מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מעסיק לביטול הכרזת סכסוך עבודה ושביתה

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נטען, בין היתר, כי בעיצומים נטלו חלק כ-280 עובדים מתוך 830 עובדי הרשות; העיצומים היו ללא קשר לסכסוך העבודה שהוכרז על ידי ההסתדרות ביום 30.1.18; בנגוד להוראת סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכים, העיצומים ננקטו מהיום למחר, ללא כל הודעה מוקדמת, ועל כן נימנע מהמדינה לפעול לצימצום הנזקים; העיצומים פגעו בציבור גדול שניזקק לשירותי ההוצל"פ; קביעת השכר הראוי נעשתה כדין, על יסוד נתונים שנאספו בזמן אמת, לאחר עבודה יסודית ומקיפה, תוך הפעלת שיקול דעת סביר ועל פי הקבוע בחוזרי הממונה, תוך עריכת איבחנה בין עובדים שונים, ותוך היתחשבות בעובדים שנקטו עיצומים, לפנים משורת הדין; ההפחתה הממוצעת היתה בשיעור של פחות מ-250 ₪ לעובד והיא מהוה איזון ראוי בין זכות העובדים לשבות ובין זכותו של הציבור הרחב שלא להפגע מנזקי השביתה וזכותו של המעסיק שלא לשלם שכר עבור עבודה שלא בוצעה.
גם קשה למצוא בעמדת ההסתדרות עצמה טיעון סדור הנסמך על לשון הסעיף, במנותק מתכליתו, המסביר איך תומכת לשון הסעיף בעמדתה דוקא ביחס לפירוש שיש ליתן לו. ההסתדרות טוענת שחיזוק לעמדתה ניתן למצוא בתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בעיניין שביתה חלקית בלתי מוגנת), התשל"ז-1977, שתוקנו בסמוך לאחר התיקון לחוק יישוב סכסוכים שבמסגרתו הוסף לו סעיף 37ג. אלא שכל שניתן למצוא בתקנות אלה הוא החלה של סדרי דין (שונים) על "בקשת מעביד לקבוע שבמקום עבודה פלוני מקיימים עובדים או כמה מהם שביתה בלתי מוגנת שאיננה הפסקת עבודה מלאה, ומי העובדים שאינם זכאים אלא לשכר חלקי בלבד, כאמור בסעיף 37ג(א)" לחוק יישוב סכסוכים (תקנה 1), ועל "בקשת מעביד או עובד לקביעת שיעור השכר החלקי המגיע לעובד לפי סעיף 37ג(א) לחוק האמור" (תקנה 2).
מובן ש"תוצאה מוזרה" זו יכולה להתבטל אם יוחל דין זהה על שביתה חלקית מוגנת, אולם ברי שבהיעדר הוראה שכזו, אין לקרוא לתוך החוק את שאין בו. בשים לב לאמור לעיל, והגם שניתן למצוא בהליכי החקיקה של הסעיף פנים לכאן ולכאן בשאלת תכליתו של סעיף 37ג, המסקנה העולה ממכלול הדברים היא אחת: סעיף 37ג לא מטיל על מעסיק צבורי חובה לפנות לבית הדין לעבודה לשם ביצוע פעולות לתשלום שכר ראוי בגין שביתה חלקית בלתי מוגנת.
...
חרף זאת ומבלי לגרוע מהאמור בפסקה השנייה של סעיף 24 לעיל, מצאנו לנכון להעיר מספר הערות, ולו בתמצית, בנוגע לכמה מהקביעות בפסק הדין האזורי.
לפני סיום לאור המקובץ, במקרה של שביתה חלקית בלתי מוגנת, מעסיק ציבורי אינו חייב, מכוח סעיף 37ג, לפנות לבית הדין טרם תשלום השכר הראוי.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתביעה נטען כי במסגרת סיכסוך עבודה ננקטו על ידי ארגון העובדים פעולות שבעטיין צד שלישי ביטל הסכם בינו למעסיק לאספקת שירותים.
לטענתה, סיכסוך העבודה היה אותנטי, הצעדים האירגוניים היו מידתיים והדרישה להעסקה ישירה הייתה דרישה מאוחרת שנבעה מהתנהלותן של התובעת ובית החולים שביקשו לפגוע בהתארגנות העובדים ולשבור את שביתתם.
