עיקר טענות הצדדים בכתבי טענותיהם
בקשת הנאמן לפירוק שתוף: לחייב מחצית הזכויות בדירה; החייב ויתר על זכויותיו לטובת המשיבה, בהסכם גירושין שנחתם ב-2003; הזכויות לא נרשמו על שם המשיבה, בשל עיקולים שנרשמו על הנכס שהוטלו בטרם הסכם הגירושין; אין תוקף לויתור החייב על זכויותיו, משום שבמועד הויתור, זכויותיו היו מעוקלות; המשיבה אינה מתגוררת בדירה, אלא משכירה אותה וגובה את מלוא שכר הדירה לידיה.
היחידות ניבנו והופרדו טרם המועד בו נחתם הסכם הגירושין; המשיבה מפרטת את תשלומי המשכנתה בהם לטענתה נשאה לבד אך מתעלמות מפירות השכרת הדירות אותן קיבלה לבדה; המשיבה לא הגישה תביעת חוב לעניין ההשבחה בהתאם להסכמות מיום 1.4.19 ונראה כי ויתרה עליה; כמו כן, המשיבה לא הציגה שום אסמכתא בטענותיה בעיניין ההשבחה ולכן אין לקבל את טענתה בעיניין ההשבחה; טענת המשיבה על תשלומי המשכנתה מגובה באסמכתאות ויש בה ממש, מנגד, המשיבה אינה יכולה לאחוז בחבל משתי קצוותיו – לטעון על תשלום המשכנתה לבדה ולבקש לקזזה מערך הנכס, ומנגד להיתעלם מהפירות שנהנתה מהם במשך כל השנים; אין מחלוקת כי בבעלות המשיבה דירה אחרת וכי כספי השכירות משולמים לכיסה; המשיבה לא סתרה את טענת החייב כי דמי השכירות מסתכמים ב-6,000 ₪ לחודש; הנאמן סבור כי העובדה שהמשיבה לא מפרטת את דמי השכירות שקבלה במשך השנים, מלמדת על כך שדמי השכירות עולים על תשלומי המשכנתה ששילמה; הנאמן אינו יכול להיתעלם מהטענה שהמשיבה קיבלה סך של 440,000 ₪ ממכירת המיגרש שהיה בבעלותם, טענה אותה המשיבה לא סתרה, ואם כך פני הדברים הרי שלחייב מגיע מחצית מסכום זה; לאור האמור, ומאחר והמשיבה נימנעה מלצרף מסמכים מהותיים שיאפשרו עריכת תחשיב לצורך פדיון, הנאמן סבור כי על המשיבה לפדות את מחצית זכויות החייב בסך 500,000 ₪ לקופת הכנוס, אחרת לא יהיה מנוס ממימוש הנכס על ידי הנאמן.
...
סכום הפדיון: כאמור, אני מקבל את הסכמת הצדדים להעריך את שווי הדירה בסכום של מיליון ש"ח לצורך חישוב סכום הפדיון.
יובהר למשיבה שמדובר בסכום של פשרה, אך אם הנכס ימומש בסופו של דבר, יופקד לקופה מלוא חלקו של החייב.
בשלב זה ועד אשר תפדה המשיבה את זכויות החייב בדירה, תשלם המשיבה לקופת פשיטת הרגל מחצית מדמי השכירות שהיא מקבלת על הדירה.
