בקשת הנתבעת למינוי נורולוג
לאחר שהתקבלה חוות הדעת הגישה הנתבעת את בקשתה הנדונה למינוי מומחה בתחום הנורולוגי "לקביעת נכותו הנוירולוגית ותוחלת חייו שאינה קשורה לתאונה בגין תיסמונת של נוירופתיה של סיבים דקים ממנה הוא סובל ללא קשר לתאונה".
לטענת הנתבעת, יש מקום למינוי נורולוג לאור העובדה שיכולה להיות חפיפה בין התסמינים של הפיברומיאלגיה לתסמינים של הנוירופתיה, ולכן "אין לשלול כי אבחנתו של התובע הנה נוירופתיה של סיבים דקים ולא של פיברומיאלגיה ו/או כי קיימת חפיפה בין הנכות שייחס המומחה למחלת הפיברומיאלגיה, כולה או חלקה, לנכות הנובעת מנוירופתיה של סיבים דקים שאינה קשורה לתאונה".
עוד טוענת הנתבעת, כי המומחה המליץ על מינוי נורולוג, וכי הוא העריך את נכותו של התובע בגין מחלת הפיברומיאלגיה הקשורה לתאונה בשיעור של 15%.
מכיון שלא עמדו בפני המל"ל מסמכים אודות מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה, ולכאורה היתה קיימת אפשרות שהנכות של התובע, כולה או חלקה, נובעת ממצבו הרפואי עובר לתאונה וללא קשר אליה, התרתי הבאת ראיות לסתור בשאלת הקשר הסיבתי, והוריתי על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה לצורך כך.
הצדדים העבירו למומחה מסמכים אודות מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה.
...
התובע מתנגד לבקשה למינוי נוירולוג וטוען, כי גם אם יכולה להיות חפיפה בין התסמינים של הפיברומיאלגיה לתסמינים של הנוירופתיה, אין בכך כדי להפחית או לגרוע מהנכות בגין הפיברומיאלגיה אשר נקבעה במל"ל.
התובע טוען, כי העלאת הטענה ע"י הנתבעות מהווה הרחבת חזית, וכי מדובר בתיק בו נקבעה נכות על פי דין ואין לאפשר פריצת המסגרת ומינוי מומחה נוסף.
על יסוד האמור לעיל, הבקשה למינוי נוירולוג נדחית.
טענות הנתבעת אינן עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה, ואינני מקבלת אותן.
לפיכך, אני מקבלת את בקשת התובע וקובעת כי יש להתעלם משיעור הנכות בגין הפיברומיאלגיה שנקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט.
