בקשת מינוי מומחה רפואי נוסף בקשר סיבתי בין CTS לתנאי עבודה

השאלות לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן: ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל.

" טענות התובע ביום 4.7.22 הגיש התובע בקשתו זו למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, וזאת מהנימוקים שלהלן: המומחה הרפואי פסל קשר סיבתי בין CTS של הידיים לבין הקלדה וקבע כי מחקרים רבים הוכיחו כי אין קשר סיבתי במקרה זה. המומחה לא קיים דיון מעמיק וספציפי לעניין הרקע העובדתי הרפואי אשר קבע בית הדין וכן לא איבחן גורמי סיכון רפואיים ספציפיים לתובע למעט מחסור בויטמין B12 והגיע למסקנה שרירותית של העידר קשר סיבתי וזאת האסכולה בה דוגל המומחה.

לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו היתקיימה סיבה כלשהיא המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, וכי נראה לבית הדין, כי כל מטרת הבקשה של התובע, הנה לתור אחר מומחה אחר, שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעיניינו, ולדעת בית הדין אין זו הדרך הראויה לפעול בעיניין זה. מעיון בחוות דעתו של ד"ר אלון קובו ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, אין להסיק, כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה או מיתנגד לאסכולה רפואית עליה מתבססת פסיקת בית הדין בעיניין הפגימה הנטענת והמומחה נתן חוות דעת מנומקת תוך איבחון בין מכונות כתיבה ישנות לבין מקלדות ישנות או מקלדות אלקטרוניות וכי צודק הנתבע בטענה, כי לא צוין כי התובע עבד על מכונת כתיבה.

...

" טענות התובע ביום 4.7.22 הגיש התובע בקשתו זו למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, וזאת מהנימוקים שלהלן: המומחה הרפואי פסל קשר סיבתי בין CTS של הידיים לבין הקלדה וקבע כי מחקרים רבים הוכיחו כי אין קשר סיבתי במקרה זה. המומחה לא קיים דיון מעמיק וספציפי לעניין הרקע העובדתי הרפואי אשר קבע בית הדין וכן לא איבחן גורמי סיכון רפואיים ספציפיים לתובע למעט מחסור בויטמין B12 והגיע למסקנה שרירותית של העדר קשר סיבתי וזאת האסכולה בה דוגל המומחה.

לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, וכי נראה לבית הדין, כי כל מטרת הבקשה של התובע, הינה לתור אחר מומחה אחר, שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעניינו, ולדעת בית הדין אין זו הדרך הראויה לפעול בעניין זה. מעיון בחוות דעתו של ד"ר אלון קובו ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, אין להסיק, כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה או מתנגד לאסכולה רפואית עליה מתבססת פסיקת בית הדין בעניין הפגימה הנטענת והמומחה נתן חוות דעת מנומקת תוך אבחון בין מכונות כתיבה ישנות לבין מקלדות ישנות או מקלדות אלקטרוניות וכי צודק הנתבע בטענה, כי לא צוין כי התובע עבד על מכונת כתיבה.

מכל המקובץ עולה, כי בית הדין אינו תמים דעים עם מסקנותיו של התובע בכל הקשור למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, ובעניין זה, מקובלים על בית הדין טיעוני הנתבע בתגובתו.

משכך, אני דוחה את בקשת התובע למינוי מומחה אחר ו/או נוסף.

הנתבע דחה את תביעתו בנימוק, כי על פי המסמכים לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו ואשר הביאו לתיסמונת תעלה קארפלית דו צדדית; מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה ולפיכך אין לראות במחלתו כפגיעה בעבודה וזאת כעולה ממכתב הדחיה מיום 17.9.18.

תמצית טענות התובע:           א.   התובע טען בסיכומיו, כי יש מקום למנות מומחה רפואי אחר בתיק זה הועיל והמומחה אוחז באסכולה מחמירה, אך למרות זאת המבקש מסתפק בסעד פחות דראסטי ומבקש מבית הדין, כי ימנה מומחה רפואי נוסף; המומחה הלכה למעשה מיתנגד לאסכולה על פיה פוסקים בתי הדין בסוגיה הנדונה, כאשר כידוע ניתנו מספר פסקי דין, במסגרתם נקבע כי נמצא קשר סיבתי בין עבודת המבקש לבין הפגיעה היינו תיסמונת התעלה הקארפלית.

...

נראה לבית הדין, כי כל מטרת הבקשה של התובע, הינה לתור אחר מומחה אחר, שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעניינו, ולדעת בית הדין אין זו הדרך הראויה לפעול בעניין זה. באשר לתביעה לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת של המומחה ובשאר המסמכים בתיק, החלטנו לדחות את התביעה.

לאור האמור לעיל, נדחית בזאת תביעת התובע, וזאת תוך אימוץ מסקנותיו החד משמעיות של המומחה מטעם בית הדין הן בחוות דעתו והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה, שכן המומחה נימק וביסס את החלטתו ומסקנתו בדבר שלילת הקשר הסיבתי על נתונים רפואיים מוכחים ועל הידע המקצועי שלו.

בנסיבות העניין, ועל אף התוצאות שאליה הגענו, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

השתלשלות העניינים בתיק: הצדדים הגישו עובדות מוסכמות ובהסכמתם מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, ד"ר יעקב פעילן, לחוות דעתו בשאלת קיום קשר סיבתי בין הליקוי בכפות ידיו של התובע לבין תנאי עבודתו (החלטה מיום 4.6.2019).

ביום 17.7.2019 ניתנה החלטה לפיה נקבע כך: "כאמור, לא הוכח כי דר' פעילן מיתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בנוגע ל- CTS, עם זאת לאור כך שהנתבע לא היתנגד לבקשת התובע ועל מנת לייעל את ההליכים, מצאתי לפנים משורת הדין, למנות מומחה אחר תחת דר' פעילן". בהתאם לכך, ביום 27.10.2019 מונה מומחה רפואי אחר בתחום האורתופדיה, ד"ר דוד יפה.

לאחר מכן, ביום 22.9.2020 הגיש ד"ר יפה חוות דעת משלימה ובה קבע כי הבדיקה האלקטרודיאגנוסית שביצע התובע הדגימה "עדות לתיסמונת התעלה הקארפלית במידה קלה בידיים דו צדדי. בבדיקתו במרפאתי ביום 17.9.2020 נימצאו סימנים קליניים חיוביים לתיסמונת התעלה הקארפלית בידיים דו צדדי. בהתבסס על מכלול הממצאים ניתן לקבוע כי מר ויינגרט אייל סובל מתסמונת התעלה הקארפלית בידיים דו צדדי". באשר לקשר הסיבתי, קבע ד"ר יפה כי על פי הספרות הרפואית, אותה פירט בחוות דעתו, "וכן חוזר נפגעי עבודה בנושא תסמונת התעלה הקארפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, הקישור בין תיסמונת התעלה הקארפלית ועבודה הנה שנויה במחלוקת. במידה ותיסמונת התעלה הקארפלית משוייכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתיסמונת או החמירה תיסמונת אסימפטומתית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הוועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה הסיקה בשנת 1992 כי נידרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בנגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקארפלית. ההגדרה של פעילות רפיטאטיבית ומידת הכוח הנדרשת משתנה בין המחקרים השונים אולם בפירסום של Silverstien משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנידרש לבצוע הפעילות הנה מעל 4 ק"ג. פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תיסמונת התעלה הקארפלית אולם יש המשייכים העובדה (צ.ל – העבודה – א.ה.) מול המחשב לשימוש בעכבר ולאו דוקא לעבודת הקלדנות. בהתבסס על העידכון הערוך על ידי ד"ר טרגין מרק, סגן המנהל הרפואי, הלישכה הרפואית – המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 17.1.2019, מצוין כי אין להכיר בהקלדה על מחשב כגורם סיכון תעסוקתי לתיסמונת התעלה הקארפלית. גורמים אישיים המהוים גורמי סיכון להופעת תסמונת התעלה הקארפלית הנם בין היתר: השמנת יתר (Obesity), דלקת פרקים, בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם מההשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים מהשכיחות הגבוהה של הופעת תסמונת התעלה הקארפלית דו צדדי וכן ממעורבות מספר עצבים וזאת גם במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת כי ניתן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקארפלית. על פי התאור העובדתי, התיק הרפואי, התובע עבד כמתכנת משנת 2000 ועד היום ועוסק בהקלדת נתונים למחשב וזאת במשרה מלאה. על פי הספרות הרפואית העדכנית לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% על קיום קשר סיבתי בין עבודת התובע ותסמונת התעלה הקארפלית בידיים דו צדדי". לבקשת התובע הופנו שאלות הבהרה נוספות לד"ר יפה (החלטה מיום 3.1.2021) במסגרתן נישאל המומחה על חוות דעת שנתן בשני תיקי ביטוח לאומי אחרים, בהן ציין כי יש אסכולת בית הלל וקבע כי מיתקיים קשר סיבתי בין תיסמונת התעלה הקארפלית לבין עבודת ההקלדה.

