מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מפרק זמני של חברה להורות לחברה בחו"ל להעביר כספים לקופת הפירוק

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור שם (בסעיף 43 לפסק הדין): "נוכח המורכבות של הגשת תביעה על פי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, שניתן להגישה בעילות המוגדרות בהוראות סעיפים אלה ובהליך הקבוע בתקנות, ופסיקתו של בית דין זה בעיניין הרמת מסך, אפשר שהאיזון הראוי בין האנטרס של העובד למצות את ההליכים בעילה של הרמת מסך ההיתאגדות לבין האינטרסים של כלל הנושים והעובדים הוא מתן הודעה למפרק החברה על תביעתו של העובד והטענות הכלולות בה, כך שהמפרק יוכל לבחון טענות אלה והשלכותיהן, ולהודיע לבית הדין את עמדתו והחלטתו אם לנקוט הליכים, ובהמשך לכך בית הדין יכול להביא בחשבון את עמדתו והחלטתו של המפרק במסגרת כלל שיקוליו אם להענות לבקשה לעכב את ההליכים כנגד בעל המניות בעילה של הרמת מסך. ככל שהמפרק יודיע שאין בכוונתו לנקוט בהליך של בדיקת הטענות או בהליך לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, על פני הדברים נראה שיש לאפשר לעובד להמשיך לנהל את תביעתו בעילה של הרמת מסך, אלא אם מתקיימות נסיבות השוללות את זכותו, כגון – הסדר נושים הפוטר גם את בעלי המניות [ראו לעניין זה רע"א 8302/07 ע"א 3732/08 אשכנזי נ' ג'ורג'י [פורסם במאגרים האלקטרוניים] (15.12.2009)] "(ההדגשה הוספה) במקרה דנא, עולה כי טענות התובע העומדות בבסיס הבקשה שלו להרמת מסך כפולה (כמפורט בסעיף 9ב' לעיל), לקוחות מתוך "דו"ח פעילות שני מטעם המפרקים הזמניים", מיום 9.5.2018, בתיק פר"ק 18001-04-18 (שצורף כנספח ב' לתגובת התובע בבקשה דנא) (להלן: "הדו"ח").
בד בבד עם הגשת דו"ח זה, יגישו המפרקים הזמניים בקשה דחופה למתן צו איסור דיספוזיציה על נכסי נדל"ן שבבעלות שליט, לאור הודאתו בהעברת הכספים והודעתו כי אין בכוונתו להחזירם והמצאות הכספים, ככל הנראה, בחו"ל" והחשוב לענייננו - דו"ח זה נחתם במילים הבאות : "המפרקים הזמניים ממשיכים במאמצי הגבייה להעשרת קופת הפרוק הזמני לטובת כלל נושי החברה. המפרקים הזמניים יעמיקו ויחקרו לעניין פעולות בעל השליטה בחברה והליכים מתאימים יוגשו בנפרד" (ההדגשה הוספה) נוכח האמור נראה כי בטרם תנתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים נידרשת תגובת המפרק של החברה באשר לכוונתו לנקוט בהליכים לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות כנגד הנתבע 5.
...
לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע מס' 5 ולחלופין לעיכוב ההליכים כנגדו, וכן עיינתי בתגובת התובע ובתשובה לה, הגעתי לכלל החלטה כדלקמן: רקע לבקשה ביום 14.5.2018 הוגש בתיק דנא כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה").
משכך, עלינו להידרש לסוגיה הבאה: האם יש לעכב את ההליכים כנגד הנתבע 5 מפאת הליכי הפירוק אליהם נקלעה הנתבעת 1 ? בהתאם לפסק הדין בע"ע (ארצי) 9912-04-14 אולגה פטרמן נ' רימדן בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים) (29.9.2016) (להלן: "פסק הדין בעניין פטרמן"), נקבע כי לא בכל מקרה שבו ניתן צו פירוק כנגד החברה התוצאה היא עיכוב ההליכים או מחיקת התביעה כנגד בעלי המניות בעילת הרמת מסך.
סוף דבר - הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע 5 - נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת עו"ד איתן ארז, המנהל המיוחד לחברת "אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ" (להלן בהתאמה: "המנהל המיוחד" ו-"החברה"), שעותר להורות למר חיים אור קריאף (להלן: "המשיב") להעביר לקופת הפרוק סך של 324,861 ₪ לתשלום חובו של האחרון לחברה וכמתועד בכרטסות על שמו בהנהלת החשבונות של החברה.
בין יתר טעמיו: המשיב כופר בסך 317,780 ₪ מתוך הסך שמבוקש לחייבו מהטעם שמדובר לטענתו בכספים שלא הועברו לו בפועל ולכן לא נידרש להשיבם; הבקשה אינה נימצאת בסמכותו של בית המשפט של חידלות פרעון וכי אין לבררה בדרך של בקשה למתן הוראות בהתאם להלכה הפסוקה; לחברה יש חובות כלפי המשיב בגין זכויות סוציאליות כגון פצויי פיטורין והפרשות לפנסיה בסך 300,438 ₪ כמו גם חוב בגין עמלות שיווק בסך 292,500 ₪, אשר יש לקזזם מהסכום שמבוקש לחייבו ובהתאם להוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
לדברי ב"כ המשיב, מרשו שוהה באופן קבוע בחו"ל ואין בכוונתו לשוב לארץ, למצער בעת הקרובה.
לעניין זה אבהיר שההלכה הפסוקה מורה שבעל תפקיד בהליך חידלות פרעון אינו נידרש לתמוך בקשותיו בתצהיר ככל שעובדות הבקשה נוגעות לאירועים טרם מינויו לתפקיד (ראה: רע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, פס' 11-10 (פורסם בנבו, 2.9.09)).
...
אבהיר שאמנם טענת קיזוז היא טענה משפטית ואני מקבל את עמדת ב"כ המשיב בהקשר זה. ואולם, גם אם אקבל את טענת ב"כ המשיב לעניין הקיזוז, הרי שבהעדר גרסה עובדתית לעניין חובותיה הנטענים של החברה למשיב, ממילא לא יהיה בטענת הקיזוז משום מסד לקביעה בעלת נפקות אופרטיבית.
מכל מקום אבהיר שגם לגופה דין הבקשה להתקבל ואסביר; בקשת המנהל המיוחד המוסכמת על הכנ"ר מושתתת על מסמכים בכתב של החברה ושל המשיב עצמו המבססת את הבקשה.
על יסוד האמור לעיל, אני נעתר לבקשת המנהל המיוחד במלואה ומחייב את המשיב בתשלום הסך 324,861 ₪ לקופת הפירוק שישולם בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 19/9/16 קבלתי את הבקשה והוריתי על מינוי עו"ד עדי גילה חכמון (להלן: "המנהלת המיוחדת") כמפרקת זמנית של החברה לרבות על סניף חצור הגלילית.
הבקשה והתגובה בבקשה טענה המנהלת המיוחדת, כי מהחקירות שבוצעו על ידה, היתקבל אצלה מידע לפיו ביום 10/9/16, כשבוע לפני הגשת בקשת הפרוק, נטל המשיב את המחשבים שהיו מצויים במשרדי החברה בכפר תבור, והעביר אותם למשרדו בחברת א.ד.ר במגדל העמק.
אותו אדם סייר בסניף ואסף מחשבים ניידים שהיו בקופה הראשית ואף היתעניין במחשבים של החברה.
ביום 29/3/17 הגיש המשיב בקשה לדחיית הדיון בטענה כי בא כוחו ישהה בחו"ל במועד הדיון לרגל פגישת עסקים בה אמור ליטול חלק.
המשיב לא ידע לתת הסבר כלשהוא להעברות כספים אלה, מדוע כספים אלה הועברו לחברה ומדוע נרשמו כהלוואות בעלים, על אף שלטענתו הוא משמש כמנהל הכספים של חברת א.ד.ר. יתרה מכך, אותרו בידי המנהלת המיוחדת שיקים שחברת א.ד.ר. משכה לטובת הבעלים שלה (שם הנפרע בשיקים הוא ראיד נדאף) שבדרך כזו או אחרת הגיעו לידי החברה שביצעה עליהם ניכיונות בחברה שהיה לה קשר עסקי עם אלעד אילוז.
...
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנני קובע, כי ביום 10/9/16 לקח המשיב בסיוע של מוחמד אבזאק את המחשבים של החברה שהיו בסניף החברה בכפר תבור, והעביר אותם למשרדו בחברת א.ד.ר במגדל העמק.
אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה למשיב להחזיר לידי המנהלת המיוחדת את כל המחשבים שהוא נטל ממשרדי החברה בכפר תבור, וזאת תוך 14 ימים מהיום.
המשיב ישלם לקופת הפירוק הוצאות הליך זה בסך 10,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בד בבד, עתר שהם בבקשה למינוי מפרק זמני לחברה.
משכשלו ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות, אף במסגרת פניה להליך גישור שהתקיים במקביל, ובסיום הדיון מיום 12.12.2019, הוריתי על מתן צו פירוק מותנה לחברה שיכנס לתוקף ביום 16.12.2019 וזאת על-מנת לאפשר למי מבעלי המניות להפקיד סך של 150,000 ₪ בקופת החברה שיהיה בהם כדי למנוע את הפעלתה הגירעונית של החברה.
הדבר בא לידי ביטוי בין היתר על-ידי סיום ההתקשרויות עם החברה וסרוב להעברת תקבולים עתידיים המגיעים לה משירותים שסופקו על-ידה, כפי שכבר ארע עם אחד מלקוחות החברה.
לאחר חצי שעה של היתייעצות עם מרשו, הודיע עו"ד לב כי ארד מבקש שהות של "כשעה שעתיים" על מנת שיוכל ליצור קשר עם שותפו שנימצא בחו"ל. משכך, הודיעה המנהלת המיוחדת לצדדים כי המשך הליך ההתמחרות יתקיים בטלפון באמצעות שיחת ועידה עם הצדדים, וצד אשר לא ישיב להתמחרות הטלפונית ייחשב כמי שויתר על רכישת פעילות החברה.
