בקשת נאשם לחזרה מהודאה לפי סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי

בהחלטה מיום 28/10/19 דחיתי טענות הנאשמים לניגוד עניינים והעדר אישור להגשת כתב האישום וקבעתי כי לא הוכח שהנאשם מס' 2 הוא "נבחר ציבור" כמשמעו בהנחיות היועמ"ש. ביום 2/1/19 הגישו הנאשמים בקשה דחופה לפי סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לחזרה מהודאה (להלן: "הבקשה").

...

אני סבור כי עסקינן בבקשה שהוגשה על ידי הנאשמים לאחר שהתברר להם כי כל הכלים המשפטיים בהם השתמשו, לא הצליחו למנוע מהם לתת את הדין בגין עבירות על חוק התכנון והבניה בביצוע הבניה האסורה והשימוש שעשו במקרקעין ללא היתר.

לא שוכנעתי כי מתקיימים במקרה זה נימוקים מיוחדים המצדיקים להתיר לנאשמים לחזור בהם מההודאה.

סוף דבר הבקשה לחזרה מהודאה נדחית.

לפניי בקשת הנאשם לחזור בו מהודאה (לפי סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982).

...

פרשנות הפסיקה לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי היא כי הנימוקים המיוחדים בגינם ניתן להיעתר לבקשת הנאשם לחזרה מהודיה כוללים בין היתר קיומו של חשש שמא ההודיה ניתנה שלא מרצונו החופשי של הנאשם או מן הטעם שהנאשם מעוניין להוכיח את חפותו.

נוכח כל האמור סבורני שקיימים טעמים המצדיקים אישור של בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו.

התוצאה אני מאשר את בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו.

מבוא בפני בקשת המבקש/הנאשם לחזור בו מהודאתו לפי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

...

סוף דבר בסופו של דבר, השאלה המכרעת, על פיה תוכרע הבקשה לחזרה מהודייה, היא המניע/הסיבה לבקשת המבקש/הנאשם לחזור בו מהודאתו – האם מדובר ברצון כן ואמיתי להוכיח את חפותו, או שמא מדובר בתכסיס/מהלך טקטי שנועד להשיג רווח דיוני/משפטי שכן "כפי שכבר נאמר, פרוצדורה פלילית איננה "משחק אשקוקי" אך גם איננה "תוכנית כבקשתך". שלא כמו במשחק השחמט, נאשם שעשה מהלך שגוי יהיה רשאי לבטלו מסיבות טובות, אולם לשם כך יהא עליו להניח תשתית עובדתית שמראה כי סיבות כאמור אכן קיימות במציאות.

על פי החומר שבפני, לא שוכנעתי כי הבקשה לחזרה מהודאה נובעת מפגם כלשהו בגיבוש הסדר הטיעון, כשל בייצוג שהרי לא הוחלף עורך הדין או מתוך אמונה כנה בחפותו של המבקש/הנאשם אלא כמהלך טקטי אם לא לומר מניפולטיבי לשפר סיכוייו ולהקל בדינו לאחר שניתנה הצעה בשלב הטיעונים לעונש.

הבקשה לא מעלה "נימוקים מיוחדים" לקבלתה ונחזית כבלתי כנה ועל כן דינה להדחות, וכך אני מורה.

לפני בקשה לאפשר לנאשם (המבקש) לחזור בו מהודאתו, לפי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 ( להלן: "החסד"פ").

...

סיכומו של דבר, כאשר טרם נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, יש לשקול בקשתו של הנאשם לחזור בו מהודאתו באופן מקל יחסית ומקום בו לא ניתן להתרשם חד משמעית כי מדובר בבקשה המונעת ממניע טקטי – יש להיענות לה (ראו גם את ע"פ 6349/11 גנס שניידר (נשימוב) נ' מ"י (10.6.13) בפסקאות 18-19).

נוכח כל האמור לעיל ובכלל זה עיתוי הגשת הבקשה ומהות הבקשה, אני סבורה כי אין מדובר בבקשה הנובעת ממניע טקטי אלא מרצון כן. בשולי הדברים אתייחס לטענות העולות ביחס למצבו הנפשי של הנאשם ואציין כי אמנם קיומן של טענות בדבר מצב נפשי מורכב, אשר עלו אף מפי הנאשם עצמו, במסגרת הדיון בעניין צו ההבאה מיום 30.8.22 וכן עלו בדברי הסניגור הן בדיון מיום 15.12.22 והן בבקשתו לחזרה מהודאה, עשוי להקים חשש לחוסר הבנת משמעות ההודאה, אך לא הוצגו בפניי מסמכים כלשהם שיש בהם ללמד על חוסר כשירותו של הנאשם, מהותית או דיונית, בנסיבות אלה, טענה אמורפית בדבר קיומו של לחץ נפשי בטרם הדיון אינה עולה כדי "פגיעה ברצון חופשי" או היעדר הבנה של משמעות ההודאה.

הנני מורה על ביטול הכרעת הדין מיום 14.10.21.

בפני בקשה לפיה מבקש המבקש/הנאשם לחזור בו מהודאתו לפי סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

...

סוף דבר: בסופו של דבר, השאלה המכרעת, על פיה תוכרע הבקשה לחזרה מהודייה, היא המניע/הסיבה לבקשת המבקש/הנאשם לחזור בו מהודאתו – האם מדובר ברצון כן ואמיתי להוכיח את חפותו או שמא מדובר בתכסיס/מהלך טקטי שנועד להשיג רווח דיוני/משפטי שכן "כפי שכבר נאמר, פרוצדורה פלילית איננה 'משחק אשקוקי' אך גם איננה 'תוכנית כבקשתך'. שלא כמו במשחק השחמט, נאשם שעשה מהלך שגוי יהיה רשאי לבטלו מסיבות טובות, אולם לשם כך יהא עליו להניח תשתית עובדתית שמראה כי סיבות כאמור, אכן קיימות במציאות. ברי הוא, כי נאשם איננו רשאי להחזיר את כלי השחמט לעמדתם ההתחלתית כדי להתחיל את המשחק מחדש רק משום שנוכח לדעת כי המשחק איננו מתנהל לטעמו" (ע"פ 8777/18 פלוני נ' מדינת ישראל (29.10.19)).

על פי החומר שבפני, לא שוכנעתי כי הבקשה לחזרה מהודאה נובעת מפגם כלשהו בהודאת המבקש/הנאשם בכתב האישום או מתוך חוסר הבנה של המבקש/הנאשם את פרטי ההסדר הדיוני, שוכנעתי כי ההודאה לרבות תוכן ההודאה ומשמעותה ניתנו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה של כתב האישום והנטען, ללא לחץ חיצוני או פנימי, לא בניגוד לאמונתו וחפותו של המבקש/הנאשם, אלא כמהלך טקטי במטרה לעכב את הדיון ולהשיג הקלה נוספת בעונש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.