מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מינוי מומחה נוסף בתביעת רקדן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבדיקת התובעת מונו חמישה מומחים מטעם בית המשפט: בתחום הראומטולוגיה – פרופ' יצחק רוזנר, בתחום הפסיכיאטריה-ד"ר רמית רבונה שפרינגר, בתחום האורתופדיה-ד"ר איתמר אבנטוב, בתחום הפה והלסת – פרופ' ד.לאופר ובתחום הגסטרואנטרולוגיה – ד"ר דני שפק.
גם אם מציין המומחה כי לעיתים מאובחנת התיסמונת כבררת מחדל הגם שיש הסבר אחר לתסמינים מהם סובל המטופל אין בכך כדי להפחית מעצם קביעתו בעיניינה של התובעת כי התובעת אכן סובלת מתסמונת פיברומיאלגיה וכי זו מיוחסת לתאונה מושא התביעה.
במסגרת חקירתה ניסה ב"כ התובעת לשאול את המומחית אודות תעוד רפואי מהתקופה שלאחר עריכת חוות דעתה ואשר מטבע בדברים היא לא התבקשה לבחון אותו עד מועד החקירה.
חישוב ניזקי התובעת הפסדי שכר בעבר לטענת התובעת בעקבות התאונה היא שהתה בתקופת החלמה עד לחודש ספטמבר 2014 (18 חודשים) ושבה לעבוד רק באוקטובר שנה זו. המומחה היחיד שקבע נכות זמנית הוא ד"ר אבנטוב אשר העריך את תקופת אי הכושר המלא בהתאם לתעודות המחלה שניתנו לתובעת לאחר התאונה למשך כארבעה חודשים והוסיף לכך אי כושר חלקי בשיעור של 50% למשך חודש נוסף.
יחד עם זאת, הפצוי בראש נזק זה הוא בגין הפגיעה בכושר ההישתכרות ואף אם עבודה כרקדנית או מורה לריקוד מסתיימת מוקדם מגיל הפרישה המקובל, עדיין ביכולתה של התובעת לעבוד בעבודה אחרת בתחום כגון ניהול, ייעוץ וכיוצ"ב. כעולה מהאמור לעיל, לאחר התאונה עבדה התובעת באופן סדיר במקצועה והשתכרה שכר העולה עשרות מונים על שכרה בשנות ההישתכרות שלה עובר לתאונה.
...
התובעת לא חלקה על חישוב זה. לפיכך, אני מורה, כי מסכום הפיצוי שייפסק לתובעת ינוכה החלק היחסי של קצבאות המוסד לביטוח לאומי שהתובעת קיבלה כמפורט בסיכומי הנתבעת, דהיינו סך של 132,116 ₪.
לא מצאתי להורות על ניכוי שכרו של המומחה בתחום הפה והלסת משנמצא כי היה מקום למינוי גם אם בסופו של דבר לא נקבעה נכות.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסכום של 123,320 ש"ח ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.21% וכן החזר אגרת פתיחת ההליך כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע כאילו היה בשאלות ההבהרה הנוספות שנתבקש בית הדין להעביר למומחה כדי להביא לסתירת חוות דעת המומחה כפי שיפורט בהרחבה להלן.
הנתבע מנסה להפחית בערכם של ענייניו הרפואיים הדחופים של התובע ובקש להפנות שאלת הבהרה למומחה שימנה אילו עניינים דחופים עמדו בפני התובע בטרם התלונן על טינטון.
לאור האמור, נדחית טענת הנתבע לעניין זה. סיכומו של דבר, ומשהנתבע לא הצביע על כל הצדקה רפואית או משפטית על מנת שבית הדין יסטה מחוות דעת המומחה, התביעה מתקבלת.
...
לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע כאילו היה בשאלות ההבהרה הנוספות שנתבקש בית הדין להעביר למומחה כדי להביא לסתירת חוות דעת המומחה כפי שיפורט בהרחבה להלן.
לאור האמור, נדחית טענת הנתבע לעניין זה. סיכומו של דבר, ומשהנתבע לא הצביע על כל הצדקה רפואית או משפטית על מנת שבית הדין יסטה מחוות דעת המומחה, התביעה מתקבלת.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע עותר למינוי מומחה רפואי מאחר שלטענתו הניח תשתית עובדתית הנדרשת על פי הילכת המקרוטראומה שכן ביצע פעולות זהות או דומות באמצעות רגליו.
עבודתו של התובע נעשית בעמידה סטאטית בטופס התביעה תיאר התובע את עבודתו גם כעמידה סטאטית: "לאורך שנות עבודתי כחשמלאי באגד מזה 30 שנים, עבודתי מתבצעת בעמידה, כאשר כל יום העבודה אני על הרגליים, הן בעמידה סטאטית והן בתזוזות חוזרות ונישנות סביב עמדת העבודה". מדובר בגירסתו הראשונית של התובע בפני המל"ל וחזקה שהיא הגרסה האותנטית.
אז אתה אומר שהתחילו כאבים, והעברת את המשקל מרגל לרגל? לרוב אני עומד על שתי הרגליים , אני לא רקדן.
אופי עבודתו של התובע היה משתנה מעדותו של התובע עלה כי הוא נידרש לטפל בתקלות שונות ולא כפי שניסה לצייר בפנינו כי מדובר בתיקונים מסוימים או ספציפיים ואף לשיטתו הוא ביצע סוגי תיקונים נוספים כגון: עבודות חיווט באוטובוסים, התקנת מכשירים באוטובוסים.
על המבקש להוכיח כי נפגע בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.
...
הכרעה לאחר ששמענו את עדותו של התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה, להידחות.
סוף דבר התובע לא הניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה באשר לעמידה ממושכת שאינה סטטית, סוגי התיקונים שאותם ביצע ולא הביא עדויות נוספות כדי לתמוך בגרסתו.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן: ביום 26/12/21 לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק, מצאנו כי עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו.
לאחר שמלגזה אספה מהמקום את המשטח המלא בלוחות, התובע נידרש להציב משטח עץ חדש לקליטת הלוחות הבאים וכך כ – 40 פעמים בממוצע במשמרת (ביני לביני ביצע משימות נוספות).
לבקשת התובע ביום 17/1/22 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן (למען הנוחות יובאו להלן השאלות והתשובות לסירוגין): בהתאם לתשובה א, האם נכון לומר כי כאבי הגב של התובע נובעים משני ליקויים ספונדילוליזיס וספונדילוליסטזיס ובלט דיסק L5-S1? תשובה : יכולות להיות סיבות רבות לכאב גב תחתון אולם הליקויים שמוזכרים בשאלה הם שאותרו בבדיקות ההדמיה ולכן סביר שהכאבים מישניים לליקויים האלה.
המצב שכיח יותר אצל מתעמלות ומתעמלים, רקדניות, מתאבקים ושחקני כדורגל אמריקאי.
הכרעה קביעת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע למחלה ממנה הוא סובל הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.
...
הגדרת תורת המיקרוטראומה, שהינו יציר הפסיקה קבעה כך: "נזק שנגרם כתוצאה מתאונות זעירות רבות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה עד שהצטברותן יחד הביאה בסופו של דבר לנזק רבתי לפגיעה עצמה ולאי כושר לעבודה". בשאלה ג' ציינת: "מנגנון התרומה של הרמת המשאות הוא בנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה זו". נראה כי כוונתך דומה להגדרה המושג, האם נכון הדבר? תשובה: כן בתשובה ג' תארתי במילים שלי ובקיצור מנגנון של מיקרוטראומה.
עיינו בפסק הדין אליו הפנה התובע ולא מצאנו כי יש בו כדי להשליך על העניין דנן.
לנוכח האמור לעיל, מצאנו כי בנסיבות העניין לא קיימת הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ואנו קובעים כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימות בגבו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 16.10.17 סברה כב' הש' לוקיץ (כתוארה אז) כי יש למנות מומחה בתחום כירורגית כלי הדם ובמסגרת ההחלטה שניתנה בעיניין זה, חייבה את התובעת במחצית שכר הטירחה של המומחה.
הנתבעת מלינה על מספר קביעות של המומחה המתבטאות בקביעתו ששינוי הגוון בכתם בגודל 2X5 בקדמת שוק שמאל היא צלקת ובהתאם היא מלינה על עצם קביעת דרגת נכות בגין "שינוי צבע" שאינו קיים בתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות), (להלן: "תקנות המל"ל"), בנוסף, מלינה הנתבעת על עצם קביעת המומחה שמדובר בכתם עם רגישות.
יש לציין כי התובעת בתצהירה לא התייחסה כלל לשירות הצבאי שלה ולמעשה אף מעדותה לא ניתן ללמוד על אופן תיפקודה בצבא או על מועד גיוסה ושחרורה למעשה עיון בתעוד הקיים בתיק מעלה את העובדות הבאות: התובעת התגייסה לשירות סדיר ביום 5.12.2017 והשתחררה ביום 4.12.2019 (ראה תצהיר התובעת בבקשה לפטור אותה מתשלום למומחה-בקשה מיום 6.2.18).
במסגרת כתב התביעה אין כל טענה לעיסוק בדוגמנות, טענת התובעת בסעיף 19 לכתב התביעה היא כי עסקה בריקוד מקצועי: "19. יתרה מכך, עובר לתאונה הייתה התובעת תלמידה בפנימייה וכן רקדנית מקצועית כאשר במסגרת הריקודים נדרשה התובעת לפעילות פיזית רבה עם רגליה, כן בהיותה בפנימייה נאלצה התובעת מעת לעת לעבוד בעבודה פיזית , לשבת ו/או לעמוד שעות ארוכות וכיוצ"ב". (ראה גם ס' 20 לכתב התביעה שיש בו היתייחסות לריקוד).
...
טענה זו מקובלת עלי.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהתייחס לראשי הנזק המאוחדים לעיל, אני מעריך את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 20,000 ₪.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 40,454 ₪ בצירוף החזר אגרה ושכר טרחת עו"ד בשיעור 13% ועוד מע"מ וזאת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו