בקשת נאמן לקבלת דפי חשבונות בנק לצורך הגנתו בתביעה

עוד הודה המבקש בחקירתו הנגדית כי מסגרת האשראי של החברה עמדה על סך של 10,000 ₪ וכי הבקשה להגדלת קו האשראי אושרה בתנאי כי יומצאו בטוחות מתאימות ואלו לא הומצאו ואף ציין כי אין לו טענה כנגד המשיבה שלא קיבל את מסגרת האשראי המוגדלת.

ראה האמור בע”א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע”מ נ’ בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע”מ: "כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר שמגיש בנק לגבי יתרת חוב בחשבון, די בצרוף של ההסכם הבסיסי שבין הבנק לבין הלקוח ושל דף המצביע על היתרה הסופית (עניין הילולים; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 137; רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ (לא פורסם)). ההסכם הבסיסי שבין בנק לבין לקוח כולל, דרך כלל, הוראה הקובעת כי הרישומים בספרי הבנק יחשבו כנכונים. מכאן, שלאותם רישומים יש פוטנציאל ראייתי גבוה (ראו ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מ(2) 333, 335-334). זה הצידוק לקביעה שצירופם של העתקי המסמכים - ההסכם הבסיסי ודף היתרה הסופית - מקיים את הדרישה לעניין ראיה בכתב שבתקנה 202(1)(א) לתקנות." אשר לטענתו של המבקש בדבר ריביות ועמלות.

על כך נאמר בע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ מה (1) 66: "לא תנתן רשות להיתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, או כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים (70 ב). (3) במקרה דנן, אין בתשתית העובדתית שפרס המערער כדי לעמוד בחובת הפרוט הנדרשת, שכן המערער לא היתייחס למכלול היחסים החשבונאיים שהיו בין המשיב לבין החייב העקרי, אלא רק למספר מצומצם של תשלומים שבוצעו על-ידי המשיב, שאין בהם כדי לשקף במידה ראויה את המצב העובדתי.

...

דיון והכרעה: הבקשה למחיקת כותרת נדחית על הסף.

סוף דבר הוא כי כל טענותיו של המבקש אינן אלא הגנת בדים חסרת פירוט ודינן דחייה.

לפיכך, הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע התובענה ומחייבת את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪.

במסגרת הבקשה טען תובע 2 כי לאחר ישיבת ההוכחות, הוא פגש את זיאד וסיפר לו על עדויות הנתבע וסמי במשפט ובהמשך מסר לו האחרון הצהרה בחתימתם של סמי ו-וליד, המאושרת על ידי הנתבע עצמו ואשר הוגשה לבנק (להלן: "ההצהרה").

ככל ובית המשפט ייעתר לבקשה לקבלת ההצהרה, מבקש התובע לזמן לעדות את הנתבע, סמי, עו"ד הרשקוביץ וכן נציג מטעם הבנק בו היתנהל החשבון הפרטי אשר יביא עמו מיסמכי פתיחת אותו חשבון, צלום השיק שהופקד בחשבון הפרטי ע"י הנתבע, אסמכתות בגין ההפקדות שבוצעו בחשבון, דפי חשבון בנק ואסמכתאות בגין המשיכות שבוצעו בחשבון.

בתקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, נקבע כדלקמן: "באין קביעה המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט". הוראות תקנה 66 עוגנו בעבר בתקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולפיכך אפנה להלכה הפסוקה בנידון טרם כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף.

...

להלן החלטתי בבקשת התובעים להבאת ראיות מפריכות וזימון עדים נוספים למתן עדות במשפט, בקשה שהוגשה לאחר שנשמעו הראיות בתביעה ובטרם הוגשו סיכומי התובעים.

אי לכך, יש לקבל את הבקשה ביחס להזמנת הנתבע, סמי ועו"ד מתי הרשקוביץ למתן עדות במשפט.

אין באמור לעיל כדי לחייב את המסקנה כאילו דין הבקשה להתקבל במלואה.

אני קובע מועד נוסף לשמיעת הראיות בתביעה וזאת ליום 25.05.2022 בשעה 10:30.

נטען גם להגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב – 1972.

לענין הטענה האחרונה, אין זה המקום והעת לידון בה. רקע דיוני נוסף ביום 20.2.23 היתקיים דיון מקדמי בבקשה ובסיומו ניתנה החלטה לבקשת המשיבה, המורה על המצאת דפי חשבון בנקאיים.

בסיכומיו הפנה הנאמן לדפי חשבון מס' 171280 בבנק הפועלים שהגישה המשיבה לתיק ביום 30.4.23.

יחסים כספיים מעין אלו היו גם עם בני מישפחה אחרים: (א) לשיטת בן ציון אציל ומשה בן משה אף הם הלוו לחייב ולפזית כספים, חלקם בסכום ניכר (ראו למשל עדות בן ציון אציל בעמ' 94 – 95 ועדות משה בן משה בעמ' 121, ש' 34 והשיק מושא תביעת החוב ת/8); (ב) בחשבון נאוה ויובל צבי מופיעות העברות בסכום מיצטבר של 60,000 ₪ בשנת 2009 לחשבונו של בן ציון אציל שמר צבי לא זכר מה פשרן (עמ' 110, ש' 20 – 23); (ג) לפי הטבלה ת/5, גם קרובת מישפחה נוספת, גאולה בלוקה, שתצהירה הוגש אך נמחק בשל אי התייצבותה להעיד, קיבלה מחשבונה של נאוה 80,000 ₪ (בתצהיר שנמחק נטען כי זו נתנה לפזית ולחייב הלוואה בסכום זה ואף נאוה צבי ובעלה טענו זאת בתצהיריהם); (ד) נאוה ובעלה נתנו לחייב ולפזית הלוואה בסך 200,000 ₪ ואף הגישו תביעת חוב (עמ' 117, ש' 19).

בסעיף 55 לבקשה נטען כי הוגשה תביעה בסך כ – 361,000 ₪ נגד החייב ופזית בשנת 2017 בשל הפרת הסדר חוב מול בנק ואף הוטלו עיקולים (ההסכם עם הבנק צורף כנספח 10 לבקשה).

...

המסקנה מהאמור הינה כי דין העברת זכויות החייב בדירה על שם המשיבה להתבטל גם מכוח סעיף 96(ב) לפקודה.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

בהינתן היקפו של ההליך, כמו גם שני דיוני ההוכחות שקויימו וכלל הנסיבות, המשיבה תשלם לנאמן הוצאות משפט בסך 45,000 ₪.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 37260-01-21 קמחי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 329880_5 בפני כבוד השופט ירון גולן מבקש עו"ד אורן הראל (נאמן) משיבים 1. מצליח קמחי, ת"ז 02456111 ע"י ב"כ עוה"ד מריה דובוב סרין 2. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום החלטה

בהחלטתי מאותו היום קבלתי את המלצת הממונה והנאמן, הוריתי על דחיית הדיון בעיניינו של היחיד והוריתי כי: "החייב יסיר את כל מחדליו באופן מיידי". ביום 15.11.22 הגיש הנאמן הודעת עידכון מטעמו וציין כי היחיד מוסיף שלא להמציא מסמכים שנדרשו לרבות אסמכתות על תשלום דמי המזונות, דוחות לחודשים 12/21 - 03/22, תדפיסי תנועות בחשבונות עו"ש שלו ושל אישתו, אסמכתות של כל בני הבית בדוחות כלכליים, דו"ח מיסלקה פנסיונית, ומסמכים בעיניין עזבון הוריו ובפרט בעיניין מכר הנכס.

עוד צוין כי היחיד בבקשתו הצהיר על חובות בסך 248,360 ₪ ל- 3 נושים וכי עד אותו מועד הוגשו כנגד היחיד 11 תביעות חוב בסך כולל של 435,657.68 ₪.

הנאמן ציין כי נכון לאותו מועד טרם הושלמו המסמכים, וכי היחיד הודיע כי הוזמנו דפי החשבון בבנק, אך טרם הציגם בפני הנאמן.

בנסיבות אלה, יש לייחס ליחיד היתנהלות בחוסר תום לב בהליך מכיוון שמצד אחד חוסה הוא תחת הגנות ההליך ומצד שני הוא אינו עומד בחובות המוטלים עליו כיחיד בהליך חידלות פרעון.

...

לטענת הממונה, בנסיבות אלה אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו פש"ר 36555-02-15 בנק הפועלים בע"מ נ' שוישה ואח' פש"ר 31564-01-15 בנק הפועלים בע"מ נ' ינוביץ' ואח' בקשה מספר: 58 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 ובעניין: בני שוישה החייב ובעניין: עו"ד יוסף מולאור הנאמן ובעניין: אוהד שחם באמצעות באי-כוחו עוה"ד אהרון קשלס וליאור קשלס הנושה ובעניין: כונס הנכסים הרישמי באמצעות באת-כוחו עו"ד דורן מזרחי הכנ"ר החלטה

בין הצדדים הוסכם בחוזה כי זכויות החתימה יהיו של הנושה בלבד, אלא שלאחר שהצדדים לא זכו במיכרז, פנה החייב לבנק בבקשה לשנות את זכויות החתימה בחשבון כך שהוא יופיע כבעל זכות החתימה היחידה בו ובעקבות שינוי זכות החתימה, משך את הכספים שהיו בו לכיסו הפרטי.

תגובות הצדדים החייב בתגובתו שב וחזר על טענות הגנה שהועלו על-ידו במסגרת התביעה האזרחית, ומשכך אין בתגובתו כדי לתרום לבירור הבקשה שבפניי.

הנאמן מצדו סבר כי יש לדחות את הבקשה משני טעמים עקריים: האחד, בשל השהוי בהגשתה, למעלה מ-8 שנים ממועד מתן צו הכנוס, ובשל העובדה כי טענת הנושה בנוגע לנסיבות יצירת החוב במירמה לא נזכרה בתביעת החוב שהוגשה מטעמו עוד בשנת 2015 והועלתה לראשונה על-ידי הנושה רק בדיון ביום 14.9.2023.

לטענת הנאמן, קבלת בקשה מסוג זה בשלב כה מאוחר של ההליך עלולה להוות פתח מסוכן לנושים להעלות טענות מסוג זה ממש "ברגע האחרון", דבר שעלול לסכל כל תכנית פרעון; והשני, כי אין בפסק-הדין כל אמירה מפורשת וחד משמעית המעידה כי החוב נוצר במירמה.

דיון והכרעה ככלל, המסגרת המשפטית לענייננו קבועה בהוראת סעיף 69(א) לפקודה הקובע כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל", זאת על מנת לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים, למעט במקרים החריגים המצוינים בסעיף.

...

אשר לטענות בנוגע להתנהלותו של החייב בהליך, לא מצאתי מקום להתייחס אליהן, שכן אלה הובאו בחשבון במסגרת מתן ההפטר המותנה ואינם בבסיס החלטה זו. כעת, משהגעתי למסקנה כי אין המדובר בחוב שאינו בר הפטר, אין לי צורך לדון בשאלת העיתוי בהגשת הבקשה.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדיםד.