בקשת מחיקת תביעה על הסף בשל היעדר יחסי עובד-מעסיק

עקרי טענות הנתבעת 2-המבקשת לטענת הנתבעת 2, היא המבקשת, יש לדחות את התביעה נגדה על הסף בשל העידר יחסי עובד מעסיק (העידר יריבות).

תקנה 44 לתקנות קובעת כי "בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה: (1) אין הכתב מראה עילה...". תקנה 45 לתקנות אלו קובעת כי :"(א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:....(2) חוסר סמכות..". סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – "החוק") קובע כי "לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון....(א)(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". בתביעה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק, הוגדרה סמכותו של בית הדין על פי זהות הצדדים (עובד ומעסיק) ועל פי עילת התביעה (יחסי עבודה).

...

עיקרי טענות הנתבעת 2-המבקשת לטענת הנתבעת 2, היא המבקשת, יש לדחות את התביעה נגדה על הסף בשל העדר יחסי עובד מעסיק (העדר יריבות).

אולם, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, כלל זה אינו חל עת מדובר בסילוק על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, זאת לאור האפשרות להמשיך ולברר את התובענה בערכאה שיפוטית אחרת – "... סילוק תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית שונה, שכן מחיקתה מטעם זה אינה מונעת בירור התובענה בבית המשפט המוסמך. ואילו דחייתה מטעם זה מותנית בהעברת הענין לבית המשפט המוסמך (תקנה 45(ג)). משכך, במצבים אלה אין לכאורה מקום לחשש מפני פגיעה או כרסום בזכות הגישה לערכאות עקב סילוק התובענה על הסף, שכן אפשרות בירורה בערכאה השיפוטית המוסמכת לא נחסם." (עניין גיספאן) דברים אלו נכונים גם לענייננו, בו נדחית תביעת התובע בבית הדין אולם רשאי הוא להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך על כן, אין מדובר בנעילת דלתות בית המשפט בפניו.

לעניין זה שוכנעתי כי העילה עליה מבוסס כתב התביעה היא עילה של הפרה חובה חקוקה ומאחר וההפרה אינה נגזרת מכוח סכסוך עבודה אלא נוגעת למישור יחסים שבין המבקשת והמשיב ללא קשר ליחסי העבודה, מתחזקת שוב המסקנה כי אין לברר התובענה ביחס לנתבעת 2 בבית הדין.

(ראו : עניין גיספאן) סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת ובהתאם לכך, התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

ביום 19.10.20 הגישה המדינה את בקשתה לסילוק התביעה כנגדה על הסף, בטענה כי כתב התביעה אינו מעלה כל עילה או יריבות כנגדה – התובע אינו טוען לקיומם של יחסי עבודה ולכן נעדר בית הדין גם את הסמכות העניינית לידון בתובענה בין התובע למדינה.

במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה נידרש בית-הדין ל"בחינה טכנית-פורמלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".

עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע אינו טוען כי המדינה היא מעסיקתו או כי התרשלות המבקשת נובעת מיחסי עבודה, לפיכך שוכנענו כי אין בתביעה כל פירוט של עילה, המצויה בתחום סמכותו העניינית של בית הדין, כנגד המדינה ועל כן דין התביעה כנגדה להדחות.

...

בענייננו, מצאנו כי המקרה דנן מהווה מקרה אשר מצדיק סטייה מהכללים המשפטיים שצוינו דלעיל.

עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע אינו טוען כי המדינה היא מעסיקתו או כי התרשלות המבקשת נובעת מיחסי עבודה, לפיכך שוכנענו כי אין בתביעה כל פירוט של עילה, המצויה בתחום סמכותו העניינית של בית הדין, כנגד המדינה ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת והתביעה כנגד המדינה נדחית.

בהחלטה זו אנו נדרשים לבקשת התובע למחיקת התביעה שכנגד על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, העדר עילה ו/או העדר זכות עמידה.

בבר"ע (ארצי) 67197-01-17 רותם גיספאן – בסט שירותי קירור בע"מ, ניתן ביום 3.4.17, נקבעו דברים אלה לעניין תיחום סמכויותיו של בית הדין לעבודה: "בענין רוחם נקבע, כי תיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה מבוסס על מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים – היינו: האם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק; מבחן העילה – האם העילה נסובה על יחסי עבודה; העילות שעליהן נסוב כתב התביעה – ובמיוחד האם מבוססת התביעה על עילות נזיקיות שאינן בסמכותו של בית הדין לעבודה". (הדגשות במקור, ש.ד).

