רקע
לפניי בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים בכתב אישום המייחס למשיבים עבירות של קשירת קשר לעוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, הסתייעות ברכב לעבור עבירה, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א – 1961, וזיוף סימני זהוי של רכב.
לטענתו, לא ניתן לזהות את המשיב 2 בסרטונים המתעדים את הגניבה משום שהמבצעים היו רעולי פנים.
מעצר לא חוקי – מדו"חות הפעולה של השוטרים שירגואנקר, גודקר, וחולומיאנסקי עולה כי עצרו את המשיבים, אשר היו מוכרזי מעצר, וכי פעלו בהתאם לבקשת קמ"ן לאתר רכב טויוטה ל.ז 30-458-70 אשר היה מעורב בארוע גניבת הכספומט.
...
תמצית הראיות הרלוונטיות לזירת המחלוקת
אין מחלוקת בין הצדדים כי לא ניתן לזהות את פניהם של המשיבים 2 ו-3 במצלמות האבטחה במועד ביצוע הגניבה, עם זאת עיון בתיק החקירה מוביל למסקנה כי קיימות ראיות נסיבתיות הקושרות את המשיבים לאירוע הגניבה כפי שיפורט להלן:
זיהוי המשיבים על ידי מכרים - המשיבים זוהו בתחנת הדלק בשגב שלום (להלן: "תחנת הדלק") על ידי מכרים שלהם באופן המעיד על טיב הזיהוי.
משזה נאמר, ככל ובאי כוח המשיבים יפעלו לגילוי ראיה ויהיו בידיהם ממצאים חדשים יוכלו להגיש בקשה לעיין מחדש בהחלטה זו.
אשר על כן, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים.
עילת המעצר
בפתח הדברים, ובשים לב לכך שמדובר בראיות נסיבתיות, אציין כי לטעמי מדובר בראיות נסיבתיות המגבשות מסקנה מרשיעה לכאורית לגבי המשיבים, ולכן לא מצאתי כי העובדה שמדובר בראיות נסיבתיות צריכה כשלעצמה להוביל למסקנה בדבר שחרור.
לא נעלם מעיניי כי מדובר במשיבים צעירים נעדרי עבר פלילי, יחד עם זאת, נסיבות ביצוע העבירה, המסוכנות הגבוהה הנלמדת מן המעשים המתוחכמים והמתוכננים, והתעוזה הרבה מובילים למסקנה כי בשלב זה לא ניתן לבחון את שחרור המשיבים, באשר הם אינם עוברים את המשוכה הראשונה במבחן הדו שלבי.
