בקשת נאמן לעיון בתיק סגור לצורך מניעת דיספוזיציה

בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לצוו מניעה שיאסור דיספוזיציה של המקרקעין לצדדים שלישיים.

אחריות נתבעים 4,5 הייתה לדאוג כנאמנים לפרוע את החובות: סגירת תיק כנוס הנכסים עד 2,700,000 ₪ ; תיק הוצאה לפועל מרציאנו עד 600,000 ₪; סגירת יתר תיקי הוצל"פ עד 21,000 ₪ ; מקדמת מס שבח עד 1,020,000 ₪; היטל השבחה עד 500,000 ₪.

לאחר ההפקדה יובא התיק למתן החלטה בבקשה לגילוי/עיון במסמכים.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, דין הבקשה לחיוב בערובה להתקבל.

אני מורה לתובע להפקיד בקופת בית משפט עד לא יאוחר מיום 1/3/22 סך מזומן 80,000 ₪ לכיסוי הוצאות הנתבעים עד סיום ההליכים בתיק.

עד ההפקדה אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק.

בבקשת העובדים נטען כי החברה ניסגרה אך פעילותה הועברה לחברה חדשה, היא פירסום אקטיבי.

בשלב ראשון, עתרה הנאמנת למתן איסור דיספוזיציה על זכויותיה של פירסום אקטיבי בנכס, על מנת למנוע הברחה של הנכס עד לסיום החקירה מטעם הנאמנת.

על פי בקשת הנאמנת, עיון בדוחות הכספיים של החברה ושל פירסום אקטיבי מלמד כי נכון ליום 31.12.2016 חבה פירסום אקטיבי לחברה סך של 755,966 ₪.

ביום 30.6.2021 ניתן פסק דין בבית משפט זה (כב' השופט ע' שחם) בתיק ה"פ 15271-06-20, במסגרתו התקבלה תביעת מוכרת הנכס כי הסכם המכר מיום 17.11.2016 בוטל כדין.

...

לאור מסקנה זו, איני מוצא מקום לדון בטענה החלופית מטעם הנאמנת, לפיה ניתן להורות על ביטול הפעולה גם בהתאם לסעיף 221 לחוק חדלות פירעון, העוסק בפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת הנאמנת מתקבלת.

אני מורה על חיובה של פרסום אקטיבי בתשלום סך 755,966 ₪ לקופת הנשייה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.12.16 ועד היום.

המבקש הוא הנאמן לנכסי החייב, המשיב 1, אשר מונה לתפקידו במסגרת הליכי חידלות פרעון בתיק xxx חדל"פ תמצית טענת המבקש, כי נודע לו שלחייב עשויות להיות מוקנות זכויות בהקף משמעותי כתוצאה מפסק-הדין שאמור להנתן.

תמצית טענות התובע, כי התיק מיתנהל בדלתיים סגורות, כי הוא כולל מידע אודות היחסים בין בני המשפחה, כי אין נימוק המצדיק היתר העיון, כי ממילא קיים צו איסור דיספוזיציה על המשק, כי הכספים שבתיק הופקדו על-ידי מספר בני מישפחה וממילא המבקש הטיל עיקול, וכי אין מניעה שיועברו לידי המבקש העתק מפסק-הדין שיינתן ורשימת הפקדונות לידי המבקש.

...

במצב דברים זה, עמדת התובע מקובלת עליי.

על יסוד מכלול האמור, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון ע"א 8097/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. הללויה אילנה 2. הללויה בת שבע לוי 3. אביטל חיים 4. אביטל פנינה תמר נ ג ד המשיבים: 1. מדורגי מקימים בקרני שומרון ע"ר 2. בנק מזרחי טפחות 3. המועצה המקומית קרני שומרון ונושים נוספים 4. משה גוטליב 5. מירב גוטליב 6. יוכבד שרעבי 7. נורית ודוד סראו 8. ליליאן לטין 9. אורלי מטרי 10. אלעד מטרי 11. דורית אלהרר 12. עדה ומשה דורון 13. ליה שטראוס 14. יוסף שרעבי 15. שרית שרעבי 16. שלומציון הרמוס 17. משה הרמוס 18. שלמה שוהם 19. רונית שוהם 20. אבישי לטין 21. קוקי צמח 22. אמיר כהן 23. אורטל כהן 24. יאיר איתיאל 25. ענת איתיאל 26. שלומית קראוני 27. רביב קראווני 28. כונס הנכסים הרישמי הממונה על חידלות פרעון 29. רשם העמותות וחל"צ ירושלים 30. משרד הבינוי והשיכון 31. הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.11.2022 בחדל"פ 38846-08-22 שניתנה על ידי כבוד השופט א' דורות; תגובה מטעם המשיבה 1 מיום 11.12.2022 בשם המערערים: עו"ד מעיין בכר; עו"ד שירה הרשקוביץ בשם המשיבה 1: עו"ד עמי פולמן; עו"ד שני חובב ][]פסק-דין

ביום 17.8.2022 הגישה העמותה בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים ולמניעת דיספוזיציות לצורך שיקומה.

בו ביום, הגישו המערערים בקשה לבית המשפט קמא "לסגירת התיק" בטענה כי עד שיתקבל אישור שר המשפטים לפי סעיף 354 לחוק חידלות פרעון, בית המשפט המחוזי נעדר סמכות ליתן צו הקפאת הליכים, להורות על מינוי נאמן זמני, ולהכריע בבקשות הנאמן הזמני למתן הוראות.

המערערים מוסיפים ומלינים על כך שהמותב הותיר צוים והחלטות קודמות על כנם בהעדר סמכות, והדבר מעיד על "גילוי דעתו של בית המשפט קמא בדבר החלטתו מראש ביחס לבקשה המתוקנת שהורה על הגשתה". כמו כן, נטען כי בדיון מיום 15.11.2022 בית המשפט קמא איפשר לנאמן הזמני ולבא-כוח העמותה לשטוח את טענותיהם אך מנע זאת מבאת כוחם של המערערים.

...

התנהלות זו של המותב, לגישתם, מעידה כי הוא נהג בצדדים באופן בלתי שוויוני ובחוסר ניטרליות, כי דעתו ננעלה וכי גילה "מעורבות יתר בהליך". העמותה מצדה טוענת כי דין הערעור להידחות.

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.

בתאריך 29.12.2021 הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה מטעם הנושה, מר מאהר זובידאת, למתן צו מניעה זמני בצרוף כתב תביעה אשר כללה בחובה עתירה למתן סעדים הצהרתיים לביטול המישכון והסכם ההלוואה, אשר נחתם עם חברת "מ.ל.ר.ן" בתאריך 25.2.2019, וכן גם לסגירת תיק ההוצל"פ שאותו פתחה חברת "מ.ל.ר.ן". בו ביום (29.12.2021) קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת עפרה אטיאס) כי יינתן צו מניעה זמני, כפוף להפקדת ערובה כספית מטעם המבקש/תובע, מר זובידאת.

בו ביום אף ניתנה על ידי כב' בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת רבקה אייזנברג) החלטה נוספת, במסגרתה נקבע כי צו המניעה זמני למניעת דיספוזיציה במקרקעין, אשר ניתן בתאריך 29.12.2021, יבוטל החל מיום 28.2.22 וכי החל ממועד זה ב"כ של מר זובידאת ישמש ככונס נכסים נוסף בתיק ההוצל"פ בצוותא חדא עם עו"ד נאמן, כאשר כספי מכר המקרקעין יופקדו בקופת ההוצל"פ עד למתן פס"ד בתביעתו האזרחית של מר זובידאת.

"מ.ל.ר.ן" מוסיפה ומציינת בטיעוניה כי הנאמן מבקש לקטוע את הליך המימוש לאחר שחלפה תקופה של שנה וחצי מהמועד שבו ניתנה הסכמתו להמשך הליכי המימוש, ולאחר שהיחיד מסר לעיונו דו"ח כלכלי ואף נחקר במשרדו, ולכן, ככל שהיחיד היה מכחיש את חובו, הרי שחזקה על הנאמן כי היה פועל לביטול המישכון/ביטול ההענקה כבר באותו שלב ולא היה מסכים להמשך הליכי המימוש.

...

לפי טענת "מ.ל.ר.ן", יש לדחות את הבקשה על הסף, משום שהנאמן אישר בכתב את המשך הליכי המימוש בתאריך 23.11.2020, לאחר שבחן את תביעת החוב על נספחיה ולאחר שבחן לפני ולפנים את טענות המשיבה 2 באמצעות הבהרות בעל פה מצד המשיבה 2.

לטענת חברת "מ.ל.ר.ן", בהינתן העובדה שניתנה על ידה תמורה מלאה בעד המשכון ולאחר שנרשמה משכנתא מדרגה ראשונה כדין, בתום לב ובתמורה לטובתה בהתאם להסכם ההלוואה, ולאחר שהליך מימוש המשכון הגיע לשלב מתקדם, הרי שיש לדחות את בקשת הנאמן לביטול המשכון ולמימוש הנכס, משום שהנאמן לא הצביע על עילה או על סיבה מוצדקת לפסילתו של עו"ד נאמן ככונס נכסים ובפרט לאחר שהשניים שיתפו פעולה זה עם זה לאורך תקופת זמן ארוכה.

בענייננו, הנאמן נתן את הסכמתו לחברת מלר"ן להמשיך בהליכי מימוש במסגרת לשכת ההוצל"פ מבלי שהכריע בתביעתה לגופו של עניין, ולאחר שציין בתשובתו מיום 23.11.2020 (במענה לפניית החברה מיום 12.11.2020) כי עיון בתביעת החוב ובבטוחה הביאו אותו לכלל מסקנה שאין מקום להתנגד להמשך הליכי המימוש ולפדיון הבטוחה.

שונים הם פני הדברים מלקוח אשר מתקשר בעסקת הלוואה והיא ממומשת, ומכוחה מוענקת הלוואה (אפנה אל ע"א 6886/09 עו"ד ארנברג נ' בל"ל, ניתן ביום 7.1.2013); מתוך רצון לקדם את ההליך, ועל מנת שניתן יהיה ליתן הכרעה, סבורני כי ראוי שהנאמן יכריע ראשית בתביעת החוב של הנושה המובטחת, יקבע את היקפה, ויפרט במידת פירוט מוגברת האם יתרת החוב נצברה בגין ניכיון המחאות או הלוואות, וכן יפרט מתי נצברו רכיבי תביעת החוב, על מנת שניתן יהיה למפות את השאלה, האם נתקבלו בידי היחיד כספים לאחר הסכם ההלוואה ורישום השיעבוד, או להיפך; לנתונים אלו ישנה משמעות לגבי הפרשנות הראויה שיש להעניק להתחייבויות כאמור בסעיפי ההסכם הנזכרים לעיל.