בקשת נאמנת לביטול העברת רכב

ביחס לרכב הנאמנת מבקשת להורות על ביטול העברת רכב מהיחיד למשיב 2, חמיו של היחיד, מר כהן זבולון (להלן – מר כהן), ומימוש הרכב לטובת קופת הנשייה.

...

לאור זאת אין בידי לקבוע בשלב זה את שוויו של הרכב.

רביעית, העובדה שמר כהן מסכים לסייע לנכדיו היא מוערכת, אך אין בידי לקבל את הטענה כי יש לשקלל טובה זו לכדי עלות כספית שתפגע בנושיו של היחיד.

סיכום לאור כל האמור אני מורה על ביטול העברת הרכב מהיחיד למר כהן.

כמו כן צוין, כי במהלך ההליך התחייב המבקש לשלם לגן אירועים סכום של 100,000 שקלים לרגל ארוע חתונתו, ובפועל אף פרע חלק מחוב זה או הגיע להסדר עם גן האירועים, היתנהלות המלמדת למצער על פזרנות חסרת תום לב. בדומה, העביר המבקש רכבי יוקרה ואופנוע השייכים לו על שם אישתו וגרושתו, לשם הברחתם מהנאמן.

ראוי לפתוח בכך שמבחינה דיונית, בהיתחשב בכך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי עסקה בביטולו של הליך פשיטת רגל, היה על המבקש להגיש בקשה למתן סעד זמני בעירעור, ולא בקשה לעיכוב ביצוע (ראו: ע"א 2886/18 יצחק נ' הנאמנת לנכסי המבקש, פסקה 4 (10.5.2018) (להלן: עניין יצחק); ע"א 2597/19 ‏בר ציון נ' צפרוני, פסקה 2 (12.5.2019)).

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב 1, הנאמן על נכסי המבקש (להלן: הנאמן), והורה על ביטולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בפניי בקשה מטעם הנאמן (עו"ד אלמוג דהאן) למתן הוראה על פי הוראת סעיף 220 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח – 2018 המורה על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לאחר שהיחיד לכאורה העביר לצד ג' ללא תמורה שני כלי רכב – האחד, כלי רכב מסוג "מרצדס" מסוג GLE300D 4MATIC שמספרו 876-30-301 והשני כלי רכב מסוג BMW מסוג X6M שמספרו 419-76-002.

...

עם זאת, טען כי ככל שביהמ"ש יקבע שיסודות הסעיף מתקיימים בפועל, הרי שלדעת היחיד עדיין יש לדחות את בקשת הנאמן בשל הפגיעה הבלתי מידתית בצדדים השלישיים.

סוף דבר : מקרה זה מלמד על מציאות עגומה, כאשר בנוגע לשני כלי רכב, אחד נרשם כבעלים ללא מנהג בעלים וללא זכות, אחד רושם אחר (הדברים נכונים לא רק לגבי מאהר, אלא לגבי תייסיר) כבעלים מטעמו, חברות, תאגידים אנשים וקרובי משפחה משמשים בערבוביה חסרת פשר לגבי שני כלי הרכב, תוך עירוב מספר אסטרונומי של חברות למימון ההתקשרויות, כלי רכב נרכשים בתאוות רכישה חסרת יכולת מימון (ואולי מדובר רק בקצה הקרחון) – כל זאת כאשר כל אחד מן הצדדים, מחליף עובדות וגרסאות, מוכיח דבריו בצורה חלקית ולא מלאה, עם סממנים קשים של חוסר אמינות כפי שציין הנאמן - אולם דבר אחד ניתן לומר בבירור – לא הוכח שהיחיד שילם כל תשלום שהוא בגין כלי הרכב, לא הוכח שנהג מנהג בעלים, ולא הוכח שהתמורה אשר שולמה על ידי הרוכשים לא הייתה תמורה נאותה.

בהתאם אני מורה על דחיית הבקשה לביטול הענקה; צווי איסור דיספוזיציה אשר ניתנו במסגרת החלטותי בהליך זה בנוגע לשני כלי הרכב – מבוטלים בזאת.

לפניי ערעור הנאמן על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 23.1.2023 בתיק חדל"פ 5993-12-21, בגדרה הורה בית משפט קמא על דחיית בקשת הנאמן למתן הוראה על פי הוראת סעיף 220 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חדל"פ") המורה על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנושה לאחר שיחיד לכאורה העביר לצד ג' ללא תמורה שני כלי רכב – האחד, כלי רכב מסוג "מרצדס" והשני כלי רכב מסוג "BMW". ההליך בפני בית משפט קמא: ביום 25.1.2022 ניתן ע"י הממונה, לבקשת היחיד צו לפתיחת הליכים בעיניינו.

...

אותות המרמה יחולו גם על מטלטלין מקום שבו מתנהל מרשם-כבעניינו כאשר מדובר ברכב, כך קבע בית המשפט העליון בפרשת לוי נ' ברקול: "אך סבורני, מכוח היקש, כי דין דומה למקרקעין ראוי להחיל על מיטלטלין, מכל מקום כשמתנהל מרשם. אותות המרמה כפי שתוארו לעיל יפה כוחם גם כאן.". בשים לב לכך כי שני כלי הרכב היו רשומים על שם היחיד בסמוך לתקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים.

מדובר באותות מרמה , בצד העובדה כי הרכב היה על שמו של היחיד, כל אלה מחייבים מסקנה כי הנטל עובר אל שכמי הטוענים שהם הבעלים, כדי להוכיח שהם הבעלים של הרכבים ולא על הנאמן כפי שסבר בית משפט קמא.

סוף דבר, נוכח כל המקובץ לעיל , אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת בית משפט קמא ומחזיר את הדיון לפני בית משפט קמא שידון בה תוך התייחסות לנטל הראיה המתאים, ויחליט בבקשה על פי חוכמתו, בדבר התמלאות התנאים.

ב-20.7.22 הגיש הנאמן תשובה להצעת המערער ובקשה לביטול ההליכים, לפיה תביעות החוב נגד המערער אושרו בסכום של 427,417 ₪; המערער חדל להגיש דוחות חודשיים; הפנה לעמדה שהגיש ב-3.2.22; וטען שהצעת המערער להסדר נושים נועדה להקהות את היתנהלותו הגובלת בניצול לרעה של ההליך, וכי למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לו, הוא נימנע מלספק לנאמן ולבית המשפט תשובות מספקות לעניין תום ליבו עובר ותחת ההליך.

הוכח שהמערער פעל בחוסר תום לב לפני פתיחת הליכים, והסתיר את פעולותיו מהנאמן: לאחר המועד בו הגיש המערער את הבקשה לפתיחת הליכים, העביר המערער לדודו רכב, ללא תמורה, מבלי שדיווח על כך לנאמן, והדבר התגלה רק לאחר שבקש לרכוש רכב חדש.

...

ראו: "לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

], המסקנה המתבקשת היא כי אין כל הצדקה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי [.

אי הגשת דוחות חודשיים – המערער לא הגיש את הדוחות החודשיים באופן רציף התוצאה אני דוחה את הערעור.