בקשת מעצר עד תום ההליכים ברצח על רקע סכסוך דמים

על-פי המתואר בכתב האישום, המשיבים, בני דודם, קשרו קשר עם אחר אשר זהותו אינה ידועה במטרה לגרום למותו של סלים ג'בארין (להלן: המנוח), וזאת על רקע סיכסוך דמים מתמשך בין המשפחות.

בגין מעשים אלה, יוחס לכל אחד מן המשיבים ביצוע עבירות של רצח בכוונה תחילה לפי סעיפים 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק העונשין; וכן עבירות בנשק לפי סעיפים 144(א)-(ב) לחוק העונשין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

...

יישומן של אמות המידה אלה על ענייננו מוביל לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרם של המשיבים.

בנסיבות אלה, ובאיזון הכולל בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבוע כי לעת הזו הוסטה נקודת האיזון לכיוון זכות המשיבים לחירות, וכי זכות זו גוברת על האינטרס שבשמירה על שלומו וביטחונו של הציבור.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 11.11.2019, או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 37031-02-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

לפניי בקשת המדינה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, ובהחלטה זו תוכרע מחלוקת שניטשה בין הצדדים, לעניין קיומן של ראיות לכאורה לאשמת המשיבים במיוחס להם.

התביעה היתמקדה באלה: קיומו של מניע בדמות סיכסוך רב שנים בין מישפחות איזברגה ואבו צעלוק, וסמיכות הזמנים בין הרצח של סלמאן איזברגה לירי בכביש 6, מסבירים את הרקע למעשים – נקמת דם; תעוד מצלמות גוף של השוטרים מזירת הרצח של סלמאן וממתחם איזברגה; נתוני איתורן של רכב הסופרב המתעדים את מסלול נסיעת הרכב; מצלמות אבטחה שונות המתעדות את מסלול נסיעת השיירה ואת מסלול נסיעת רכבי חוליית החיסול וכן המצלמה בתחנת הדלק בה ניתן לזהות את משיבים 2-4; מצלמות כביש 6 ומערכות דרך ארץ ועין הנץ; חוו"ד דנ"א ושרידי ירי על מעיל שנימצא באחד מכלי הרכב של חוליית החיסול ובו דנ"א ושרידי ירי של משיב 1; חוו"ד נשק לפיה היו שני כלי נשק מסוג אקדחים חצי אוטומאטיים; דו"חות שוטרים, דו"חות מז"פ, צלום זירת הארוע; מחקרי תיקשורת – קשרי שיחות ואיכונים; עדויות בני מישפחת אבו צעלוק; דברי משיב 4 למדובב המעידים על מודעות מוקדמת; היתנהגות מפלילה של המשיבים אחרי הרצח; משיבים 2-4 נחשבים כמבצעים בצוותא חדא למרות שמרכבם לא בוצע כל ירי, מכיוון שנכנסו לרכב הסופרב מתוך מודעות שעומדת להתבצע נקמת דם. ראיה מחזקת לכך היא נסיעתם המשותפת לאחר הירי למקום בו שרפו את רכב הרפיד וההתפצלות לאחר מכן בדרכם חזרה ללוד; אמנם אין קשר טלפוני בין משיב 5 לשאר כלי הרכב אך ההסבר לכך הוא שימוש שעשו המשיבים במכשירי קשר מסוג מוטורולה לצורך היתקשרות, בנוסף לקשר טלפוני.

בנוסף צורפה לחומר החקירה חוו"ד מקצועית בנושא נקמת דם בחברה הערבית מיום 7.2.21 מאת נצ"מ יגאל עזרא ק. אח"מ מחוז מרכז, המתארת בין השאר, את סיכסוך הדמים המתמשך בין מישפחות איזברגה ואבו צעלוק.

בחקירתו כפר במיוחס לו וסיפק גרסה תמימה להמצאותו ברכב הקקטוס; לדבריו אין לו כל קשר לסכסוך בין שתי המשפחות ומעולם לא ביצע כל פעולה הקשורה בו; הוא ישב ברכב הקקטוס כי התבייש לאכול בשיג - מקום ישיבת האבלים, לכן ביקש מאחד הנוכחים את רכבו והתרחק למרחק של פחות משתי דקות נסיעה, כ-80 מטר מהשיג[footnoteRef:40]; מיתחם אבו צעלוק אף הוא מול השיג, הם שכנים[footnoteRef:41]; ברכב אכל ושיחק בטלפון הנייד של אחותו; כעבור פחות מ-10 דקות בדקה אותו מישטרה ולאחר מכן חזר לשיג[footnoteRef:42]; הוא לא הבחין בשיירה של מישפחת צעלוק יוצאת לדרך[footnoteRef:43]; על הרצח של סלמאן שמע בבוקר הרצח שעה שהיה אצל אחותו דיאנה המתגוררת בבידו שבשטחים.

אין הכרח בשלב זה, של דיון במעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, לקבוע מסמרות באשר לכך, די אם נאמר כי נוכחותם אינה תמימה כלל ועיקר ומעורבותם בארוע נועדה למימוש תכנית רצח שאף התבצעה.

...

עננה ראייתית רובצת על כתפי משיב 6, לאור היותו בשטח בזמן הרלוונטי והתנהגותו לאחר הירי, אך חרף כל האמור לעיל, אני סבור שמקום הימצאות הקקטוס אינו מצביע ברמת הוודאות הנדרשת על כך שמטרת המשיב הייתה לתצפת על השיירה.

סוף דבר: לעניין משיבים 2-5 מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית שבכוחה לשאת, עקרונית, החלטת מעצר עד לתום ההליכים.

המשך דיון נקבע ביום 23.11.21 שעה 10:00, כשהמשיבים 2-6 יהיו זמינים לדיון ב-VC, לבקשתם ולאחר ששוכנעתי כי לא תיפגע זכות מזכויותיהם.

בעיניינם של משיבים 2, 3 ו-4 לפני בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") למעצרם של המשיבים 2, 3 ו-4 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם במסגרת תיק פלילי – תפ"ח 14790-05-21.

בא כוח המבקשת טען כי התשתית הראייתית מורכבת מראיות נסיבתיות המשרטטות את סיכסוך הדמים הקשה בין שתי כנופיות בעלות שיוך משפחתי כמתואר בכתב האישום, את קשירת הקשר לחיסולו של ראשד אויבו המר של משיב 1 ראש כנופיית כחיל ואת הוצאת התכנית לפועל וביצועה לאחר ניסיון שלא צלח.

האלמנה תארה סיכסוך בין ראשד לבין "קיפי ודכה" על רקע הרצח של אבו סייף המיוחס לאחיו באסם ועל הקשר בין ראשד לבין משיב 4 שהיה "בן בית" אצל ראשד וגרם לו להיתרחק מכולם ולחשוד בהם פרט אליו.

לדבריו, ניסגרה "סולחה" אצל שריף קראג'ה בכפר קאסם אך הסיכסוך "לא ייגמר עד שלא יכאב להם פעם אחת". לדבריו, מנסה הוא כל הזמן ליצור שקט בפרדס, הנחה את אחיו אברש להיתרחק מראשד בשל חברותו עם מוסלח, ועוד מסר כי עיקר הסיכסוך ביפו על רקע שליטה בקוי סמים.

...

שתיקה זו מחזקת את התשתית הראייתית הנסיבתית הלכאורית ואת המסקנה הראייתית העולה ממנה הקושרת, כאמור, את המשיבים 2, 3 ו-4, כל אחד, למיוחס לו בכתב האישום.

סוף דבר, לאור כל האמור, אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית הקושרת את משיבים 2, 3 ו-4 למיוחס להם בכתב האישום, אם כי בעוד שבנוגע למשיב 4 עוצמתן של הראיות המקימות סיכוי סביר להרשעה בעבירות של ניסיון לרצח ורצח גבוהה, הרי שבנוגע למשיבים 2 ו-3 עוצמתן של ראיות היא פחותה.

מסקנה ראייתית זהה מתקיימת בעניינם של משיבים 2 ו-3 באשר לעבירה המיוחסת להם באישום השני, קרי רמה פחותה וקיומו של כירסום ראייתי.

המעשים המיוחסים למשיבים בוצעו, לפי הנטען בכתב האישום, על רקע סיכסוך דמים בין מישפחת איזברגה (אליה משתייכים המשיבים) לבין מישפחת אבו צעלוק, והביאו לרציחתו של אדם אחד ולפציעתו הקשה של אדם אחר.

הרקע לבקשה דנן פורט בהרחבה בהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז במסגרת בש"פ 4950/22 מדינת ישראל נ' איזברגה (31.7.2022), ועל כן אביא את הדברים כלשונם מתוך ההחלטה: "ביום הארוע לפנות בוקר נרצח סלמאן איזברגה, אביהם של נאשמים 2-1 בכתב האישום. על-פי הנטען, מאחר שהמעשה יוחס למשפחת אבו צעלוק, כחלק מסכסוך דמים בין שתי מישפחות בעיר לוד, התארגנו המשיבים ויתר הנאשמים, כמו גם אנשים אחרים (להלן: החבורה), במטרה להמית אחד מבני אותה מישפחה. אותה עת, בני מישפחת אבו צעלוק החלו במילוט מהעיר לוד עם לווי משטרתי (להלן: השיירה). בכתב האישום נטען כי עם יציאתה של השיירה לדרך, החלה החבורה לעקוב אחריה בארבעה כלי רכב, שבאחד מהם נסע המשיב 3 (נאשם 5) ובאחר נסעו המשיבים 2-1 (נאשמים 4-3 בהתאמה) יחד עם נאשם 2. כתב האישום מגולל מסכת עובדתית מפורטת שכוללת נסיעה של בני החבורה במתכונת פרועה ומסוכנת, והכול כדי לחמוק מן השוטרים מצד אחד, ולפגוע במשפחת אבו צעלוק מצד אחר. ביחס למשיב 3 צוין כי לאחר מרדף הוא עצר את רכבו במיתחם של מישפחת איזברגה בעיר לוד וניידת מישטרה הגיעה בעקבותיו. בשלב זה כמאה אנשים מבני מישפחת איזברגה הגיעו למקום כשהם מצוידים באלות, מוטות ברזל ואבנים, ותקפו את השוטרים. אלה מילטו את המשיב 3 מהמקום, הוציאו חפצים מרכבו והבעירו אותו. במקביל, כך נטען בכתב האישום, השיירה המשיכה בנסיעה. בסמוך לשעה 9:25 שלושת כלי הרכב הנותרים של החבורה חברו זה לזה, וזמן קצר לאחר מכן איתרו את השיירה בכביש 6 ונצמדו אליה. בשלב זה, על-פי האמור בכתב האישום, אחד מכלי הרכב של החבורה ניגח את כלי הרכב של מישפחת אבו צעלוק, ומיד לאחר מכן נורו מתוכו לפחות שלוש עשרה יריות מטווח קצר לעברם. יוער כי על-פי כתב האישום, אין זה כלי הרכב שבו נסעו המשיבים 2-1. כתוצאה מכך אחד מכלי הרכב בשיירה הידרדר לתעלה בצד הכביש ושני נוסעיו נפגעו אנושות מהירי. אחד מהם מצא את מותו בארוע, והשני עבר סדרת טיפולים וניתוחים ונכון למועד הגשתו של כתב האישום מאושפז עדיין בבית חולים. מיד לאחר ביצוע הירי נמלטו שלושת כלי הרכב של חוליית החיסול במהירות מופרזת והחלו בפעולות של שבוש והשמדת ראיות." בעקבות כך נעצרו המשיבים 3-1 בימים 28.12.2020, 29.12.2020, ו-17.1.2021, בהתאמה.

בעקבות כך, הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי "בקשה (בלתי כתובה) לעיון חוזר" בהחלטה מיום 23.11.2022, אשר בגדרה הורה בת המשפט על מעצר המשיבים עד תום ההליכים.

...

לסיכום, מכלול השיקולים האמורים הביאני למסקנה כי נכון לעת הזו, אין בחלוף הזמן כדי להצדיק את שחרורם של המשיבים ממעצר מאחורי סורג ובריח, ומכאן שמצאתי להיעתר לבקשה דנן.

אף שלא מצאתי כי יש בחלוף הזמן ובקצב הימשכות ההליכים, כשלעצמם, כדי להסיט את נקודת האיזון לעבר שחרור המשיבים ממעצר מאחורי סורג ובריח, סבורני כי מכלול נסיבותיו הקונקרטיות של המשיב 2, לצד משך הזמן הצפוי עד לקיום מועד ההוכחות הבא בתיק (שעד אליו צפויים לעבור למעלה מ-9 חודשים ממועד הגשת התסקיר בעניינו של המשיב 2), מצדיק להיענות לבקשת המשיב 2, ולהפנות עניינו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר משלים.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת (בהסכמת המשיב 2, ובהתנגדות המשיבים 1 ו-3), ומעצרם של המשיבים מוארך בזאת ב-90 יום, החל מיום 30.1.2023, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 15815-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

בתמצית יצוין כי המעשים האמורים נעשו על רקע סיכסוך דמים בין מישפחת איזברגה למשפחת אבו צעלוק המתגוררות בשכנות זו לזו בעיר לוד, ובסמוך לאחר רצח סלמאן איזברגה (להלן: סלמאן).

עם הגשת כתב האישום בעיניינם של המשיבים הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים נגדם.

...

ואולם, נוכח חומרת המעשים והסכנה הנשקפת מהם לשלום הציבור, אני סבור כי התמשכות ההליכים אינה מצדיקה בשלב זה את שחרורם ממעצר.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 3-1 ב-90 יום, החל מיום 29.4.2023 והמשיב 4 ב-90 יום, החל מיום 24.5.2023, או עד למתן פסק דין בעניינם של המשיבים 4-1 ב-תפ"ח 15815-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.