מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בנטל הנתבעת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

(בבקשה 4) מבוא בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית משפט בתחומים הבאים: האורתופדי, הנפשי, הפנימי, הפלסטיקה והשיקום.
עוד ביקשה ב"כ הנתבעים כי אם תדחה היתנגדותם ובית המשפט יורה על מינוי מומחים נוספים, אלו ימונו באופן הדרגתי, לפיו קודם ימונה נורולוג אשר ייתן חוות דעת, ורק לאחר מכן ובמידת הצורך ימונה פסיכיאטר.
כאמור עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים על פי הפלת"ד, מאחר וזו הדרך היחידה שבה ניתנת לתובע האפשרות להוכיח את נכותו, אני סבורה כי התובע הרים הנטל להוכיח נחיצות מינוי מומחה גם בתחום זה. המומחה יוכל להתייחס לטענות הנתבעים בדבר מצב קודם, אם כזה יוכח לפניו, וכך יקבע מצבו הרפואי של התובע בתחום האורתופדי, יבחן את הקשר הסיבתי בין התאונה דנן לבין מצבו האורתופדי של התובע, כולל בחינת מצבו הרפואי הקודם.
...
אלו לטעמי מהווים ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום זה. לא מדובר בצלקות פשוטות לגביהן ניתן לטעון רק כי הן מכערות ולכן ניתן לייתר מינוי מומחה בתחום זה. שוכנעתי כי יש צורך ומקום במקרה דנן למנות מומחה גם בתחום זה. מומחה בתחום האורתופדי – בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה ולהודעה הנוספת נמצאו תלונות של התובע אודות כאבי גב מהם סובל מאז התאונה (למשל מיום 26.12.2017, 20.4.2018).
כאמור עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים על פי הפלת"ד, מאחר וזו הדרך היחידה שבה ניתנת לתובע האפשרות להוכיח את נכותו, אני סבורה כי התובע הרים הנטל להוכיח נחיצות מינוי מומחה גם בתחום זה. המומחה יוכל להתייחס לטענות הנתבעים בדבר מצב קודם, אם כזה יוכח לפניו, וכך יקבע מצבו הרפואי של התובע בתחום האורתופדי, יבחן את הקשר הסיבתי בין התאונה דנן לבין מצבו האורתופדי של התובע, כולל בחינת מצבו הרפואי הקודם.
לא מצאתי מקום להיעתר כבר עתה לבקשה למינוי מומחה בתחום הפנימי (ריאות) ובתחום השיקומי.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

משהנתבעת 1 הודתה (לאחר חקירתה ובסיכומים אותם הגישה) כי מקורם של הכספים הנו בהלוואה, הרי שנטל הראיה להוכיח כי מדובר במתנה ולא בהלוואה, מוטל כל כולו אל שכמה.
התובעים כאמור לא ביקשו מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט לבחינת מצבו הרפואי של המנוח נכון לאותן שנים והתיעוד הרפואי אינו כה רב. יחד עם זאת, מכלל המסמכים הרפואיים עולה כי המנוח היה נתון בחולשה קוגניטיבית, ברמה כזו .
אין ספק כי גרסאות הנתבעת 1 המשתנות מעלה לא מעט תהיות ומקטינות מאמינות הנתבעת כבר אמרתי לא אחת, ובאותו דיון כי היה וקרסה גרסה או בית משפט לא נתן אמון בגירסה, אזי קורסת הגרסה כולה ולא רק חלקים ממנה.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן הבא: על הנתבעת 1 להשיב לעיזבון המנוחים סך 500,000 ₪ בגין כספי ההלוואה.
₪ על הנתבעת 2 להחזיר לעיזבון המנוחים סך 10,000 התביעה באשר לתכשיטי המנוחים – נדחית.
₪ משכך, על הנתבעת 1 להשיב סך 971,600 ₪, ועל הנתבעת 2 להשיב סך 10,000 בשל התנהלותה של הנתבעת 1 והיקף התובענה, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך 120,000 ₪ בתוך 30 ימים, אחרת יישאו ההוצאות ריבית והפרשי הצמדה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 23006-08-19 פלוני נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ מספר בקשה:12 בפני כבוד השופטת טלי מירום המבקש/התובע ג' א' ע"י ב"כ עוה"ד דני ברק ואח' המשיבה-הנתבעת שומרה חב' לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מיכל כץ החלטה
משקילת כל אלו, ובשים לב לכך שבתביעות על פי חוק הפלת"ד אין באפשרותו של תובע להוכיח את מצבו הרפואי אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט, דומני כי אין מקום לסגור בפני התובע את השער מן הטעם כי הסכם המינוי מונע ממנו לבקש מינוי מומחה בתחום אחר (ראו בעיניין זה ת"א (שלום תל אביב-יפו) 15219/94 לרנר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ [31.12.1994; ת"א (שלום חיפה) 18661/05 סאלם ואח' נ' סאלם ואח' [20.11.2007]).
במקרה דנא, ספק אם תלונותיו של התובע עולים כדי תיסמונת כרונית הנבדלת באופן ניכר מהתחום האורתופדי; הוא ביקר אמנם במרפאת הכאב, אך תלונותיו בקשר לגב התחתון עלו אגב אורחא לטיפוליו בקשר לכתף ימין, והופיעו לראשונה זמן רב לאחר ארוע התאונה, ואת הטיפול שהומלץ לו - זריקת ה"בלוק" - לא נטל.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, אולם תוך קביעה, כי בשכר המומחה יישאו בשלב זה שני הצדדים בחלקים שווים.
מכל האמור לעיל, לאור הגישה המקלה בעניין מינוי מומחה בתביעות על פי חוק הפלת"ד (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל בע"מ [30.5.2012]; רע"א 4147/22 פלוני ואח' נ' דן ואח' [11.8.2022]), לא אסגור את הדלת בפני התובע להוכחת קיומה של נכות בתחום רפואת הכאב; עם זאת, ולאור האמור לעיל - לשון הסכם המינוי; העובדה כי אין מדובר בהמלצה של ממש מצדו של ד"ר בן לולו; והתיעוד הרפואי הדל - סבורתני כי זה המקום להשית את שכרו של המומחה שיתמנה על שני הצדדים בחלקים שווים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לפניי שתי בקשות; בקשת הנתבעת למחיקת תביעת התובע על הסף ובקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט או להארכת המועד להגשת חוות דעת רפואית מטעמו.
בפסיקה שקדמה לתקנות החדשות, ואשר רלוואנטית לענייננו, היתייחס כב' בית המשפט העליון לאמות המידה אשר יבחן בבואו לקבוע אם מתקיימים הטעמים המיוחדים לפטור מהגשת חוות דעת ובעניינינו, הפעלת סמכותו של בית המשפט מכח תקנה 88 (א) לתקנות למינוי מומחה מטעם בית המשפט - "במסגרת "הנטל הכבד" המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעיניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.
...
בתגובה טענה הנתבעת, כי יש לדחות את בקשת התובע תוך חיובו בהוצאות.
נטען, כי בעניין התובע, התקיימו המבחנים המאפשרים למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט ומשכך, יש להיעתר לבקשת התובע.
לא שוכנעתי כי כך פעל התובע בנסיבות העניין.
