בעקבות הגשת התסקיר, הגיש בא-כוח המשיב בקשה דחופה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי על החלטת המעצר עד תום ההליכים מיום 19.7.2016, וביום 7.3.2017 נערך דיון בבקשה.
ארבע בקשות נוספות שהוגשו בהסכמה להארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים נוספים כל פעם התקבלו על ידי בית משפט זה.
השתלשלות ההליכים בתיק העקרי
כאמור, ביום 18.5.2017 הודו המשיב ואביו בבצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.
מן העבר הראשון, מסוכנותו של המשיב נלמדת מעובדות כתב האישום, במסגרתו מיוחסות לו כאמור עבירות רצח, ניסיון לרצח (שלוש עבירות), פציעה בנסיבות מחמירות, איומים, חבלה בכוונה מחמירה וקשירת קשר לפשע.
...
יפים לעניין זה דבריה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור בבש"פ 76876/03 רפייב נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(6) 753, 768 (2003):
"עקרון השוויון בין נאשמים הוא בוודאי עקרון שיש לתת לו משקל, ואפילו משקל רב, אך המשקל תלוי, כרגיל, בנסיבות העניין. עקרון השוויון חשוב הוא, אך לא תמיד הוא חזות הכול. לא הרי המשקל שיינתן לעקרון השוויון (למשל) בעבירות כלכליות כמשקל שיינתן לו בעבירות של אלימות, בעבירות של סחר בבני-אדם ועוד ... לא ניתן להצביע על נוסחה מדויקת, וכל שניתן לומר הוא שגם עקרון השוויון יעלה על כף המאזניים כעניין המושך לכיוון המסקנה שראוי לשחרר, ושיקולים נוגדים יעמדו על כף המאזניים השנייה: מסוכנות, החשש לשיבוש מהלכי משפט, והחשש להימלטות מן הדין וכל כיוצא באלה."
עריכת איזונים אלה מובילה בעניינו של המשיב למסקנה כי אין להפלותו לעומת אביו.
נוכח האמור לעיל, לצד קבלת הבקשה אני מורה כי שירות המבחן יגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר משלים שיתייחס לאפשרות העברת המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת בתוך 21 ימים.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-45 ימים החל מיום 29.1.2018 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם, אלא אם בית המשפט המחוזי יורה אחרת, כאמור בסעיף 25 דלעיל.