מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מינוי מומחה רדיולוגיה פענוח בדיקות MRI

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים קיבלו רשות לבקש להעביר שאלות הבהרה למומחה , התובע הגיש שאלות הבהרה ובהחלטה מיום 04.04.17 הועברו למומחה השאלות הבאות : האם נכון כי בדיקת MRI מיום 21.12.11 הדגימה בקע גדול בגובה 6C-7C עם לחץ על החוט ומוצא השורש מימין (בקע חריף שאינו נווני), הנו ממצא חבלתי? האם אמון עליך פיענוח בדיקת MRI ע"י ד"ר צבי לידר וד"ר גלעד רגב (שניהם אורטופדיים מומחי עמוד שדרה).
שני עמיתי המכובדים לא פיענחו את בדיקות ה- MRI! דר' לידר בדק את בדיקת ה CT והיפנה לבדיקת MRI בעוד שדר' רגב ציין קיום דיסקופטיות בגובה צ5/6 וצ6/7 כאשר להערכתו המתבססת על מכלול נתונים קליני ורדיולוגי התובע סובל מתסמינים שמקורם בבקע דיסק בגובה צ6/7 .אדגיש כי אין בסיכומי ביקוריהם בכדי לסתור את מימצאי בדיקת ה –MRI שפוענחו ע"י דר' אילנה אבן , מומחית ברדיולוגיה אבחנתית בתאריך 21.12.2011.
הנחיה 16 קובעת: "ככלל על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובת המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
...
עוד מצאנו כי התייחסות המומחה לגיל אינה מעידה על התבצרות בעמדתו אלא מהווה הסבר נוסף אשר לדעתו רלוונטי להבהרת חוות דעתו.
לאור האמור מצאנו לדחות את בקשת התובע למנות מומחה נוסף.
מצאנו את חוות הדעת של המומחה ואת תשובותיו לשאלות ההברה מנומקות, מפורטות ובהירות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כך טען המבקש כי המומחה שגה בחוות דעתו בפרטים הבאים - (1) אי ציון מנגנון הפגיעה; (2) אי ביצוע בדיקות הכרחיות לאיבחון לחץ צואר עיצבי; (3) כשלים במדידת טווחי תנועה ובסיווג ההגבלה; (4) טעות בבדיקת הפרישי הקפי זרועות ואי בדיקת הפרישי הקפי אמות; (5) כשלים בבצוע בדיקת כח שרירים; (6) מימצאי איבחון הדמייתי MRI בפענוח המומחה השונים מאבחון הרדיולוגים; (7) חריגה מסמכות המינוי; (8) היתעלמות מתוצאות בדיקת המחט EMG ומשמעותה הקלינית.
...
דומה כי די באמור על מנת לדחות את הבקשה דנן, ואולם דינה להידחות אף לגופה כפי שיפורט.
כך גם אני סבור שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא בכל הקשור למינוי מומחה נוירולוג.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מצ"ב פיענוח אותה בדיקת ה-MRI ע"י מומחה רדיולוגי, לפיה יש בקע דיסק ובלטי דיסק ללא שינויים נווניים.
המערער ביקש מינוי מומחה רפואי נוסף אך נדחה.
...
לא הובאה כל הצדקה לטעמנו שלא לסמוך בנסיבות המקרה על חוות דעתו המפורטת של המומחה האובייקטיבי מטעם בית הדין, ד"ר עידו ציון, אשר חיווה דעתו המנומקת - על סמך עובדות המקרה וכלל תיקו הרפואי של המערער - לפיה אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין הליקוי בצווארו, וגם אם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין הליקוי בכתפו - אזי תרומת העבודה אינה משמעותית ואינה מגיעה לכדי 20%.
לא מצאנו ממש בטענה כי תשובות המומחה "וכחניות" (כלשונו של המערער) או מגלות כי לא היה פתוח לבחון מחדש את דעתו.
אף לא מצאנו ממש בטענה כי המומחה לא יכול היה להסתמך על מחלת הסוכרת משאינו מומחה לרפואה פנימית, שהרי פעמים רבות נבחן מאזן ההשפעות - על ידי המומחה הרלוונטי לסוג הפגימה הנבחנת - על סמך מכלול מצבו הרפואי והפיזי של המבוטח.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, ומשלא מצאנו הצדקה להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי אשר אימץ את חוות דעתו של המומחה האובייקטיבי מטעם בית הדין, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בבקשה, המומחה מטעם בית המשפט הסכים כי התובעת נפדעה בכתף ימין ובדיקת MRI שעבר בשנת 2011 הצביעה על שינויים אנטומיים במפרק, שבר דחיסה מסוג היל זאקס ופגיעה בלאברום.
בקשה למינוי מומחה בשטח הרדיולוגי נדחתה על ידי בית המשפט.
" בחוות הדעת המומחה יחס חשיבות לבדיקת ה- MRI תוך שהוא מציין בפרק הסיכום: "ואז הופנתה ל MRI חוזר שלא הדגים קרעים, לא הדגים דילדול וממצאים פחות מרשימים מה MRI הקודם ב 6.9.2011." משניסתה התובעת להעמיד את המומחה על טעות בפיענוח, סרב לבדוק את צלום ה MRI בעצמו וטען בתשובות לשאלות הבהרה כי "לפיענוח בדיקת הדמיה – נא להתייעץ עם מומחה דמוית/ רנטגן". בחקירתו הנגדית סיפק המומחה סיבה אחרת מדוע לא בדק הדיסק בעצמו באומרו: "אני אגיד לך למה לא ראיתי את הדיסק. הממצאים של hill sachs ולשבר, ול- labrum, לא רלוואנטי בכלל לתלונה שלה. " (עמ' 5 ש' 16 – 17).
...
וכלשונו: "...הממצאים שמצאנו ב- MRI לא רלוונטיים לקליניקה שלה, לא גורמים לא להגבלה בתנועות ולא לכאבים, labrum אין בו עצבוב, או אין כאבים ב- labrum." (עמ' 9 ש' 31 – 34).
אני סבור כי די בספקות שעלו לעיל, בעניינים שלטעמי הם מהותיים, על מנת לקבל את הבקשה.
התוצאה לאור כל האמור לעיל אני נעתר לבקשה ומורה על מינוי מומחה רפואי נוסף בשטח האורטופדי.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פרופ' רייס ציין כי "על סמך בדיקות דימות אלה ניתן להפריך לחלוטין את הכתוב בחוות דעתו של ד"ר ליברמן. מלבד זאת שינויים נווניים של ממש מודגמים רק ב-MRI משנת 2010. עוד הוסיף כי בהיעדר שום תעוד על בעיה כלשהיא בגב התחתון לפני הפציעה הרי דו"ח פציעה מיום 8.7.1999 מתאר מאמץ קשה שיכול ללא ספק לגרום לפריצת דיסק בגב התחתון.
כעת, ועל סמך ההשתלשלות המפורטת ידונו הטעמים שבגינם מצאה הועדה לדחות הבקשה למינוי מומחה בתחום הרדיולוגיה: ראשית, לא יכולה להיות מחלוקת באשר למומחיותו העניפה ורבת השנים של ד"ר ברוך בתחום האורטופדיה בכלל ובתחום ניתוחי עמוד שדרה בפרט, כפי הנלמד מעיון בפרטי השכלתו ותעסוקתו בראש העמ' הפותח את חוות דעתו.
מעבר לאמור לעיל, מינוי מומחה בתחום הרדיולוגיה עלול אך לסבך ולהאריך את הדיון שלא לצורך שכן במסגרת הרשומה הרפואית ישנו פיענוח של בדיקת ה-CT משנת 1999, מזמן אמת.
...
נקדים אחרית לראשית ונבהיר כי לאחר שקילת טענות הצדדים, הוועדה מצאה לנכון לקבוע כי דין הבקשה למינוי מומחה בתחום הרדיולוגיה להדחות.
נוכח האמור, דין הבקשה להדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו