנתבעת בעיניין זה ולא נטענו טענות בעיניין זה בסיכומי התובעת, דין התביעה להדחות גם מהטעם שהיה על התובעת לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט אשר דן בהליך ההבראה.
...
מכאן שגם דין הטענות להידחות לגופן.
סוף דבר התובעת לא הוכיחה שחסכה לנתבעת כספים ומאחר שלא סתרה את הטענות לפיהן הדיווחים מטעמה חרגו מהרשאה ונעשו שלא כדין, לא קמה לה הזכאות לתשלום לפי ההסכם.
התביעה נדחית אפוא.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

המבקשת ציינה כי הסכום ישולם ע"י אמהּ, וכי הדבר יביא תועלת לנושים, הן מאחר וסביר להניח כי בהליך חידלות פרעון יהיה הסך הכולל נמוך יותר מהסכום המוצע, והן מאחר והנושים יקבלו את התשלום בגין החוב בתוך זמן קצר, ולא ייאלצו להמתין עד לסיום הליך חידלות הפרעון.
בעיניינו של תאגיד צוין באופן דומה כי: "היה ויגבר חששם של הנושים כי עובר לעיכוב ההליכים פעל התאגיד להברחת נכסים או להעברתם בנגוד לדין, וככל שלא יסופקו בהקשר זה תשובות אשר מניחות את הדעת, הרי שעניין זה יתומחר בהתאם במסגרת ההסדר המוצע או לחילופין יבוא לידי ביטוי במסגרת הצבעת הנושים באסיפות נגד אישור הסדר החוב" (חדל"ת (ת"א) 64635-06-21 א.מ.י יזום פרויקטים משותפים בע"מ נ' הממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי [פורסם בנבו, 2.8.2021]) בהעדר חקירה ובדיקה חצוניים של המצב הכלכלי, נדרשים היחידים המבקשים להכנס בשערי תיקון מספר 4 להקפדה יתרה על תאור מצבם באופן מפורט ומדויק.
...
מאפייניו של תיקון מספר 4, מטרתו והתנאי הקבוע בסעיף 319יח(ג)(3) לחוק, כולם מובילים אפוא למסקנה כי יש לקבוע תקופת המתנה, בהתאם להלכת אלקצאצי, אף ביחס למי שמבקש לפתוח בהליך לפי פרק א'1' לאחר שהליך פש"ר או חדלות פירעון קודם בעניינו בוטל עקב ניצול לרעה.
לא למותר לציין כי התנהלות היחידה במקרה הנוכחי, שעליה עמדתי לעיל, מחזקת רושם זה באשר לשימוש של היחידה לרעה בעיכוב ההליכים, ואף בשל טעם זה, ובהתאם להראות סעיף 319יח(ג)(3), יש לדחות את הבקשה.
צירופם של שיקולים אלו מוביל למסקנה כי אין מקום למנוע ממי שמעוניין לנסות להגיע להסדר נושים, אך אינו מבקש הגנה מפני נושיו, מלפנות לדרך זו באמצעות הליך לפי פרק ב. סוף דבר, מכל הנימוקים דלעיל, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו