בקשת נאמן לסילוק תביעה או עיכוב הליכים בתביעת עובד עירייה מפוטר

לאחר ששקלתי בדבר מצאתי כי בנסיבות אלו, בהן העלה בית הדין ספק בהחלטה הקודמת האם ניתן היה לפסוק לזכותו של צוק סכום כלשהוא בסופו של הליך בנוסחה הקודם של התביעה שכנגד, ורק בעקבות הבקשה לסילוק על הסף שהגיש ארז והערות בית הדין שהובאו במסגרתה עלה בידי צוק לתקן את הפגם, להוסיף סעד קונקריטי כנגד מר ארז ובכך למעשה להעלות את התביעה 'על דרך המלך' – מצאתי לנכון להורות על ביטול ההוצאות בהן חויב מר ארז במסגרת ההחלטה הקודמת.

בקשת התובעת (עגור) לתיקון כתב התביעה במסגרת בקשה זו (להלן בפרק זה: "בקשת התיקון" או "הבקשה") עותרת עגור לתיקון שש פסקות בכתב התביעה המתייחסות לחלקו בפרשה של הנתבע 2 (להלן: "הרשקוביץ") זאת, בהמשך להחלטה הקודמת, אשר הכריעה בבקשתו של הרשקוביץ לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה כנגדו.

במילים אחרות, התביעה של צוק כנגד ארז עניינה בתביעת עובד כנגד דרקטור שלטענתו גרם במעשיו לפיטוריו, ועל כן עילות התביעה כנגד ארז קשורות קשר בל ינותק ליחסי העבודה בין צוק לבין עגור.

בפסיקת ההוצאות הנוספות שקלתי את העובדה שבקשתה של עגור לתיקון כתב התביעה נדחתה בחלקה, כאמור לעיל, וכן את העיכוב שנוצר בבירור ההליך, שכן בקשת תיקון זו הוגשה בעקבות ההחלטה הקודמת, כאשר היה על עגור כתובעת בהליך לנסח את תביעתה וסעדיה כנדרש וכראוי עם פתיחתו.

המסמכים שגילויים התבקש הם בתמצית, כפי שפורט בסעיף 1 לבקשה: כל המסמכים וההתכתבויות בין המדינה לבין הנתבע 1 (צוק) או מי מטעמו, הקשורים למו"מ שניהלה עמו המדינה בעקבות החריגות שנמצאו בשכרו; תעוד ומסמכים לגבי העסקת צוק במשרד החינוך בתקופה המקבילה להעסקתו בעגור (ומעט קודם לכן, משלהי 1994) לרבות העסקתו במשרד החינוך לאחר תום תקופת החל"ת, החל משנת 1998; תעוד ומסמכים לגבי סיום העסקתו של צוק במשרד החינוך והסיבות לכך, וכל שסוכם או הוחלט לגבי סיום העסקתו במשרד; מסמכים ואסמכתאות לגבי שיעור (באחוזים) וסכום הפנסיה התקציבית שקבל צוק ממשרד החינוך עם פרישתו; כל המסמכים, ההסכמים וההתכתבויות המצויים בידי המדינה בעיניין העסקתו וסיום העסקתו של צוק בעריית באר-שבע, בדגש על זכויותיו הפנסיוניות מהעירייה.

...

לאחר שבחנתי את הבקשה סברתי כי אין מניעה להורות על גילוי המסמכים המבוקשים, לאור תגובת המדינה ובשים לב לעובדה כי אין בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שהוא נוגע לעילות התביעה כנגד צוק, ולכן אין לקבל את טענתו כי הגשת כתבי הטענות בהליך טרם הסתיימה.

נוכח האמור, הבקשה מתקבלת.

סוף דבר בקשות התיקון מתקבלות כמפורט לעיל.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 34216-04-20 מנחם נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 301551_4 מספר בקשה:2 בפני כבוד השופטת איילת הוך-טל בעיניין חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן – החוק ובעניין דרור מנחם, ת"ז 28651438 להלן – היחיד ובעניין הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין דורון זר , עו"ד להלן – הנאמן ובעניין מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, ח"פ 512245812 להלן – המבקשת / הנושה החלטה

לקופה הופקדו כספים לצורך קצבת פנסיה (תגמולי עובד ומעסיק) וכן לצורך פצויי פיטורים.

הנאמן מעדכן כי המבקשת הגישה תביעת חוב בגין הכספים שחב לה היחיד.

כב' השופט מינץ סבר כי אין די בהבטחת זכות הקזוז וכי נושה המבקש לבצע קזוז כאמור צריך להיות גם בעל שיעבוד, בצורת מישכון או עכבון, על מנת שיוכל לבצע את הקזוז מהכספים המוגנים (ס' 4 לפסק דינו של כב' השופט מינץ).

אולם בנגוד למישכון שהנו תלוי הסכם, סעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971 קובע כי "עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב" (ההדגשות שלי – אה"ט).

בעניינינו, המסמכים שצורפו מצביעים על כך שעיקר הכספים שהצטברו לזכות היחיד נובעים מהפקדות שביצעה עבורו המעסיקה, עריית עכו.

...

לאחר שעיינתי בתגובת המבקשת במישור זה, לא מצאתי הצדקה עניינית לכך שלא פעלה בנחישות ובשקידה הנדרשת מאז שנת 2008 ועד כה לצורך גביית חובות העמית כלפיה.

איני מקבלת את עמדת הנאמן כי השיהוי מאיין את זכותה של המבקשת לגבות את חובות היחיד כלפיה.

לעניין זה כבר נפסק ברע"א 1223/19 כעכוש נ' עו"ד דורון זר (מנהל מיוחד) (פורסם במאגרים, 31.07.2019) כי "במסגרת אותה חובת תום לב המשמיעה שימוש באפשרות הקיזוז כ"נשק יום הדין" בלבד, אני סבורה כי יש להישמר, מנגד, גם מפני שיהוי ניכר בקיזוז חובו של המלווה-המבוטח – שיהוי אשר עלול להביא לתפיחתו של החוב האמור לכדי ממדים חריגים, ללא הצדקה" (סעיף 11 לפסק הדין).

במסגרת החלטה זו נקבע, בין היתר, מינויים של עו"ד אמיר פלמר ועו"ד אלונה בומגרטן, כנאמנים ליישום הליכי חידלות הפרעון של החברות (להלן: "הנאמנים") ביום 19/07/23 אושר הליך מכר פעילות האבטחה והשמירה של חברת שחף, לחברת מודיעין אזרחי בע"מ, ומכר פעילות המוקד לחברת צוות 3 מערכות מיגון בע"מ. על פי טיעוני הצדדים, ביום 10/08/23 הגיש המבקש תביעה נגד החברה לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה במסגרת ד"מ 25707-08-23 אפינאר נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ, בגין טענות לפיטורים שלא כדין, ניכוי שכר, פיצוי בגין תלוש פגום, אי מתן הודעה מוקדמת ועוד.

נטען כי המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר תומך לאימות העובדות שביסוד הבקשה, ובהעדר אסמכתות תומכות יש להורות על סילוק הבקשה על הסף.

סעיף 29(5) לחוק חידלות פרעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חידלות פרעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעיניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חידלות הפרעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחסכון בזמן השפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

מכל מקום, עיון בכתב התביעה שצורף לבקשה מעלה, כי התביעה אינה נופלת לגדר המקרים החריגים המצדיקים סטייה מכלל עיכוב ההליכים, שכן אין עסקינן בתביעה אשר מצריכה הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית.

יתר על כן, עילות התביעה שפורטו בכתב התביעה, נולדו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, על כן, ולאור טענת הנאמנים כי עם מתן הצוו הוסבר לעובדי החברה אודות מהות ההליך, מן הראוי היה שהמבקש יפנה לנאמנים, ולא יגיש תביעה נגד החברה לבית הדין לעבודה.

...

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקש לא עומד בתנאי החוק להגשת בקשה לקבלת היתר לניהול הליך משפטי נגד חברה בחדלות פירעון, שכן טענות המבקש נוגעות לאירועים שאירעו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, וממילא אין מדובר בניהול הליך מורכב בבירור הטענות שבשלהם ראוי לנהל הליך משפטי בנפרד מהליכים חדלות הפירעון.

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

עוד עולה מכתב התביעה כי המבקש מודה כי הוא בעצמו התפטר, שכן אף לטענתו סירב להמשיך לעבוד ועזב מיוזמתו את מקום העבודה (סעיף 5 לכתב התביעה), על כן טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין, בהיעדר שימוע, דינן להידחות.

סוף דבר: סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 41010-09-23 08 פברואר 2024 גד בובר המבקש .1 תי.ג'י.אס. ישראל פיתוח בע"מ .2 Tourico Holidays Inc. .3 .Inc Travel Holdings .4 Hotelbeds Group SL המשיבות לפני: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר נציגת ציבור (עובדים) גב' עירית אלטשולר זמני, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נעמי זנדהאוז ב"כ המבקש: עו"ד עופר שפירא, עו"ד תרזה לס-גרוס ב"כ המשיבות: עו"ד אביגיל בורוביץ', עו"ד ד"ר חיים מכלוף, עו"ד עומר בן וייס פסק דין

ביום 24.9.20 הגיש את תביעתו לבית הדין האיזורי, במסגרתה טען כי היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבות כמעסיקות במשותף ובהתאם תבע פצויי פיטורים, חלף הפקדות לתגמולים ופדיון חופשה בהתאם למלוא התמורה החודשית שקבל.

בהמשך לכך הגישו בקשה לעיכוב הליכים ולסילוק התביעה על הסף, במסגרתה ביקשו לעכב את ההליכים לצורך הפניית הצדדים לבוררות במרכז הבנלאומי ליישוב סכסוכים בפלורידה בהתאם לתניית הבוררות הזרה הכלולה בהסכם 2006 וכן מחמת שבית הדין הישראלי אינו הפורום הנאות לידון בהליך.

עוד קבע כי רכיבי התביעה העוסקים בזכויותיו הקוגנטיות של המבקש - פצויי פיטורים, הפקדות לגמל ופדיון חופשה - יתבררו בפניו (ובמסגרת דיון זה ייקבע גם מהו הדין החל), בעוד שהדיון בעילת התביעה הנוגעת להפרשי המענק יעוכב על מנת שיועבר לבוררות הזרה עליה הסכימו הצדדים בהתאם להסכם 2006.

...

מבלי להרחיב די אם נציין כי ככל שמשתכנעים היינו בהעדרה של תניית בוררות זרה, ראוי היה לטעמנו לדון בישראל גם ברכיב התביעה הנוגע להפרשי המענק, במידת הצורך לפי דין זר ככל שנקבע היה כי זהו דין החוזה.

ממילא, לא מצאנו הצדקה להתערב בסכום ההוצאות שנפסק לחובת המבקש (בסך 18,000 ₪) בהינתן הסכומים שבמחלוקת ועילתם, ומצוי במתחם שיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

סוף דבר - ניתנת בזאת רשות ערעור והערעור נדחה.

הממונה ציין כי היחיד פוטר מעבודתו בחודש 10.2022 ונראה כי מאז טרם שב למעגל העבודה כך שאינו ממצה את כושר הישתכרותו.

היחיד ציין כי הוא אדם מבוגר בגיל 65, וכי הוא ואישתו סובלים מבעיות רפואיות שונות.

הנאמן ציין כי היחיד הצהיר על 2 חובות בסך כולל של 170,000 ₪, אולם בפועל הוגשו נגדו 8 תביעות חוב בסך כולל של 1.48 מיליון ₪.

לאור כל האמור ביקש הנאמן להורות על ביטולו של ההליך, אלא אם תיקבע ליחיד תכנית שקום כלכלי אשר תטיב עם נושיו ולא תפחת מסך 6,000 ₪ בחודש למשך 60 חודשים, זאת בנוסף לסילוק חוב הפיגורים ומימוש הנכסים הפנסיונים של היחיד אשר אינם מוגנים.

הנאמן ציין בתגובתו כך: "למעט הנושה עריית אשדוד לו חוב זניח, לא נרשמה הסכמה על ידי מי מהנושים של היחיד". בנסיבות אלה, ציין הנאמן כי דין ההליך להתבטל, אולם שב על הצעתו לתוכנית פרעון כפי שצוינה מעלה.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעיניינו של היחיד יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

...

לאור כל האמור ביקש הנאמן להורות על ביטולו של ההליך, אלא אם תקבע ליחיד תכנית שיקום כלכלי אשר תטיב עם נושיו ולא תפחת מסך 6,000 ₪ בחודש למשך 60 חודשים, זאת בנוסף לסילוק חוב הפיגורים ומימוש הנכסים הפנסיונים של היחיד אשר אינם מוגנים.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.