רקע הדברים
ביום 20.8.2023 הוגש נגד העורר ואחרים כתב האישום, המייחס לעורר עבירה של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); ועבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודה.
ביום 6.9.2023 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) בבקשה למעצר עד תום ההליכים.
אשר לחלופת המעצר, קבע בית המשפט קמא, תוך מתן משקל לנסיבות חייו של העורר ולנסיבות ביצוע העבירה, כמו גם לעוצמת הראיות כאמור לעיל – כי יש להותיר את העורר במעצר בית מלא עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
...
מאותם הטעמים המפורטים לעיל, אינני סבור כי יש מקום לקיום דיון במסגרת ערר ביניים בהחלטה שלא להקל בתנאי מעצר הבית של העורר בתקופת הביניים עד לקבלת תסקיר שירות המבחן והכרעה בבקשה לעיון חוזר.
אולם, בהינתן הקביעה דלעיל לעניין ההחלטה להיעזר בתסקיר שירות מבחן לצורך הערכת מסוכנות העורר, ולנוכח הטעמים שפורטו בבקשת הדחייה מטעם שירות המבחן, החלטתו של בית המשפט להיעתר לבקשה לדחיית מועד הגשת התסקיר, אינה מצדיקה דיון בערר ביניים.
על יסוד האמור לעיל – הערר נדחה על הסף.
