בקשת נאמן לעיון חוזר בהחלטה בדבר הפטר מחוב מזונות

בבית המשפט העליון רע"א 5691/18 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: אלכסיי ודובין נ ג ד המשיבים: 1. כונס נכסים רישמי 2. ג'ואד פרח עו"ד- נאמן 3. אלכסנדרה בליקוב ודובין בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 21.4.2018; 1.7.2018; 7.7.2018, בפש"ר 43617-12-12, שניתנו על ידי כב' השופט ע' כהן בשם המבקש: עו"ד חגית שלי בשם המשיב 1: עו"ד מזל מרו; עו"ד מור רז המשיב 2: בעצמו בשם המשיבה 3: עו"ד לירון שטרן-שאפסה החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן), בפש"ר 43617-12-12, שניתנו בימים 21.4.2018, 1.7.2018 ו-7.7.2018, בגדרן נדחתה בקשת המבקש להחיל צו הפטר על חוב כספי שהוגדר כחוב מזונות, ונדחו בקשותיו לעיון חוזר בהחלטה האמורה.

בשולי הדברים אציין, כי המבקש הגיש שתי בקשות לעיון חוזר בהחלטת הרשמת, שנדחו בהחלטות מימים 10.10.2018 ו-24.10.2018.

...

משכך, דין בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי להידחות.

ביום 26.10.2018, ביקש המבקש כי בית משפט זה יעכב את מתן החלטתו בבקשות הנדונות, עד לתום המועד להגשת ערעור על ההחלטות האמורות, ואולם, נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

הבקשה: לפני בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 7.119, במסגרתה הוחל ההפטר שניתן לחייב מחובותיו ביום 26.3.18 גם על חוב המזונות אותו הוא חב למל"ל (להלן: "החלטת ההפטר").

עוד טוען המל"ל, כי מאחר ועסקינן בכספי ציבור ונוכח החובה המוסרית – ערכית החלה בתשלומי מזונות, לא חל ההפטר הניתן בהליכי חידלות פרעון כדבר שבשגרה על חוב מזונות, אלא במקרים חריגים ומיוחדים, אותם מונה ההלכה הפסוקה.

דיון והכרעה: בברע"א 4847/18 פלנר נגד כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים (7/10/2018)) נקבע: "ואולם, משסיים הנאמן את תפקידו והושלם הליך פשיטת הרגל, הדרך לעיין מחדש, לבטל או לשנות את ההפטר שניתן תיעשה על פי בקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 181 לפקודה ותיבחן בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה". בעניינינו, שוחרר הנאמן מתפקידו.

...

משכך, עתר החייב בבקשה להיעתר לבקשתו.

עם זאת, סבור הנאמן כי, חרף הכשלים שנפלו בהתנהלות המל"ל, דין הבקשה להתקבל מטעמי צדק.

תקנה 97(א) לתסד"א קובעת, בשינויים המחוייבים, כי מקום בו לא הוגשה תשובה לבקשה, יש להיעתר לה. משכך דין טענת המל"ל לפיה, לא היה מקום להיעתר לבקשת החייב להרחבת ההפטר ולו מהטעם שלא הוגשה תשובת המל"ל – להידחות.

אשר על כן, בקשת המל"ל, נדחית.

בפניי בקשה – מטעם הנאמנת - לעיון חוזר בהחלטתי מיום 05.07.2018 במסגרת בקשה מספר 14, ובקשה להורות על תיקון צו ההפטר באופן שיחול גם על חוב המזונות של החייב כלפי המוסד לביטוח לאומי, זאת על פי סמכות בית המשפט מתוקף סעיף 69(א)(ג) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").

בנוסף, נטען כי אין בדחיית תביעת החוב של המשיב כדי לערער את מעמדו של חוב המזונות וכי מדובר בחוב בר תביעה לכל דבר ועניין, וכי דחיית תביעת החוב משליכה אך ורק על זכותו של המל"ל לקבלת דיבידנד מקופת הכנוס והיא איננה רלוואנטית לבקשת החייב להחלטת ההפטר על חוב המזונות שאיננו מופטר על פי דין.

...

דיון והכרעה עמדת המוסד לביטוח לאומי, מקובלת עליי על כלל טעמיו, ואוסיף.

על כל אלו, אני סבור כי לא ניתן לקבוע כי החייב נכנס לגדר אותם מקרים חריגים בהם ניתן לחייבים הפטר מחוב המזונות.

ועל כן, דין הבקשה להידחות.

ביום 1.11.17 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר, היא הבקשה נשוא החלטה דנן.

הכנ"ר הצטרף לעמדת החייב ובנסיבות הפרטניות של תיק זה, אין הוא מיתנגד כי יינתן לחייב הפטר מחוב המזונות למל"ל. טענות המל"ל והנאמן יש לדחות את בקשת החייב לעיון חוזר.

סיכומו של דבר: לאור התכליות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל והחשיבות לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם ולאור נסיבותיו הקשות של החייב, אני סבור כי מקרה דנן ניכנס לגדרי החריג המצדיק החלת ההפטר אף על חוב המזונות.

...

בית המשפט קבע כי יש לבחון: "באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות? כך למשל, יש לברר האם היתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת?... דומה עלי כי יש לתת משקל לשאלה אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב, או חלקו, ביוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים למזונות ממנו – לשם גבייתו...אסור ליצור מצב שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות משך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע ע"י ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כך, יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר... לעומת זאת, אפשר להקל עם חייב שבשלב זה איננו חייב עוד לזון את בני משפחתו, אשר אינם עוד בגדר מי ש"זכאים למזונות" ממנו – והחוב שעליו לשלם להם נוגע לעבר הרחוק.

סיכומו של דבר: לאור התכליות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל והחשיבות לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם ולאור נסיבותיו הקשות של החייב, אני סבור כי מקרה דנן נכנס לגדרי החריג המצדיק החלת ההפטר אף על חוב המזונות.

אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

בבית המשפט העליון בש"א 5690/18 - א' לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: אלכסיי ודובין נ ג ד המשיבים: 1. כונס נכסים רישמי 2. ג'ואד פרח- עו"ד נאמן 3. אלכסנדרה בליקוב ודובין בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ][]החלטה

בהחלטה מיום 21.4.2018, דחה בית משפט המחוזי את הבקשה בקבעו כי ככל שמדובר בחוב מזונות צו ההפטר לא יחול עליו, וככל שמדובר בחוב רגיל – צו ההפטר יחול.

לטענת המבקש, בא כוחו, אשר מונה לצורך ייצוגו בבקשה מושא ההחלטה בלבד וצפה בהחלטה באמצעות מערכת "נט המשפט", לא יידע אותו בדבר ההחלטה והוא למד עליה לראשונה ביום 20.6.2018 עת ביקש לקבל ייעוץ משפטי מבאת כוחו הנוכחית.

זאת משום שבנסיבות העניין שבהן המבקש ידע על ההחלטה אולם בחר לנקוט בהליכים משפטיים שונים לביטולה (שתי בקשות לעיון חוזר) חלף הגשת בקשת רשות ערעור, יש להחיל את "כלל הידיעה" (ראו [והשוו: רע"א 4538/11]צמח נ' גבאי בע"מ, פסקה 24 (3.1.2013)).

...

בהמשך לכך, אני סבורה כי לא מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא שהמבקש לא פעל בשקידה הראויה המצופה מבעל דין המעוניין להגיש בקשת רשות ערעור.

הבקשה נדחית אם כן. המזכירות תשיב אפוא למבקש את בקשת רשות הערעור, והוא יישא בהוצאות בסך של 2,000 ש"ח לטובת המשיבה.