בעיניינו של העורר לא היתה מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר ובהסכמת הצדדים הפנה בית המשפט קמא את עניינו לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר מעצר שיכלול היתייחסות לחלופת מעצר או למעצר בפקוח אלקטרוני, ובו תבחן גם התאמתו של העורר לשילובו בבית משפט קהילתי.
העורר טוען עוד כי שירות המבחן התרשם מהעורר במקומות רבים באופן אמביוולנטי כך שהתסקיר במהותו אינו שלילי ונחרץ אלא מסתייג באופן מסויים משחרור לחלופה ולפי הדין במקרה כזה מוקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בבחינה הבקשה למעצר עד תום ההליכים והופניתי לחובה המוטלת על בית המשפט הדן בבקשה לבחון באופן פרטני את המפקחים המוצעים והן את חלופת המעצר המוצעת.
...
כאמור, אף אני התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהורי העורר,ואציין כי לעמדתי גם בית המשפט קמא היה מחויב לעשות כן, ועל אף הערכתי הרבה למסירותם לעורר ונכונותם להקריב את כל רכושם לצורך הגנה ותמיכה בו, הגעתי גם אני למסקנה לפיה אין הם מתאימים לשמש כמפקחים על העורר במסגרת חלופת מעצר או מעצר באיזוק.
סיכומו של דבר, לאור כל האמור לא מצאתי כי המקרה שלפנינו מצדיק קביעה המנוגדת להמלצות תסקיר שירות המבחן ובהתאם אין מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.
לפיכך אני מורה על דחיית הערר, והעורר יישאר בשלב זה במעצר עד למתן החלטה אחרת.