אשר על כן, ולפנים משורת הדין, ומשלא מצאתי בשלב זה הצדקה לפטור את התובע מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו ובאיזון הראוי ועל מנת ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, הנני מורה על הארכת המועד להגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע וזאת למשך 60 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כמו כן, ראו ע"א 2274/21 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (נבו 01.01.2023) לעניין מתן הכרעה שיפוטית על בסיס עדות יחידה והצורך בסיוע, או לחילופין, הצורך בהנמקת בית המשפט מה הביאו לסמוך על עדות יחידה זו. כך גם בהתאם ל- ע"א 6460/21 טובי פרץ נ' יגאל כהן (נבו 18.06.2023) "כוונתי, בעיקר, לדרישת הסיוע אשר מהוה תנאי להכרעה עובדתית בהליך אזרחי על סמך עדותו היחידה של בעל דין, או של אדם מטעמו, שאין בה אותות מהימנות מובהקים וברורים (ראו: סעיפים 54(2)-54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות) במצב שבו הנסתר עולה על הגלוי, ועדותו של בעל דין, אשר נושא בנטל להוכיח את התקיימותן של עובדות כאלה או אחרות, אינה אמינה על-פניה באופן ברור ומובהק, טוב יעשה בית המשפט אם יימנע מלקבוע ממצאים בהתבסס על עדות זו, כל אימת שאינה נתמכת בראיה מסייעת)[ראו: עניין חיון, פסקות 34-32; ע"א 6712/19 דגן נ' דגן, פסקות 13-12[ פורסם בנבו (23.6.2021) במקרים כגון זה, על בית המשפט לקבוע כי בעל הדין לא הרים את נטל השיכנוע המוטל עליו על-פי דיני הראיות – על כל המשתמע מכך." בעניינינו - בכתב התביעה המתוקן (ואף בכתב התביעה המקורי) טען התובע, כי בעת הירידה מהרכב "ניסגרה דלת הרכב על יד שמאל, וכתוצאה מהסגירה ניחבל התובע באצבע מס' 5 ביד שמאל..." (סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן)(להלן: "גרסה ראשונה").
אשר לעניין טענת הנתבעים, שעוסקת בסבירות גירסתו של התובע אל מול המצב הרפואי שתואר בדו"ח של ארליך (אצבע כחולה ונפוחה), ובזיקה לנזק שניגרם לאצבע על פי המסמכים הרפואיים, שהנו כאמור שבר ספיראלי, כאשר התובע טען לכל אורך הדרך, שהשבר באצבעו נוצר ממשקל גופו – הרי שהגם שאולי קיים שביב הגיון בטענת הנתבעים, בית המשפט כידוע אינו בר סמכא לעינייני רפואה, ואיש מן הצדדים לא הצטייד בחוות דעת רפואית, כמו-גם לא ביקש למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר יתייחס אך ורק לשאלת מנגנון הפגיעה (להבדיל משאלת קיומה של נכות וכימותה) – האם שבר ספיראלי יכול להגרם כתוצאה מהשענות במלוא משקל הגוף, ובאיזה פרק זמן אצבע שנשברת הופכת לנפוחה וכחולה.
...
יצוין כי תשריט זה לא צורף בסופו של דבר ע"י התובע לאסופת הנספחים בתצהירו.
כמו כן מסר בדו"ח, כי שוחח טלפונית עם התובע, וזה טען בפניו כי "במהלך הירידה מהרכב הרגיש תחושת כאב בכף יד שמאל כאשר נשען עם כובד גופו על משענת פלסטיק של דלת היציאה..". ארליך העלה בדו"ח סברה – "סרטון הווידאו של ירידת העובד מהרכב מראה ירידה מהירה ללא התמהמהות במהלך הירידה, הנהג ועובדים אחרים לא הבחינו בפציעה לכן נראה שלא סביר שהאירוע קרה במהלך הירידה מהרכב, תמיכה נוספת לאפשרות שהפציעה נגרמה מוקדם יותר היא מצב האזור הפגוע (כחול ונפוח) מס' שניות לאחר שלכאורה האירוע קרה". עם זאת, לאחר שחזור האירוע, הגיע ארליך למסקנה כי: "קיימת סבירות שאכן ארעה פגיעה במהלך הירידה מהרכב", שכן עלה כי התובע לא אחז בידיות האחיזה, נשען על יד שמאל על כל כובד משקלו, ולא אחז במשענת הדלת עם כל האצבעות אלא רק עם אצבע 5.
לפיכך, אני מורה בזאת על דחיית התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו