בקשת מעצר עד תום ההליכים בעניין תסקירי שירות המבחן

מהלך הדיון נגד הנאשם הוגש כתב אישום יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו ביום 15.2.2021.

הנאשם שהה במעצר של ממש עד ליום 11.5.2021, עת שוחרר לקהילה הטיפולית "רטורנו". ביום 11.10.2021 הודה והורשע הנאשם בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית ושרות המבחן הגיש תסקיר בעיניינו.

...

אני סבור כי הענישה צריכה לאפשר לנאשם להגשים מטרות אלו, ולחזק את הנטיות הפרודוקטיביות והנורמטיביות שהוא מגלה, כך שהן הנאשם והן החברה יֵצאו נשכרים מן ההליך הפלילי, ו"מעז ייצא מתוק".

אני סבור כי הנאשם עומד בקריטריונים הנוגעים לשיקום ולסיכויי שיקום, ועוד סברתי, שהטלת מאסר ולו בעבודות שירות, לא יאפשר את הגשמת המטרות עליהן עמדתי.

גזירת הדין נוכח כל האמור מכריז על הנאשם סוחר סמים, ומטיל עליו את העונשים הבאים: 450 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שיכין שירות המבחן ויגישה לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

בד בבד, הוגשה בקשה למעצרם עד לתום ההליכים.

בהמשך לכך, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעיניין עילת המעצר, הצעתי למשיבים כי יוכן בעיניינם תסקיר שירות המבחן.

אשר להצגת כתב אישום תלוי ועומד במסגרת הליכי המעצר, נפסק, כי מדובר בנתון בעל משמעות, שנועד לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה הנוגעת לנאשם (בש"פ 6573/13 מדינת ישראל נ' איציק אביתר (10.10.2013); בש"פ 9583/11 אלטלאלקה נ' מדינת ישראל (27.12.2011), וראו גם הנחיית פרקליט המדינה 5.13 "הצגת פרטי "רישום משטרתי פנימי" (תיקי מב"ד), ראיות המצויות בתיקי חקירה פתוחים, וכתבי אישום בתיקים אחרים- לצורך הוכחת עילת מעצר או ראיות לכאורה בהליכי מעצר עד תום ההליכים" (עידכון אחרון, 10.6.2019)).

...

בהמשך לכך, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בעניין עילת המעצר, הצעתי למשיבים כי יוכן בעניינם תסקיר שירות המבחן.

דיון והכרעה דין בקשת הפסלות להידחות.

לפיכך, הבקשה לפסלות נדחית.

הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלו: נגד העורר הוגש כתב-אישום, ביום 16.06.2021, הכולל ששה אישומים שונים בגין עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, והסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, וכן בקשת מעצר עד לתום ההליכים בעיניינו.

ביום 14.08.2022, הסכימה המשיבה להפנות את העורר לתסקיר מעצר משלים, נוכח השגות שהעלה העורר, לרבות בעיניין היתעלמות שירות-המבחן מכברת הדרך שעבר, וביום 06.09.2022, בעקבות תסקיר מיום 05.09.2022, הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

...

אין בידי לקבל את טענות העורר לפיהן מדובר במעידה חד פעמית וכי לא ניתן להתעלם מהרקע שעמד מאחוריה וכי מן הראוי לאפשר לו חזרה להליך השיקומי.

נוכח כל האמור לעיל, כאשר החלופה היחידה אותה הציע המערער, היא כאמור על דרך הפנייתו שוב לאותו הליך שיקומי, אותו נטש שלא כדין, לא מצאתי, כאמור, כי יש להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

סוף דבר, הערר נדחה.

ביום 6.9.2023 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.3.2024 (השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) נקבע כדלקמן: "לאור הצורך באיבחון כוללני של שירות המבחן מבלי שיהא בהכרות של [העורר] אצל גורמי טפול אחרים כדי לקצר את הליך האיבחון כמובא בבקשה, אין מנוס ממתן ארכה כמבוקש. בכך גם נתתי דעתי גם לעומס המוטל על שירות המבחן ולקדימויות בהגשת תסקירים בעיניין מי שמצוי מאחורי סורג ובריח, שלא כבעניינו של המשיב. התסקיר יוגש לא יאוחר מיום 30.4.24.

מאותם הטעמים המפורטים לעיל, אינני סבור כי יש מקום לקיום דיון במסגרת ערר ביניים בהחלטה שלא להקל בתנאי מעצר הבית של העורר בתקופת הביניים עד לקבלת תסקיר שירות המבחן והכרעה בבקשה לעיון חוזר.

...

מאותם הטעמים המפורטים לעיל, אינני סבור כי יש מקום לקיום דיון במסגרת ערר ביניים בהחלטה שלא להקל בתנאי מעצר הבית של העורר בתקופת הביניים עד לקבלת תסקיר שירות המבחן והכרעה בבקשה לעיון חוזר.

אולם, בהינתן הקביעה דלעיל לעניין ההחלטה להיעזר בתסקיר שירות מבחן לצורך הערכת מסוכנות העורר, ולנוכח הטעמים שפורטו בבקשת הדחייה מטעם שירות המבחן, החלטתו של בית המשפט להיעתר לבקשה לדחיית מועד הגשת התסקיר, אינה מצדיקה דיון בערר ביניים.

על יסוד האמור לעיל – הערר נדחה על הסף.

בו ביום, הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים בעיניינו.

זאת, בשים לב למסוכנות הנשקפת מן העורר, העולה אף מתסקיר שירות המבחן, וכן בראי העובדה שהעורר לא הורתע, לכאורה, מהעונש שהוטל עליו במסגרת ההליך הקודם.

דא עקא, כעולה מהאמור עד כה, השאלה אם יש מקום להפסקה של עבודות השרות עודנה תלויה ועומדת להכרעתו של השופט הרבסט, אשר לעת הזו, קבע דיון בבקשת המשיבה בעיניין זה, ליום 19.05.2024.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערר להידחות, כמפורט להלן.

במצב דברים זה סבורני כי טרם בשלה העת להכריע בטענות העורר בנדון.

לעומת זאת, ככל שבקשת המשיבה בהקשר זה תידחה, ממילא שמורה בפני העורר הזכות להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי מעצרו, ובית משפט קמא ידון בה כחוכמתו, והפעם על יסוד התשתית העובדתית המלאה הנדרשת לשם כך. בנתון לאמור, הערר נדחה בזאת.