מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מעצר עד תום הליכים בעבירות התפרצות, הצתה, קשירת קשר והיזק בזדון

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה נסמכת על כירסום נטען שחל במסד הראייתי, חלוף הזמן מאז נעצר המבקש והסכון הנשקף לו בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה והחשש מפני זליגתה אל תוככי בית המעצר.
נגד המבקש (משיב 2 בבקשת המעצר) ומשיב 1 הוגש כתב אישום המייחס למבקש במסגרת האישום השני עבירות של קשירת קשר לפשע, סחיטה בכוח, הצתה, גרימת חבלה והיזק בזדון.
על החלטת בית המשפט בדבר מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו הוגש ערר, כאשר יצוין, כי בהמלצת בית משפט העליון, נזנחו טענות ב"כ המבקש בדבר העידר קיומן של ראיות לכאורה, והערר היתמקד באפשרות להורות על המשך מעצרו של המבקש בפקוח אלקטרוני.
...
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בהחלטות הצריכות לעניין, סבורני כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים עיון חוזר בהחלטת המעצר, כדלקמן: הטענה בדבר כרסום ראייתי ב"כ המבקש טען כי ההתנהלות של המבקש ומשיב 1 המתוארת בכתב האישום אינה עולה בקנה אחד עם נתוני האיתורן.
לאחר שבחנתי טענת הכרסום הראייתי- איני סבורה כי ניתן לקבוע בשלב זה של ההליך, בטרם נשמעו העדים הרלבנטיים, לרבות העדים מחברת איתורן, כי "התהפכה הקערה על פיה". המסד הראייתי בתיק נסמך על צבר ראיות המשתלבות זו בזו לכדי תמונה אחת כוללת שנקבע כי יש בכוחה להביא להרשעת המבקש והמשיב 1.
מסקנה לפיה נשמט המסד הראייתי נוכח העולה מעדותו של קצין החקירות ובטרם לובנו הראיות- הינה מרחיקת לכת ויש לדחותה.
לאור כל האמור- הבקשה נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

המבקשת הפניתה לפסיקה המציינת את חומרתה החריגה של עבירת ההצתה.
למשיב 1 הרשעות קודמות בגין ריבוי עבירות רכוש, עבירות שוד, התפרצות וגניבה וכן ריבוי של עבירות של כניסה שלא כחוק לישראל, מעשה מגונה באיומים, קשירת קשר לבצוע פשע, היזק בזדון, החזקת סכין, היתחזות, תקיפה והפרעה לשוטר, עבירות ברכב ועוד.
ב"כ המבקשת טוענת כי לא קיימת החלטה גורפת של ביהמ"ש העליון לפיה אסיר לא ייעצר עד תום ההליכים, אלא ביהמ"ש נידרש לבחון כל מקרה לגופו, ובכלל זה להדרש למסוכנות הנלמדת הן מנסיבות ביצוע העבירה והן מהעבר הפלילי.
...
ביהמ"ש המחוזי החליט בהחלטה קצרה כי "בשלב זה הואיל והנאשם נתון במאסר בשל הרשעה בתיק אחר, איני רואה מקום להידרש לשאלת שחרורו המוקדם. במידה וימצא סניגור עובר לשחרורו ממאסר, יהיה רשאי להגיש בקשה מתאימה והיא תידון. לאור האמור אני מורה בשלב זה על מעצרו עד תום ההליכים". הערר נסב על החלטה זו, שמשמעותה העובדה שהעורר מרצה עונש מאסר מייתרת את הצורך בדיון בחלופת מעצר ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
לאור האמור ומאחר ונראה לי כי הפגיעה הכרוכה במעצר עד תום ההליכים- כנטען על ידי ב"כ המשיב, אינה קיימת, למעשה, אני מורה על מעצרם של שני המשיבים עד לתם ההליכים נגדם.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של: התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה – עבירה לפי סעיף 407 (ב) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.
קשירת קשר לבצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
היזק בזדון – עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
בית המשפט העליון קבע, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי מי שיוצר סיכון כה גדול שמקורו בהצתה תוך שימוש בחומר דליק, דינו להעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (ראה למשל בש"פ 142/05 צלי טנצר נגד מדינת ישראל [13.1.05]; בש"פ 6526/02 אלענמי נגד מדינת ישראל [30.7.02]).
...
סבורני כי בנסיבות שלפנינו, לא תועיל לו למשיב הוראת סעיף 21 [ב] לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) שעניינה קביעת תנאי שחרור, אגב שחרורו של המשיב, באופן שהפגיעה בחירותו תהא פחותה.
בנסיבות אלה, נוכח חומרת העבירות, נוכח הסיכון האינהרנטי הטמון בעבירות אלה, נוכח העובדה כי המשיב הוכיח עצמו כאדם המסוכן לציבור כפי שמעיד גיליון הרישום הפלילי שלו ונוכח העובדה כי המשיב לא התייצב בתחנת המשטרה, חרף העובדה שידע כי עליו לעשות כן, סבורני כי אין מקום לשקול חלופת למעצרו של המשיב.
בהתאם, אני מורה כי המשיב יעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

האישום מייחס לעורר, ביחד עם אחרים, עבירות הצתה, התפרצות, היזק בזדון, גניבה וקשירת קשר לבצוע פשע.
בקשתו נסמכה על הטענה שחל כירסום ממשי בתשתית הראייתית עליה התבססה החלטת המעצר עד תום ההליכים.
...
שקלתי את טענות הצדדים ולאחר שבחנתי את ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של העורר, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.
מסקנה זו מתבקשת מכך שבשלב זה, אין בית המשפט בוחן את אמינותן של הראיות ומשקלן.
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

העורר הועמד לדין יחד עם ארבעה נאשמים נוספים, בגין עבירות של קשירת קשר לעשיית פשע, התפרצות, היזק בזדון והצתה.
עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים, תוך שהיא מסכימה לשחרורו בתנאים מגבילים.
...
אשר על כן, אני מורה על תנאי השחרור הבאים, שעל העורר לעמוד בהם: הפקדת 2,000 ש"ח עד ליום ג' 16.3.99, שעה 12:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו