בנוסף, טען הנאמן, כי המשיבות הציגו בפני בית המשפט קמא אסמכתות חלקיות בלבד לטענותיהן ולא צרפו לבקשתן את ההסכמים המלאים שנכרתו בקשר עם המיגרש בירושלים, אלא עמודים בודדים מהם בלבד, וכי מכל מקום, היה מן הראוי לידון בבקשתן לביטול צוי המניעה במועד אחר, לאחר שכלל הצדדים יוכלו ללמוד את טענות הצדדים ולאחר שיהיה סיפק בידו למסור תגובתו המסודרת לבקשה.
אכן, שעה שבעל תפקיד ובמקרה זה הנאמן, ניתקל בהעדר שתוף פעולה, די בכך כדי להותיר את הצוו על כנו אף אם זה ניתן כלפי צדדי ג' להליך פשיטת הרגל, היינו שאינם החייב או הנושה.
יחד עם זאת, אין להותיר סעד זמני על כנו זמן כה רב ללא שתוגש בקשה בעלת אופי של הליך עקרי בעיניינו, במסגרת תיק פשיטת הרגל.
הנאמן אף הצהיר בדיון לפניי שאם הבנק ימציא את המסמכים הנדרשים יוכל הוא (הנאמן) להגיש את הבקשה המתאימה (זו בעלת האופי של הליך עקרי).
מבלי לקבוע מסמרות בעיניין, ברי כי בשלב זה בטרם התבררו נסיבות יצירת השיעבוד לאשורן, בטרם מוצו חקירות הנאמן, לאור העדר שתוף הפעולה מצד הצדדים הנוגעים בדבר, וכאשר ברקע נשמעות טענות בדבר העדר זכויות של מוכתרי בריווחי אזגה, ואף לא הובהר עד תום מעורבותו של מוכתרי בנכסי החברות, ברי כי כתב ההיתחייבות במתכונתו איננו מאזן כראוי בין סכוני הצדדים ולמעשה מטיל על הנאמן ועל נושיו של מוכתרי את מלוא הסיכונים.
...
מכל מקום, אני סבורה כי יש לקצוב את פרק הזמן להותרת הצווים הזמניים ובכך יושג האיזון הראוי בנסיבות העניין.
להשלמת התמונה יצוין, כי אני ערה לפסק הדין בעניין בר בורגר (פסקה 23), ברם, לטעמי, בענייננו אין המדובר באותם מקרים בהם נסוגה סמכותו של בית-המשפט לחדלות פירעון, ושוכנעתי כי בשים לב למכלול האינטרסים והשיקולים בענייננו הונחה תשתית לפיה למוכתרי קיימת זיקה ישירה לכאורה הן לעסקי מעלה כתר והן לנכסיה, והן לאזגה ולבעלי מניותיה, באופן המוביל למסקנה כי יש להותיר את צווי המניעה בעניינם של אזגה, מעלה כתר, המגרש בירושלים והמגרש בראשון לציון על כנם בשלב זה.
אשר על כן, אני מורה על הותרת הצווים הזמניים למשך 30 יום על מנת לאפשר לנאמן לחקור ולברר את ההסכמים והזכויות השונות שיש למוכתרי מול אזגה ומעלה הכתר ומול בעלי המניות, ולהגיש בקשה מתאימה בפני בית-המשפט קמא.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.