בהיתחשב בכך שניתנו לבעלי המניות בחברה, וביניהם ארד, מספר הזדמנויות למנוע את פירוק החברה, הן על-ידי יישוב המחלוקות שבין הצדדים בהליך גישור והן על-ידי הפקדת כספים בחברה שימנעו את פעילותה הגירעונית, ובהנתן כי המשך המתנה היה מסב נזק לנכסי החברה, לאור כל זאת לא מצאתי כי נפל כל פגם בהליך ההתמחרות לרבות בסד הזמנים שבו היתקיימה.
ככל שידרשו פעולות פקוח על-ידי המנהלת המיוחדת כגון בדיקת דוחות שנתיים של החברה, אלו יבוצעו אף לאחר סיום הליכי פירוק החברה (בבוא העת), ואין מניעה כי במידת הצורך יחושב שכרה של המנהלת המיוחדת בעבור פעולות פקוח אלו במסגרת בקשה מתאימה שתוגש.
...
באשר למועד שנקבע לקיום ההתמחרות, אני סבורה כי לאור הדחיפות הנטענת, נדמה כי הצורך בקיום הליך התמחרות מהיר היה מוצדק והכרחי בנסיבות העניין.
משבחר ארד להשתתף בהליך ההתמחרות ובתוך כך לקבל על עצמו את התנאים הקבועים במודעה המזמינה להציע הצעות, אזי שאין לאפשר לו לכפור בתנאים אלו בדיעבד ולאחר שהפסיד בהליך ההתמחרות.
סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לזהות בעל התפקיד שימונה, נטען על-ידי המבקשים כי מטעמי יעילות יש להורות על מינויים כמפרקים זמניים לחברה, שכן עינייני החברה וסוגיות רבות הקשורות עם פירוקה, קשורים לחקירות שמבצעים המבקשים מיום מינויים במסגרת תיק פשיטת הרגל של המנוח.
בכל הנוגע לכספי פדיון פוליסות בטוחי החיים של המנוח נטען, כי אלה משולמים אך ורק לטובת פרעון חוב המשכנתא אותה נועדה הפוליסה להבטיח וכי מדובר בכספים אשר ממילא לא היו משולמים לקופת העזבון ומשכך המבקשים אינם זכאים לקבלתם, וגם מטעם זה אין לראות בהם נושים של החברה.
על בית המשפט להדרש לבקשת פירוק זמני רק אם מגיש הבקשה מציג תשתית ראייתית המבססת חשש כי בתקופת הביניים שבין מועד הגשת בקשת הפרוק לבין מועד הדיון שנקבע בה עלול המשך ניהול החברה על ידי נושאי המשרה בה והמשך החזקתה על ידי בעלי מניותיה לגרום לנזקים נוספים ובלתי הפיכים לנושיה, ולחלופין כי קיים חשש שהחברה ובעלי מניותיה ינצלו את תקופת הביניים האמורה להברחת נכסים או כספים מידי נושיה.
בין יתר הפעילויות, החזקות בחברות שונות לרבות מאסי, שתכליתן הכלכלית מעלה תהיות, וכן גלגולי שיקים וניכיונות של מאות שיקים המשוכים על-ידי אותן החברות ואף העברות נכסים שונים בארץ ובחו"ל. על מנת לבחון את הסיבות להסתבכותו הכלכלית של המנוח תוך חפוש אחר נכסיו, נדרשו המבקשים לבצע חקירות רבות ומורכבות נוכח המספר הרב של הגורמים המעורבים ובשל הפעילויות העסקיות המגוונות של המנוח.
...
אני סבורה כי אין ממש בטענה זו, שכן חזקה על המפרקים כי יפעלו על-פי מיטב הבנתם המקצועית כמתחייב מתפקידם וידאגו לכלל הנושים באשר הם. מכל מקום, הכנ"ר תמך במינויים של המבקשים כמפרקים זמניים ואף הסכים להתמנות כבעל תפקיד לצידם, ומינוי כזה יהיה בו כדי להפיג כל חשש אפשרי מפני ניגוד עניינים כלשהו ככל שיעלה.
סיכום ניתן בזאת צו פירוק זמני לחברת "אמ. איי. אס. ווי נכסים והשקעות בע"מ". אני ממנה אפוא את עורכי הדין עופר שפירא, רז מנגל ויוסי מססה (בא-כוח הכנ"ר) כמפרקים זמניים לחברה (להלן: "המפרקים הזמניים").
אני מורה לבעלי מניותיה, נושאי המשרה, עובדיה וכל מי שקשור עם החברה לשתף פעולה עם המפרקים הזמניים ולסייע בידם למלא את תפקידם ולהימנע מלהפריע להם במהלך מילוי תפקידם כמפרקים זמניים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו