בקשת מידע מכוח חוק חופש המידע

סקר הנגישות נערך ללא קשר לפניית המבקש לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, מחודש מאי 2018.

...

התקיימות התנאי שבסעיף 8(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות אני סבורה כי בנסיבות העניין כפי שהן מתוארות לעיל, ניהול תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות כמפורט לעיל, לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב. סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, עיריית לוד.

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה הן: האם יש לדחות את בקשת האישור על הסף מחוסר סמכות עניינית.

המבקשת פנתה למשיבה בבקשה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע.

...

בפסק הדין שניתן בדיון הוריתי כדלקמן: "לאור התצהיר שצורף לתשובה לבקשה והודעת החדילה של המשיבה, החדילה בוצעה בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשת האישור לבית המשפט לשיטת המבקשת (אף שהמשיבה טוענת כי החדילה בוצעה קודם לכן) ועל כן בהתאם להוראת סעיף 9(ב), לא יאשר בית המשפט את התובענה בתביעת השבה וכך אני מורה.

התביעה נדחית.

בדיון נוסף יונס הצטרפה הנשיאה חיות (שלדעתה הצטרפו חבריה להרכב בעניין זה) לעמדת השופט הנדל בעע"מ יונס: "מקובלת עלי עמדת חברי השופט נ' הנדל כי בהיעדר הוראה מתאימה בחוק לא ניתן לקיים הליך המתמצה בסוגיית תשלום הגמול ושכר הטרחה המגיעים לתובע ייצוגי פוטנציאלי ולבא כוחו בשל פנייה מוקדמת שעלתה יפה וייתרה את ההליך הייצוגי. ואולם, הגישה לפיה יש לחייב פנייה מוקדמת כזו בלא הסדר סטטוטורי המאפשר את ביצוע התשלומים הללו, אינה מתיישבת לטעמי עם הרציונאלים שעמדו בבסיס התמריצים הכלכליים שקבע המחוקק על מנת להניע יוזמות לנקיטה בהליכים ייצוגיים, ועליהם עמדנו לעיל. מצב הדברים הוא, אפוא, כי מחד גיסא אין בחוק הוראות המסדירות תשלום גמול ושכר טרחה כאשר ההליך הייצוגי מתייתר, ובהיעדרן לא ניתן לנקוט הליך המתמצה בדרישה לתשלומים אלה. מאידך גיסא, יש קושי רב בהטלת חובת פנייה מוקדמת אל הרשות בלא שיש בצידה הסדר סטטוטורי לתשלום גמול ושכר טרחה כאשר ההליך הייצוגי מתייתר בגינה. על הקושי הטמון בכך עמד בית המשפט בהקשר אחר בע"א 1834/07 קרן נ' פקיד שומה גוש דן, [פורסם בנבו] פסקה 24 (12.8.2012) בציינו כי "אין לצפות מאדם לפעול לשם קידום טובת הכלל מטעמים אלטרואיסטים לחלוטין [...] לשם כך נדרש גמול כספי". (פסקה 44 לפסה"ד, ההדגשות אינן במקור מ' נ') השופט הנדל, אשר סבר כאמור כי יש לחייב בפנייה מוקדמת לרשות טרם הגשת תובענה ייצוגית, הוסיף בנוגע לשאלת הגמול ושכר הטרחה כדלקמן: "נמצא כי ההשקעה בגיבוש תובענה ייצוגית אינה מבטיחה למבקש ובא כוחו דבר מלבד סיכוי לקבלת תמורה הולמת, אם יעלה בידם לצלוח את המכשולים השונים ולהביא את התובענה לסיום מוצלח (לרבות בדרך של הודעת חדילה או הסדר פשרה). אמת, יש היגיון מסוים בטענה כי חובת הפנייה המוקדמת תכרסם בכדאיות הטיפול בתובענות שהמייצגים מעריכים כי הפנייה המוקדמת בעניינן תעלה יפה. ברם, לא זו בלבד שהטענה אינה נשענת על תשתית אמפירית כלשהי, אלא שברור שאין בה כדי לשלול לחלוטין את התמריץ הכלכלי לקידום ההליכים. כאמור לעיל (פסקה 14), מן הנתונים עולה כי מרבית התובענות הייצוגיות נגד רשות אינן מסתיימות בהודעות חדילה, מה שמעיד כי בחלק ניכר מן המקרים – ולאו דווקא באלה שסיכוייהם נמוכים (פרספקטיבה אמפירית, ה"ש 96) – המדינה בוחרת להגן על עמדתה, ולמצות את ההליך הייצוגי." (פסקה 15 לעמדתו).

על כן בקשת המבקשת ובא כוחה לפסיקת גמול ושכר טרחה, נדחית.

אין באמור כמובן כדי להטיל כל דופי בתקינות המכרזים אליהם התייחסה הבקשה, אלא אך להבהיר כי עניין צבורי בגילוי מידע מטעמים של שמירה על טוהר המידות הוא שיקול שעל הרשות הציבורית לתת את דעתה אליו בבואה לבחון בקשה למידע מכוח חוק חופש המידע.

...

בית המשפט קבע כי טעם זה לא מהווה עילה שצריכה לגרום לרשות ציבורית לשקול את סירובה למסור את המידע במסגרת סעיף 10 לחוק, שכן העניין הציבורי בגילוי המידע שעל הרשות לשקול מכוח סעיף זה, מוגבל לטעמים המפורטים בסעיף 10 – "שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה". המדינה (משרד הפנים) צורפה כמשיבה לעתירת המערערת.

במהלך הדיון לפנינו הבענו את עמדתנו כי לאחר בחינת הענין אנו סבורים כי שגה בית משפט קמא בקביעתו לפיה יש לראות בהוראת סעיף 6 לתוספת כהוראה האוסרת מסירת מידע אודות מכרזי הרשות המקומית בגדר בקשת חופש מידע (כפי שיבואר בהמשך).

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את פסק דינו של בית משפט קמא ואת ההוצאות בהן חויבה המערערת בגדרו.

כפועל יוצא, מימוש זכות ספציפית זו המעוגנת בדין הפארטיקולרי לנמענים ספציפיים (משתתפי המיכרז), היא לרוב רחבה יותר מזכות העיון הכללית לפי חוק חופש המידע, והיא "נותנת ביטוי הולם לאנטרס החזק בו אוחז מי שהשתתף בהליכי המיכרז, בשל העובדה שהשקיע ממון ומאמץ לשם הישתתפות במיכרז, בהשוואה לאנטרס החלש יותר בו אוחז מבקש "סתם", אשר פונה לקבל מידע מכוח חוק חופש המידע" (עת"מ (י-ם) 33941-05-17‏ רונן בצלאל נ' כונס הנכסים הרישמי (1.2.2018)).

...

לפיכך, גם אם היה מחיר ההצעה הזוכה סוד מסחרי, וגם אם חשיפת המחיר היתה מהווה בענייננו פגיעה בתחרות, וכאמור לא קבעתי כך, הרי שבבחינת מכלול השיקולים הצריכים לפי סעיף 10 לחוק חופש המידע – דעתי כי יש להיעתר לבקשה.

אני סבורה כי המשיבה נתנה משקל עיקרי לאינטרס הכלכלי של העותרת במידע המבוקש, ולחשש שהיא צופה מתוצאות גילוי המידע ללקוחות העותרת, והעדיפה את השיקולים הצרים הללו על פני האינטרס הציבורי ועקרונות שבבסיס חוק חופש המידע ועל פני השיקולים המשמעותיים התומכים בהחלטה להיענות לבקשה.

משכך אני סבורה כי יש להיענות לבקשה גם מטעם זה. סיכום מכל האמור לעיל אני מקבלת את העתירה.

בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 פנתה העותרת אל מיפעל הפיס במספר בקשות לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע כדלהלן: 'המורה של המדינה': "מלוא מיסמכי ההיתקשרות" בין מיפעל הפיס לידיעות אחרונות בקשר לפרויקט 'המורה של המדינה' החל משנת 2017: "נבקש את מלוא מיסמכי ההיתקשרות... בין ידיעות ו/או כל גורם אחר לבין הפיס בקשר לקיום פרויקט זה, תקציב הפרויקט המפורט וכן התשלומים שבוצעו בפועל על ידי הפיס בקשר עם פרויקט זה... כן נבקש לקבל את הסכם ההיתקשרות הראשון אי פעם בין הצדדים הנוגע לפרויקט זה" (נספח ע/1 לעתירה).

...

ראיתי גם לציין כי בהתאם למסקנה ביחס לבקשה ד העוסקת בהוצאות פרסום שהוציא מפעל הפיס, הרי שממילא חובה על מפעל הפיס לפרסם את הוצאות הפרסום שהוציא ביחס לפעילות שאינה עונה להגדרה מוצר פיס, ובכלל זה, עלויות כלליות שהוציא בפרסום פרס ספיר.

סוף דבר כאמור לעיל – העתירה מתקבלת בחלקה: בקשה א נדחית בשלב זה. נשמרות טענות העותרת להליך עתידי, ככל שיִידָרֵש, לאחר שמפעל הפיס יפנה להסתדרות המורים ולחברי הוועדה הציבורית ששמות חבריה מפורטים בהסכמים שהובאו לעיוני כדי לאפשר להם להציג עמדתם ביחס למסירת המידע המבוקש.

בקשה ג נדחית.