מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מעצר עד תום ההליכים בעבירות מעשה מגונה בפומבי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

חלפה כשנה, וביום 17.9.07 נדון המשיב למאסר בפועל של 10 חודשים (ששת חודשי המאסר על-תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו הופעלו בחופף), וכן הוטל עליו מאסר מותנה בן 12 חודשים, לאחר שהורשע בעבירות של מעשה מגונה בפומבי, היזק לרכוש במזיד, ואיומים, עבירות שביצע ביום 9.7.09.
ממשיכה המדינה ומציינת, שמשטרת ישראל התייחסה לאיומים בחומרה רבה, והתיק הוגש ביחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
...
התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו מקבלים חלקית את ערעור המדינה ומעמידים את המשיב במבחן לתקופה של 18 (שמונה עשר) חודשים, כשבמסגרת צו המבחן על המשיב להמשיך בתהליך הטיפולי ביחידה לטיפול בהתמכרויות במעלות – תרשיחא.
כמו-כן מורים אנו למשיב, בהתאם לסעיף 72 (א) של חוק העונשין, ליתן התחייבות בסכום של 7,000 ₪ להימנע מעבירת איומים ו/או מעבירת אלימות במשפחה, לתקופה של שלוש שנים ממועד מתן ההתחייבות.
אנו מורים למזכירות בית-המשפט: להמציא את העתק פסק הדין לשירות המבחן למבוגרים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נימסר כי הן הבחינו בצדו השני של הרחוב, בתובע, שעמד בסמוך לעצים, כשפניו לעברן, "חשף את איבר מינו, אחז בו בשתי ידיו ושפשף אותו במשך מספר דקות". בעקבות האירוע, הועמד התובע לדין בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
לטענתו, בשל זהוי של קפוצ'ון ירוק שזוהה בשני האירועים, הוגש כנגדו כתב אישום בגין מעשה מגונה ובגין תקיפה ואיומים וכתוצאה מכך הוא אף נעצר עד תום ההליכים.
כאמור, אין אנו דנים את החלטות ומעשי הנתבעת בראיה שלאחר מעשה, אולם כאשר מתגלה פער בין הנטען במסגרת הגשת כתבי האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, ויוזכר שהחשוד נעצר בגין חשד לאונס, לבין ההכרעה בפועל, כמו גם הנזק הרפואי הזמני שניגרם לתובע והנסיבות האחרות שפורטו, מתבקשת המסקנה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות במקרה דנן המצדיקות פסיקת פיצויים לתובע.
...
ניתוק הקשר הסיבתי השוני בבחינת התנהלות הנתבעת אף מתחייב, נוכח טענה נוספת שהעלתה הנתבעת לפיה העובדה שבית המשפט נעתר לבקשת הנתבעת לעצור את התובע עד תום ההליכים וכי ערר שהוגש על ההחלטה נדחה, מנתקים את הקשר הסיבתי שבין התנהלות הנתבעת לנזק.
סוף דבר לא הוכח שהנתבעת, בשיקול דעתה ובפעולותיה חרגה ממתחם הסבירות הרחב שניתן לה לפעול במסגרתו.
הנתבעת בזמן אמת, סברה שהתובע הוא נאשם המסוכן לציבור, בעל עבר פלילי, הצורך אלכוהול, שהשפעתם עליו מגבירה את מסוכנתו וכי בידיה עדים וראיות הקושרים את התובע לשני הארועים ועל כן יש לדחות את התביעה בדבר רשלנות הנתבעת בגרימת הנזקים שנגרמו לתובע (ראו: ע"א 2979/15 חמד בן עמאר סעד נ' מדינת ישראל (05.07.17) פסקה 54; ע"א (ת"א) 24482-01-10 דמליך תומר נ' מדינת ישראל- המשרד לבטחון פנים (14.11.10) פסקה 7).
אשר על כן דוחה את התביעה לעניין פיצוי מכח פקודת הנזיקין וקובע כי בהתאם לסעיף 80 לחוק הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין הימים בהם שהה במעצר.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין מעשים אלה יוחסו לעורר עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק; מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק; מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349(ב) לחוק; ועבירה של הפרת צו פקוח לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור.
בצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
כידוע, בית המשפט יורה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו רק אם שוכנע כי ישנן "ראיות לכאורה" להוכחת המעשים המיוחסים לו בכתב האישום (סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים, התשנ"ו-1996)).
...
על כך אין מנוס מלהשיב בשלילה.
כמו כן, אף לא נחה דעתי כי אביו ואחיו של העורר יכולים לשמש כ"ערבים מגבילים", הגם שנמצא כי אינם מתאימים לשמש כמפקחים.
סוף דבר, הערר נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כך למשל, בת"פ (ראשל"צ) 54850-07-19 מדינת ישראל נ' יוסופוב (18.1.2022), שהוגש מטעם המאשימה, נקבע מיתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר, בנסיבות בהן הורשע נאשם, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירה של שימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר ובעבירת איומים.
בע"פ (מחוזי י-ם) 48401-03-14 עזרן נ' מדינת ישראל (3.11.2014), שהוגש אף הוא מטעם ההגנה, אושר עונש מאסר מותנה וקנס שהוטלו על נאשם שהורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנסיבות בהן סרב להציג בפני השוטרים תעודת זהות ומשביקשו לעצור אותו, דחף אותם לעבר קיר ושרט אותם בידיו.
באותה פרשה, בה יוחסה לנאשם עבירה של מעשה מגונה בפומבי, נקבע שעל בית המשפט לבחון כחלק מטענה לאכיפה בררנית כללית - להבדיל מטענה לאכיפה בררנית בין מספר מעורבים באותו מעשה - את סוג העבירות: עבירות חמורות אל מול עבירות קלות, עבירות נפוצות אל מול עבירות חריגות או מיוחדות, עבירות מיוחדות אל מול עבירות שמעוררות רגישות מיוחדת (פסקה 25).
הנאשמת ניהלה את משפטה עד תום ולא קיבלה אחריות על מעשיה לאורך ההליך כולו.
...
נוכח כל המקובץ, בהינתן שלא הוכח שהגשת כתב האישום במקרה זה הייתה בלתי סבירה או בלתי מידתית, וודאי שלא באופן קיצוני המצדיק התערבות בית המשפט, מצאתי שדין הבקשה לביטול כתב האישום להידחות.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 7,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לתסקיר קורבן העבירה, נעשו מספר ניסיונות מטעם המפקחת המחוזית להפגש עם המתלונן, שנכון למועד הכנת המסמך נתון היה במעצר עד לתום ההליכים.
לטענת המאשימה, מעשיו של הנאשם בליל הארוע מושא כתב האישום, היו ברוטליים ואכזריים, היתנהלותו הייתה בריונית והוא ביקש לפגוע במתלונן ללא סיבה של ממש.
כראיות לעונש בעיניין זה, הגיש ב"כ הנאשם אישור הגשת תלונה משנת 2017 בגין איומים (טעה/1) ואישור הגשת תלונה משנת 2023 בגין חבלה במזיד ברכב ומעשה מגונה בפומבי (טעה/2).
עם זאת, בהיעדר ראיות נוספות (בנוגע למה עלה בגורל אותן תלונות, או עדות הגיסה), אין ביכולתנו לקבוע כי שתי תלונות אלו מפחיתות מחומרת מעשהו של הנאשם, מה גם שהנאשם לא פעל נוכח איום ממשי שהופעל על גסתו או על מי מבני המשפחה באותו רגע, שכן גם אם בעבר היה איום שכזה הוא חדל.
...
בהתחשב בכל אלו, ובמדיניות הענישה שנפרשת כאמור על קשת רחבה מאד, סבורים אנו כי מתחם העונש שהולם את מעשיו של הנאשם נמצא בתווך שבין ארבע וחצי לשמונה שנות מאסר בפועל.
לכל האמור יש להוסיף כי לא מצאנו שיש בנסיבות ההליך דנן ובנסיבותיו האישיות של הנאשם כדי להצדיק חריגה מן המתחם שנקבע, לקולה או לחומרה.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, בשקלול כלל הנתונים שבאו לפנינו, החלטנו להטיל על הנאשם את רכיבי הענישה שלהלן: שבעים ושניים (72) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו