בקשת מעסיק לאפשר לעובדיו לעבור טיפולי פוריות מחוץ לשעות העבודה

חוק השויון – בית הדין האיזורי קבע כי החברה הרעה את תנאי עבודתה של המשיבה והתנכלה לה "זאת לאחר שהודיעה כי היא נימצאת בטיפולי פוריות ובקשר ישיר אליהם", וכן כי החברה לא הצליחה להוכיח כי הפגיעות במשיבה נעשו "מסיבות שאינן קשורות לטיפולי הפוריות אותם עברה התובעת באותה תקופה ולמעשה גרסת התובעת כי אף שאישרו לה לצאת לטיפולים, הדבר לווה בהתנגדות המעסיק בצעקות וקללות, לא נסתרה". עוד נקבע כי: "לטעמנו היתנהלותו זו של ד"ר גילבוע, אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק שויון הזדמנויות והן עם תכלית חוק עבודת נשים, אשר נחקקו על מנת לאפשר לנשים הנמצאות בטיפולי פוריות להיעדר ממקום עבודתן, ללא שיפגעו תנאי עבודתן. מעסיק לא יכול לידרוש מהעובדת לבצע את טפולי הפוריות רק לאחר שעות העבודה, ואף אין זה ראוי כי ידרוש לדבר עם רופא הנשים של התובעת על מנת להסביר לו את "אופי העבודה" וכי היא אינה יכולה להיעדר באמצע משמרת.

אולם, בהתאם לחוק עבודת נשים, יכול המעסיק לבקש כי העובדת תמציא לו אישור רפואי מראש המעיד כי היא אכן עוברת טפולי פוריות ונאלצת להיעדר בשל כך מעבודתה.

. (4) בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טפולי פוריות לרבות טפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובילבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין העדרות לפי פסקה זו כדין העדרות מפאת מחלה; (5) .

...

המשיבה אינה חולקת על כך שבקרן הפנסיה הופקדו על ידי החברה כספים על חשבון פיצויי הפיטורים, ובהגינותה אף ציינה במהלך הדיון כי "ככל שהמשיבה תוכל לקבל מהקופה את הכסף כי אז המשיבה תקבל את יתרת הכספים מקופת הפנסיה ותחזיר אותם למעביד". לאור האמור האמור אנו מורים כדלקמן: תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין תודיע המשיבה לחברה אם היא מבקשת להחזיר לחברה את סכום הצבירה וזאת כנגד משיכת סכום הצבירה בקרן הפנסיה או הותרתו שם, בהתאם לבחירתה.

אשר ליתר רכיבי הערעור: לשון הרע (נגד החיוב לשלם למשיבה ונגד דחיית התביעה נגד המשיבה), חלף ההודעה המוקדמת ורכיבי התביעה שכנגד עליהם הוגש ערעור – לא מצאנו כי יש הצדקה להתערב בקביעות בית הדין האזורי בעניינים אלה.

סוף דבר – הערעור נדחה בעיקרו למעט בכפוף לאמור בסעיף 10 לעיל.

הפרת חוק עבודת נשים לאור כל האמור לעיל טוענת התובעת, כי הוצאתה לחופשה כפויה מיד לאחר השימוע בטרם נתנה הממונה את החלטתה בבקשה להיתר פיטוריה נעשו בחוסר תום לב ובנגוד לסעיף 9 בחוק עבודת נשים, הקובע איסור פיטורי עובדת בעיצומם של טפולי פוריות וכן איסור פגיעה בהקף המשרה או הכנסה של העובדת.

סעיף 9(ה) (1) לחוק עבודת נשים קובע כדלקמן: "(1)לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; ...

נקבע כי הוצאת עובדת לחופשה כפויה בהוראה שניתנה לעובדת בתקופה המוגנת מפיטורים, שלא להגיע למקום העבודה עד להחלטת הממונה על חוק עבודת נשים, תוך קבלת שכר אך בלא שהתאפשר לעובדת לעבוד בפועל - מהוה הפרה של חוק עבודת נשים , שכן יש לאפשר לעובדת לממש את זכותה לעבוד ואין להתיר למעסיק לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים ובכך לצאת ידי חובתו (ראו גם: ע"ע 627/06 אורלי מורי - מ.ד.פ ילו בע"מ ניתן ב-16.3.08); ע"ע 44776-05-16 נאוה סירטו - הפניקס קרנות פנסיה ותיקות ומאוזנות בע"מ ניתן ב-19.2.18 ).

(ב)  בסעיף זה – "פגיעה", בהקף המשרה – למעט שינוי זמני בהקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא;  "פגיעה", בהכנסה, למעט – (1)   פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קבוצי; (2)   פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובילבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק; (הוראת שעה) תש"ף-2020 התובעת עתרה לפצוי ממוני בסך כולל של 29,650 ₪ מכוח סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים אשר קובע כי במקום בו הפיטורים נעשו בנגוד לסעיף 9 לחוק, זכאית היא לתשלום שכר אשר לא יפחת מ-150% מהסכום שהיה מגיע לה במהלך התקופה המזכה: "13א(ב) (1)   מצא בית הדין האיזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בנגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לעניין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור.

...

כאשר מדובר בתשלום חלף הודעה מוקדמת ובמצב בו לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים בתקופת ההודעה המוקדמת, אין מקום לתשלום תנאים סוציאליים בגין תקופה זו. לפיכך גם טענה זו של התובעת דינה להידחות.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין פגיעה בהכנסה בתקופה המוגנת בסך של 15,216 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים כלפי התובעת, בסך של 26,666 ₪ הפרש פיצויי פיטורים בסך של 9,623 ₪ חלף הודעה מוקדמת בסך של 13,333 ₪ פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪ על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנ"ל, תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.4.18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התובעת, גב' גלית פרימו (להלן- התובעת או גלית) הגישה תביעה לבית הדין בטענה שהיא פוטרה בשל טפולי הפריה חוץ גופית אותם היא עברה, וביקשה לקבל פיצוי בהתאם להוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים) ותשלום בגין זכויות סוציאליות.

אילנה טוענה שלבקשת התובעת היא כתבה מכתב הפסקת עבודה כדי לאפשר לה לקבל דמי אבטלה.

פיטורים בזמן של טפולי פוריות – המסגרת הנורמאטיבית סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים קובע: (ה) (1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפיסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי; (2)   הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה; (3)   הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טפולי הפוריות או טפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובילבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד אירעיים או זמניים, ובילבד שיעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאשור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם.

אז אומרת אילנה באופן ישיר לגלית: "גליתי, ממי, יש לי משהו להגיד לך לא כל כך נעים...שאני חייבת לפטר אותך". בהמשך השיחה מציעה אילנה להעסיק את גלית לפי שעות, "כאילו כשיש עבודה אני מתקשרת ואת באה". ולאחר מכן: "אז היום זה כאילו היום האחרון. כאילו עד עכשיו נשלם לך, מגיע לך אה כאילו הודעה מוקדמת גם, צריך לעשות לפי חוק (צוחקת) אז את תקבלי עוד שבוע עבודה גם כשאת לא עובדת, או משהו כזה....". זו שיחה שבה הביעה אילנה את כוונתה שלא משתמעת לשני פנים לפטר את התובעת (להלן – שיחת הפיטורים).

...

מאחר שלא הוכיח הנתבע (שהנטל הראיתי מוטל עליו) שקיבלה התובעת ימי חופשה ו/או פדיון חופשה, אנו מקבלים את תביעת התובעת בגין 6 ימי חופשה, לפי סך של 150 ₪ ליום – סה"כ 900 ₪.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 47,632 ₪ בגין פיצוי על נזק ממוני, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החוק החל מיום 1.6.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום אם לא ישולם תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין כמו-כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 8,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

כך ביום 15.3.2020 הוצא צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(הגבלת פעילות מוסדות חינוך)(הוראת שעה),התש"ף -2020), במסגרתו "נאסר לקיים כל פעילות לימודית או פעילות אחרת בתוך מבני מוסדות חינוך או מחוצה להם, הכרוכה בהתכנסות פיזית של עובדי הוראה או תלמידים. כתוצאה מכך נדרשה מערכת החינוך לעבור ללמידה באמצעים מקוונים... במקביל לכך נחתמו בין המדינה ומעסיקים במיגזר הצבורי לבין אירגוני עובדים שונים, הסכמים קבוציים המסדירים את מתכונת העבודה בהיתחשב באילוצים הנובעים ממגיפת הקורונה והשלכותיה, לרבות יציאת עובדים לחופשה, הסדרת עבודה מהבית ועוד...ההסכמים השונים שנחתמו מלמדים על מספר חלופות להעסקת העובדים בתקופה זו, כאשר מבלי להדרש לפרטים נציין כי חלק מהעובדים הוגדרו כעובדים חיוניים שנדרשו להמשיך לעבוד כרגיל; חלק מהעובדים התבקשו לצאת לחופשה (בתחילה על חשבונם ובהמשך בחלוקה בינם לבין המעסיק); וחלק מהעובדים נדרשו לעבוד מביתם בהתאם להסדרים שהוסכמו בקשר לכך..." (סק"כ (ארצי) 46941-06-20 מרכז השילטון המקומי – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (מיום 19.6.2020), סע' 5-6 ו-15 לפסק הדין)(להלן- עניין ארגון המורים).

המעסיק אף יכול לאפשר עבודה במכסה קבועה מהבית של שעות נוספות מראש ו/או להגיע להסדרים כאלו ואחרים אל מול ארגון העובדים היציג בעיניין זה. מכל מקום, "מדיניות של העסקה מרחוק היא בהכרח סלקטיבית ומתאפשרת רק במקצועות שבהם לא נידרשת נוכחות העובד באופן פיזי במקום העבודה כדי לבצע את עבודתו (על פי רוב אלה הם מקצועות שמצריכים נגישות גבוהה של אמצעים טכנולוגיים, מקצועות מבוססי ידע ומידע ומקצועות שבהם מועסקים עובדים בעלי מיומנויות גבוהות) ורק במקרים שבהם יש אפשרות לפקח על כך שאכן נעשית פעילות הקשורה לעבודה בשעות העבודה מהבית. לצד סוגיית הפיקוח נזכיר גם את סוגיית האמון בין העובד והמעסיק, שהיא שיקול משמעותי לעניין מתן האפשרות לעבודה מרחוק" (סקירת בניטה, המפנה בהערת שוליים 17 ל- OECD, Productivity gains from teleworking in the post COVID-19era:how can public policies make it happen? June 18 2020).

סעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות קובע לאמור: "(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו -1986, הצפוי להם בכל אחד מאלה:

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים בעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להידחות.

דא עקא, כי בכתב ההגנה לא נטענו טענת קיזוז או טענת השבה, הגם שהדבר נזכר במכתב הדרישה עובר להגשת כתב התביעה, כמו גם בסעיף 26 לתצהירו של ירון, לפיו, "על התובעת לתבוע דמי פגיעה מביטוח לאומי עבור אותם ימים ואין זה מחובת המעסיק לשלם עבור אותם ימים". משכך, בקשת הנתבעת להשבה ו/או לקיזוז סכומים (ע' 19 ש' 17-21) בסך של 8,701 ₪ נדחית בזאת.

נוכח כללם של דברים, תביעת התובעת לתשלום בעד שכר עבודה בסך של 8,000 ₪ נדחית בזאת.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 19730-08-20 21 יוני 2023 לפני: כב' השופטת דניה דרורי נציג ציבור (מעסיקים) מר רפאל להבי התובעת צהלה ברזני ע"י ב"כ: עו"ד דאוד איוב הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מורן גלסברג פסק דין

לצורך מעקב אחר הסחורה, התובעת נידרשת בין השאר לפתוח משלוחי הזמנות, לעסוק בחלוקת סחורה ולארוז מחדש את הסחורה, לרבות הרמת משקלים של 5-20 ק"ג. המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות: מהו המצב הרפואי ממנו סבלה התובעת בתקופה שמיום מיום 29.8.19 עד 26.10.19? האם המצב הרפואי כאמור בתשובה לשאלה א' היה כזה הנובע מההיריון ומסכן את התובעת או את עוברה? ככל שכן - לכמה זמן? ג.         האם בתקופה הנ"ל העדרותה של התובעת מהעבודה התחייבה בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה אשר סיכנו את התובעת בשל היותה בהריון או את עוברה וזאת בהתאם לסעיף 58(2) לחוק, וככל שכן – לכמה זמן.

המומחה סקר את התיק הרפואי של התובעת וקבע שההמלצה לשמירת היריון ניתנה ללא נימוק רק בגלל שמדובר בהיריון בעקבות טפולי הפריה חוץ גופית.

במקרה כאן, המומחה התעסוקתי אף אישר הפחתת שעות העבודה ל- 5 שעות.

בהתאם להחלטה מיום 14.9.22 התבקש המומחה להשיב לשאלות הבהרה ולקבוע האם יש בנתונים שהובאו בשאלות אלה כדי לשנות מעמדתו בשאלת הסיכון שנשקף לתובעת או לעובר במהלך ההיריון: ראשית, בנוגע לסיכון המשולב הנובע מכך שמדובר בהיריון לאחר IVF ומגילה של התובעת בעת ההיריון, בת 47; שנית, בהתייחס לעברה הרפואי של התובעת שעברה בעבר שתי הפלות; ושלישית - בהתייחס לבדיקות שנערכו במהלך ההיריון ושהצביעו על קיצור או פתיחה של צואר הרחם.

מדובר בהיריון יקר לאחר מספר הפלות שהושג בזכות טפולי פוריות יקרים ומסובכים.

תכלית הגימלה היא לאפשר ליולדת להפסיק את העבודה במצב בו נשקף סיכון לה או לעובר ולקבל על כך גמלה מחליפת הכנסה כך שהכנסתה לא תפגע (עב"ל (ארצי) 39550-09-12 מלטינסקי – המוסד לביטוח לאומי (8.7.14)).

בנסיבות המקרה כאן לא הובאו נימוקים באישור הרפואי שצורף לטופס התביעה; בהמלצת הרופא המטפל לא צוין שנשקף לתובעת או לעובר סיכון בשל תנאי העבודה, והטענה בעיניין זה עלתה במהלך בירור ההליך.

...

עמדת הנתבע היא שיש לדחות את התביעה בהסתמך על חוות דעת המומחה.

לאור האמור, לא מצאנו להעדיף את אישור הרופא המטפל על פני עמדתו של המומחה.

סוף דבר – התביעה נדחית.