...

הבקשה אפוא נדחית.

בבקשה עצמה הוא מציין "השאלות הללו לא הועברו למומחה וממילא הוא לא השיב להן". לפיכך סבר כי "אין טעם בהפניית סבב שאלות נוסף למומחה ויש למנות מומחה נוסף לפי ההנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 10/9/19 אשר לפי סעיף 18 להם רשאי בית הדין בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון". הנתבע טען כי המומחה היתייחס לשאלת ההבהרה הנוספת שהופנתה אליו: "בתשובה לשאלת ההבהרה מיום 22/10/19 התייחסתי במפורט ובהתבסס על ספרות מקומית לשאלת תנאי העבודה אשר לגביהם נמצא קשר להתפתחות תיסמונת התעלה הקארפלית בכף יד. המאמרים מציינים תנאים ברורים הקשורים בפעולות כיפוף אחידות תכופות וממושכות. כפי שציינתי בתשובה לשאלות ההבהרה הקודמות, תנאי עבודה אלו לא היתקיימו במקרה של התובע..." (דגש ש.ש.) אכן יש אמירה מפורשת של המומחה כי התנועות צריכות להיות אחידות תכופות וממושכות ובכך מסביר את סעיף 2 שלא מיתקיים בתובע.

בכולן נטען כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע להתפתחות תיסמונת התעלה הקארפלית בידו הימנית ובחוות הדעת האחרונה אף יש היתייחסות הן לגבי גרימה והן לגבי החמרה.

...

נכוח כל האמור לעיל לא מתקיימות נסיבות מיוחדות או חריגות המצידקות למנות מומחה אחר ובוודאי לא במשמעות של חוות הדעת של ד"ר אופנהיים ובאופן שלא יזדקק להם בית הדין.

בדקנו אחת לאחת את טענות התובע ולא מצאנו להן הצדקה, כל אחת לגופה.

משכך, הבקשה למינוי מומחה נוסף נדחית.

(החלטה בבקשת הנתבע למינוי מומחה נוסף) מבוא, סקירת ההליך וטענות הצדדים – תביעתו של התובע הוגשה ביחס להכרה בקשר הסיבתי שבין תיסמונת התעלה הקארפלית (CTS), לבין תנאי העבודה שלו, ובהתבסס על עילת המקרוטראומה.

לאחר מתן החלטה זו מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית הדין – תחילה מונה ד"ר יעקב (ז'ק) פעילן (להלן: "המומחה הראשון"), אשר שלל את הקשר הסיבתי הנטען.

...

אדגיש, כי במסגרת חוות הדעת, המומחה ציין כי "אני סבור כי נכון יותר לקבוע שלעבודת התובע היתה השפעה משמעותית על ליקויו של התובע או על החמרתו". מסקנה זו לא השתנתה במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה.

אני מאמץ את תשובת התובע, גם ביחס לטענה זו, אשר ציין כי המומחה השני בחר לפרט את מכלול האסכולות הקיימות בעולם הרפואה, תוך ציון האסכולה המקובלת עליו, ולא ניתן למצוא בכך כל סתירה.

לבסוף, גם ההשוואה שעורך הנתבע, בין עמדת המומחה הראשון לבין עמדת המומחה השני (לרבות לגבי השאלה האם בעת הקלדה פועלים הגידים המכופפים, ושאין/יש להם השפעה על העצב המדיאני), אין בכוחה כדי להצדיק מינוי מומחה שלישי בהליך זה. לסיכום – דין בקשת הנתבע להידחות.