היא מיתעלמת מכך שהעובדות המתוארות בכתב התביעה עשויות להקנות לה עילת תביעה בגין גרם הפרת חוזה לפי המצב הראשון, הבסיסי, קרי ארגון העובדים מיתערב בחוזה העבודה על ידי נקיטת סיכסוך עבודה והכרזה על שביתה.
פרופ' רות בן ישראל הבהירה את ההשלכות העלולות לנבוע מהחלת עוולת הרשלנות בכל הנוגע למימוש חופש זה: "...כשמדובר בעוולת הרשלנות, החשש שהאחריות מכוחה תרתיע עובדים מלממש את חירות השביתה אינו חשש בעלמא. נהפוך הוא. הגדרת השביתה מכילה בעיה מובנית שמכוחה נובע, כי למעשה, כל מעשה שביתה כשלעצמו יחייב הטלת אחריות ברשלנות. מעצם הגדרת השביתה עולה, כי לגבי כל מעשה שביתה, לא רק שיכולים לצפות את גרימת הנזק מראש אלא צופים אותו במפורש גם לגבי המעביד וגם לגבי האחרים, כגון צרכנים, לקוחות, ספקים ודומיהם." (בן-ישראל, אחריות לניזקי שביתה, בעמ' 166) שימוש בעוולת הרשלנות במקרים של סיכסוך עבודה, תרוקן איפוא מתוכן את ההגנה המוענקת לשובתים באמצעות הפטור הקבוע בסעיף 62(ב) לפקודה.
...
קיימת גישה נוספת, שלפיה אין לאפשר הגשת תביעה בעילת רשלנות נגד עובדים או ארגון עובדים בקשר לסכסוך עבודה מהטעם שהתיקון לחוק יצר הסדר ממצה וכולל לגבי העילות שבגינן ניתן לתבוע בתביעות נזיקין בקשר לסכסוך עבודה.
מתן אפשרות להגיש תביעה נזיקית בקשר לסכסוך עבודה שעילתה רשלנות אשר תידון בפני ערכאה אזרחית עומדת בסתירה לתכלית זו. התוצאה נוכח כל האמור לעיל, אין מקום לדון בתביעה במסגרת ערכאה אזרחית בעילה של רשלנות.
לאור האמור אני מורה על מחיקת התובענה כך שהתובעת תוכל להגישה בבית הדין לעבודה (ככול שהיא סבורה כי קיימת לכך עילה).

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 35421-09-21 29 ספטמבר 2021 לפני: כב' השופטת מירב קליימן נציגת ציבור (עובדים): גב' קריסטינה פוליצר מימון נציג ציבור (מעסיקים): מר אליעזר חגי עינת המבקשת: מילגם בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ירון קרמר ועו"ד רוני איטח גינת המשיבים: 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה-איגוד עובדי התחבורה 2. ועד מערך בוחני הנהיגה חברת מילגם ע"י ב"כ: עו"ד אלעד מורג ועו"ד נטלי שוכוביצקי צד דרוש: מדינת ישראל – משרד התחבורה ע"י ב"כ: עו"ד בן מדניק החלטה
מכאן הבקשה, בה התבקשנו לתת שורת סעדים זמניים שעיקרם מתן צו המורה למשיבים לבטל כל הוראה ארגונית שניתנה בקשר לשביתה, עיצומים או שבושם כלשהם בעבודה מכל סוג שהוא ובפרט לגבי ההנחיה על השבתת פעילות מבחני הנהיגה של נבחנים שאינם בעלי תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית.
בנוסף, מתן זכות לעובדים לשבות על רקע דרישה להחלת תו ירוק מהוה אף צעד מסוכן שיאפשר לעובדים בכל מקום עבודה במשק להכריז על סיכסוך עבודה על רקע זה. עוד מצביעה המבקשת על עתוי ההכרזה על סיכסוך העבודה, חודשיים לאחר החלת תנאי התו הירוק במשק ובעיצומו של חודש ספטמבר רווי החגים, באופן שלא אפשר היתקדמות לצורך מציאת פיתרון.
...
אישור הצעדים הארגוניים יכול והיה מהווה אמצעי לחץ גם על הגורמים המוסמכים להסדיר את עניין החלת התו הירוק על ציבור הנבחנים (ר' טענת ב"כ המשיבים בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-7) אך איננו סבורים כי לאפשר שימוש בכלי ארגוני – קיבוצי למטרה זו. נוכח מסקנה זו בדבר סיווגה של השביתה, איננו נדרשים לדון במידתיותה של השביתה ובמאזן הנזקים הנגרם מכוחה.
בהמשך לדברים אלו, נבקש לומר כי טענות המשיבים בדבר הדאגה לשלומם ובטיחותם של ציבור בוחני הנהיגה והנזק/ הסיכון הצפוי להם לא נפלו על אזניים ערלות, אלא שכפי שכבר הוטעם על ידי כב' השופט סולברג בבג"ץ כספי – "מקובלת עלי טענת המשיבים, כי הזירה המתאימה להעלאת טענות מעין אלה, היא ועדת החוקה של הכנסת, אשר אמורה לאשר את התקנות הרלבנטיות, לאחר בחינת מכלול העובדות והנתונים; לא בית המשפט. לעותרים נתונה האפשרות לפרוס את משנתם לפני ועדת החוקה של הכנסת, ולנסות לשכנע כי הצדק עמם, וכי יש לקבל את עמדתם-שלהם, חלף עמדת משרד הבריאות. כך או כך, ההליך השיפוטי איננו הזירה המתאימה לדיון זה, הנוגע בעניינים בריאותיים-מקצועיים, ולא בשאלות מתחום המשפט המינהלי והחוקתי". על יסוד האמור, איננו סבורים כי הזירה המתאימה לפיתרון המצב הקיים שאינו אידיאלי ושאף אינו ייחודי לאוכלוסיית עובדים זו הינה הזירה הארגונית, תוך הפעלת לחץ על המעסיק, כאשר מי שאמור לאשר את התקנות הרבלנטיות ולהסדיר את החלת התו הירוק על ציבור הנבחנים הוא הריבון.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, שוכנענו כי דין הבקשה לסעדים זמניים, להתקבל.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הסכם זה נקבע, בין היתר כדלקמן: הצדדים מתחייבים כי לא ינקוט צד אחד לגבי הצד השני באמצעי שביתה והשבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בתהליכי העבודה וסדריה, ביחס לעובדים עליהם חל הנספח בגין הנושאים שמוסדרים בו. סיכסוכי עבודה שהוכרזו או הודעו, הנוגעים לנושאים שהוסדרו בהסכם זה, בטלים ומבוטלים עם החתימה על הסכם זה."
במסגרת המכתב נכתב, בין היתר, לאמור: "...משפנינו אליכם לתיקון המצב, והבענו את הצורך בתיקון והחלת הסכמים על קבוצת העובדים, אתם מתחמקים, מובילים את המו"מ בכחש, מסרבים להכיר בוועד העובדים הנבחר ולנהל מו"מ בתום לב כנדרש ממעסיק צבורי אשר חלות עליו חובות תום לב מוגברות וכללי צדק טבעי...אני מצרף הודעה על סיכסוך עבודה ושביתה ומודיע כי, ככל שלא נגיע להסכם להסדרת זכויות העובדים ונציגותם נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לקדם מו"מ וחתימה על הסכם קבוצי כאמור. מועד תום תקופת הצינון הנו יום רביעי 28 באוקטובר 2020." במסגרת העניינים שבסכסוך נקבע לאמור: "א. סרוב המעסיקה לניהול מו"מ לחתימת הסכם קבוצי להסדרת תנאי עבודתם של עובדי הפרויקט והמחקר.
בסעיף 63 לבקשת האוניברסיטה נטען כי "..בשלב זה, מקום שלא התקבלה הודעה על מועד קונקריטי לקיומם של צעדים אירגוניים מוגשת בקשה למתן סעדים קבועים שימנעו מהסתדרות להכריז על סיכסוך עבודה ולקיים שביתה בעילות משפטיות, אולם האוניברסיטה שומרת על זכותה להגיש בקשה לסעדים זמניים, במידת הצורך." 81.2 במהלך הדיון בפנינו טען ב"כ האוניברסיטה כי "לשאלת בית הדין האם יש כיום צעדים אירגוניים באונ' אני משיב שננקטו במהלך התקופה סעדים אירגוניים (לאחר הגשת הבקשה ואולי לפני, אני לא זוכר בדיוק אבל זה כתוב) אסיפות בזמן העבודה בשטח האונ'. יש כללים באונ' של קיום הפגנות וגם זה היה בשעות העבודה וזה הפריע לעבודה. השתמשו במגאפונים ועשו רעש. מעבר למה שכתבנו לא דווחו עוד סעדים אבל לא ביקשנו סעד זמני אלא קבוע שאין זכות שביתה במקרה של סיכסוך משפטי מה שנקרא שפיטה במקום שביתה." (ע' 13 ש' 7-11).
...
לטענת האוניברסיטה, אין להיעתר לבקשה מכל אחד הטעמים שלהלן: מדובר בבקשה הנגועה באי חוקיות בשל פגיעה בפרטיות העובדים; ההסתדרות לא מצביעה על מקור רלוונטי המטיל חובה על האוניברסיטה ו/או המקנה לה זכות לסעד המבוקש; מופרכת וסותרת טענת ההסתדרות עת נסמכת על זכות נטענת של הוועד המינהלי, בעוד שכל בקשתה של ההסתדרות מתייחסת לוועד נפרד של עובדי מחקר ופרויקט; פסק הבוררות אינו מחייב את בית הדין ו/או האוניברסיטה ועוסק בסיטואציה שונה, בה נתגלעה מחלוקת על נוהל חד צדדי של הנהלת הבנק, שהגדיר את השימוש ברשת הפנימית של הבנק ושהייתה לו השלכה גם על יחסי העבודה; עניין הוט מובייל אינו רלוונטי לענייננו, שכן שם המעסיק חסם את הקישור לאתר האינטרנט של ההסתדרות כדי למנוע הצטרפות של עובדים כחברי ההסתדרות; האוניברסיטה אינה מתערבת בעניינים פנימיים של נציגות עובדים, מה גם שזהותם של משלמי דמי חבר, דמי טיפול מקצועי ארגוני ומס וועד ידועים רק להסתדרות (או/42).
אשר על כן, מצאנו לקבוע בשלב זה כדלקמן: 121.1 האוניברסיטה תפעל בעניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כפי שנהגה עד כה (ככל שנהגה) עם יתר הארגונים היציגים בחצריה, ובכלל זה אל מול ההסתדרות ביחס לעובדים המיוצגים על ידה, לרבות העובדים המנהליים, שכן חזקה על האוניברסיטה כי היא נוהגת בכל הנוגע למסירת מידעים על עובדים על פי דין, לרבות בעניין הגנת הפרטיות.
סוף דבר בקשת ההסתדרות מתקבלת בחלקה, ובקשת האוניברסיטה נדחית, כדלקמן: 123.1 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואוניברסיטת תל אביב ינהלו משא ומתן להסדרת עניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כאשר כל צד סוברני להביא את הגורמים הרלוונטיים מטעמו לישיבות המשא ומתן.

בהליך סכסוך קיבוצי כללי (סק"כ) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי לעבודה סק"כ 63019-02-23 ניתנה ביום 06 מרץ 2023 1. מרכז השילטון המקומי בישראל 2. מרכז השילטון האיזורי בישראל 3. עריית ירושלים 4. עריית תל אביב-יפו 5. עריית חיפה המבקשים ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות המשיב מדינת ישראל המשיבה פורום ועדי ההורים הישוביים הנהגת ההורים הארצית למערכת החינוך בישראל המבקשת להתייצב לפני: הסגן הנשיאה השופט אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופטת מיכל נעים דיבנר נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון נציג ציבור (מעסיקים) מר דורון קמפלר, נציג ציבור (מעסיקים) מר דובי רם ב"כ המבקשים – עו"ד מנחם לפידור, עו"ד נור אבראהים ב"כ המשיב – עו"ד סיגל פעיל, עו"ד זוהר גיפס, עו"ד טל איסק ב"כ המשיבה – עו"ד יאנה סימקין ב"כ המבקשת להתייצב – עו"ד רפאל קויתי, עו"ד אבי סרוסי החלטה
ביום 8.5.2022 הכריז ארגון המורים על סיכסוך עבודה ועל כוונה להשבית את המורים, בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, וזאת בקשר לחתימה על הסכם קבוצי חדש.
המעסיקים סוברים כי ההסכמות בתוקף משלא בוטלו כדין.
...
לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בכלל החומר שבתיק, החלטנו לדחות את הבקשה לסעדים זמניים.
לאור המקובץ לעיל, בשלב זה אין בידינו לקבל את טענת המעסיקים כי מכוח תניית השקט התעשייתי בהסכמות בהליך הקודם יש למנוע את העיצומים.
סוף דבר – הבקשה לסעדים זמניים נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו