בקשת נאמן לקציבת דמי מזונות ליחיד בהליך חדלות פירעון

מהבקשות עולה כי היחיד אינו משלם דמי מזונות, המבקשת נימצאת בהליך חידלות פרעון, הכנסתה נשענת על עבודתה במשרה חלקית בשכר של כ- 3,500 ₪ לחודש וכי בשל המצאות היחיד בהליך חידלות פרעון, הופסקה זכאותה לקבלת דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.

" לאחר שנתתי דעתי לאמור בבקשה; לעמדת הנאמן; לעמדת הממונה; לעמדת היחיד ובשים לב לנסיבותיהם של היחיד והמבקשת, אני רואה לקצוב את דמי המזונות על הסך הקבוע בפסק הדין למזונות, סך של 4,500 ₪ לחודש, וזאת ממועד מתן הצוו לפתיחת ההליכים.

...

מכל האמור לעיל, הגיעו בעלי התפקיד למסקנה כי מדובר ביחיד שאינו מסוגל לפעול באופן מיטבי למיצוי כושר השתכרותו ו/או הגדלת הכנסתו, ובמקרה הטוב מסוגלותו הינה באופן הדרוש לקיומו.

לסיכום, ראו בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (23.02.2020), עמ' 19: "בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת" .

בית המשפט לעינייני מישפחה הוא הערכאה המוסמכת לידון לעומקם של דברים במכלול השיקולים והנסיבות ומובן שגם המצאותו של היחיד בהליך חידלות פרעון תובא ותישקל בפני ערכאה זו. ככל ותנתן החלטה אחרת ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה ביחס לתשלום דמי המזונות, היא תובא בפני הנאמן אשר יהא רשאי לחדש ולעדכן בקשתו ואדרש לבקשה לקציבת המזונות בהליך, בשנית.

...

במסגרת בקשתו העיקרית, הצהיר היחיד כי הוא עובד כעוסק מורשה עצמאי בעסק בשם "לירום גל", משתכר כ 2,500 ₪ לחודש וציין בבקשה כי הוא "מחפש עבודה". לעמדת הנאמן ונוכח כל האמור, יש לקצוב המזונות על סך של 6,000 לחודש (שהם 1,500 ₪ לכל ילד) ובהתאם לפסה"ד למזונות.

לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.20)(פורסם בנבו), עמ' 19: "בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת...". נתתי דעתי לאמור בבקשת הנאמן, לתגובות היחיד והזכאית למזונות, להכנסות הנטענות ע"י היחיד והזכאית למזונות, לחובותיו של היחיד כלפי נושיו ולצו התשלומים העיתי שהושת עליו, בשים לב לצרכיהם של הקטינים ולמצבם כפי שעולה מהתגובות.

סבורני, כי תוצאה זו נכונה במיוחד נוכח העובדה כי בשעה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט לענייני משפחה תביעת היחיד להפחתת דמי המזונות או ביטולם.

העניין שבפני, בקשת הנאמן לקציבת דמי המזונות בנוגע ליחיד, בהתאם להוראות סעיף 179 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.

טענות הצדדים הנאמן ציין כי מדובר בדמי מזונות נדיבים ולא סבירים כאשר היחיד מצוי בהליכי חידלות פרעון, על אחת כמה וכמה כאשר נושא חידלות הפרעון הוסתר מבית המשפט לעינייני מישפחה, והמליץ על קציבת דמי המזונות לסך 4,500 ₪ לחודש, 1,500 ₪ עבור כל קטין.

...

אי הסטנדרטיות של תנאי זה הוצגה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 26.7.2022 שורה 17 מעידה על כי הזכאית למזונות נשאלה בהקשר זה. סכום המזונות הינו גבוה בהתייחס להכנסת היחיד; היחיד מצהיר בפני בית המשפט לענייני משפחה על הכנסתו לאור מצבו הרפואי, והיחיד עם הזכאית למזונות מצהירים לבית המשפט (עמ' 2 שורה 30): "נבקש לחדד את העובדה שהמזונות נקבעו על הצד הגבוה, בשים לב לעובדה שהאישה משלמת לבדה את החזרי המשכנתא מיום חתימת ההסכם" דבר מתן צו פתיחת ההליכים הוסתר מבית המשפט לענייני משפחה; ניתן לומר שבית המשפט היה לכל הפחות ראוי להיות מודע לנתון מהותי זה, אשר לא נמסר ואף הוסתר; דבר חובותיו של היחיד ומצבו הכלכלי היו ידועים לצדדים, ובס' 8 א' להסכם, סיפא לפסקה שנייה, נכתב "כמו כן בני הזוג לקחו משכנתא נוספת בחודש 2/2020 עפ"י בקשת הבעל לצורך סגירת חובות בחברה שלו ועל כן משכנתא זו תשולם ע"י הבעל בלבד...". המסקנה המצטברת ממכלול הנתונים, הינה שלא בכדי הוסתר דבר מתן צו פתיחת ההליכים, שכן ככל שהיו הצדדים מיידעים את בית המשפט שצו אשר נקבע על הצד הגבוה, כדבריהם, כאשר היחיד במצב רפואי שאינו מאפשר תעסוקה ומצוי בחובות (חוב מוצהר בשלב זה) של 3.37 מיליון ₪; ולא בכדי הגיע היחיד להסכם אשר גם לוקח בחשבון את המדור, וגם מטיל עליו חלק מהחבות בגין ההלוואה, וגם על פי המוסכם בס' 8 להסכם הגירושין, חלוקת שווי הנכס בתום התקופה המוסכמת (בעוד כעשר שנים) אינה שוויונית (היחיד אמור לקבל פחות מהמחצית, הגם שלכאורה נושא הוא במחצית העלות לפי ההסכם) – קשה שלא לראות את מסקנת הנאמן כי היחיד נטל על עצמו הרבה על מנת להרחיק כספו מנושיו, כמסקנה לא הגיונית.

על כן, בהחלטתי מיום 3.7.23 קבעתי, בין היתר, כך: "... לאור נסיבותיו הנטענות הלא פשוטות של היחיד והתחייבותו לפעול לשלם את דמי המזונות באופן עיקבי ורציף, ניתנת ליחיד היזדמנות להסיר מחדל זה. היחיד יפעל לתשלום דמי המזונות שנקצבו וכן להסיר את חוב הפיגורים שצבר. ככל שהיחיד לא יפעל כאמור, והמבקשת תגיש הודעה מתאימה בעיניין, לא יהיה מנוס כי אם להדרש לבקשה לביטול הליכים בעיניינו". ביום 5.9.23 הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול ההליך בעיניינו של היחיד.

הנאמנת הוסיפה כי בהתאם לאסמכתאות שצורפו לדו"ח הכלכלי היחיד מוציא אלפי שקלים עבור מותרות רבות, שעה שהוא צובר חוב מזונות חדש בהיותו יחיד בהליך חידלות פרעון, מכאן הסיקה הנאמנת כי הדוח הכלכלי שהוגש אינו אמין.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

...

לאור כל האמור ולאור התנהלותו של היחיד בהליך הצטרפה הנאמנת לבקשת הזכאית וביקשה להורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד בשל ניצול ההליך לרעה.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בתאריך 30/7/2023 הגישה הנאמנת תגובתה לבקשת היחיד לקציבת דמי המזונות וציינה, כי היחיד לא צירף לבקשתו אסמכתא כלשהיא והוסיפה, כי היחיד כלל לא הסיר מחדליו בהליך לרבות סילוק הפיגורים, והגשת דוחות חודשיים עם מסמכים רלבאנטיים כנדרש.

היחיד מבקש לטענת הנאמנת להנות מיתרונות הליך חידלות פרעון שעה שהוא עצמו אינו עומד בדרישותיו.

למותר לציין כי חובתו של היחיד לתשלום דמי מזונות עבור ילדיו הקטינים הנה חובה מוסרית ראשונה במעלה, קל וחומר שעה שמדובר ביחיד אשר מבקש את שקומו הכלכלי תוך שהוא חוסה תחת הגנותיו של הליך חידלות הפרעון.

...

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה ליחיד, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.