...

מן הכלל אל הפרט על רקע הוראות החוק והפסיקה המנחה, לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כתבי הטענות שהוגשו בהליך, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום לחרוג מהכלל במקרה זה ולהורות בשלב מקדמי זה על סילוק התביעה על הסף.

במקרה דנן אין בידינו לקבל את טענת התובע, כי עילת התביעה בכתב התביעה שכנגד אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, עת עסקינן בעובד ומעביד אשר לטענת הנתבעת הלוותה לתובע כספים לשם שחרור בתו מחוטפיה ובמשך למעלה משנה נוכו ממשכורתו סכומי כסף כהחזרים חודשיים על חשבון הלוואה זו. מצאנו שעילת התביעה בכתב התביעה שכנגד מקורה ביחסי העבודה שבין הצדדים וקשורה קשר ישיר למערכת יחסי העבודה ששררה ביניהם וברי כי לא ניתן לומר שבית הדין משולל סמכות לדון בה. כלום יתכן שאילולא מערכת יחסי העבודה בין הצדדים, היתה הנתבעת מעבירה לידי התובע סכום לא מבוטל של 80,000 ₪ לשם שחרור בתו מחוטפיה, ללא מטרת רווח.

סוף דבר דינה של הבקשה למחיקה על הסף להדחות.

בברע 12834-02-12 רמי טרבלסי – WONGCHOMPHOO MONRUDEE (10.2.2012) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף: "מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאשר הענות מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת הענות לתביעה(ע"א 01/6313 עזבון המנוח שיאון ז"ל – הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567). על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העידר עילה נידרש בית הדין ל"בחינה טכנית פורמלית של כתב תביעה" בלבד, במסגרתה די ל"בחינה טכני – פורמלית של כתב תביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ – טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312)".

משכך שוכנענו כי גם אם התובע יוכיח את טענתו כי ב"תקופת העבודה הראשונה "היתקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד ומעסיק, הרי שכל עילות התביעה בכל הנוגע לתקופה הראשונה התיישנו ביום 1.1.2016 לכל המאוחר. משכך שוכנענו כי יש לקבל את בקשת הנתבעת לסילוק על הסף של רכיבי התביעה המפורטים בסעיפים 74.1-74.4 לכתב התביעה והוצאת נספח ו' מכתב התביעה.

...

ביום 30.1.22 ניתנה החלטה לפיה:" לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה שוכנעתי כי בשלב זה יש להאריך לנתבעת את המועד להגשת כתב הגנה וזאת לאחר החלטה בבקשה לסילוק. ככל שלא תהא הסכמה, הבקשה תידון בדיון הקבוע ליום 14.3.22. מוצע לתובע לשיקול תיקון כתב התביעה וצמצום רכיבי התביעה בהתאם לתקופת ההתיישנות. ככל שהתובע מסכים לכך יש לעדכן את בית הדין לא יאוחר מיום 15.2.22". ביום 31.1.22 הודיע התובע, באמצעות ב"כ כי הוא מבקש להשאיר את כל רכיבי תביעתו.

משכך שוכנענו כי יש להסיק כי התובע היה מודע בזמן אמת, עוד בתקופה הראשונה להעסקתו, לכך שהוא מועסק בחשבונית ולא בתלוש ולמשמעות הדברים.

משכך שוכנענו כי גם אם התובע יוכיח את טענתו כי ב"תקופת העבודה הראשונה "התקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד ומעסיק, הרי שכל עילות התביעה בכל הנוגע לתקופה הראשונה התיישנו ביום 1.1.2016 לכל המאוחר. משכך שוכנענו כי יש לקבל את בקשת הנתבעת לסילוק על הסף של רכיבי התביעה המפורטים בסעיפים 74.1-74.4 לכתב התביעה והוצאת נספח ו' מכתב התביעה.

המערערת בקשה למחוק את התובענה על הסף מחמת היתיישנות, שהוי, העידר כימות התובענה, והיעדר סמכות עניינית.

בית הדין האיזורי דחה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף ולתובענה לגופה נעתר באופן חלקי תוך ששלל קיומם של יחסי עבודה אך נימנע מלהכריע בטיבם המדויק של היחסים בין הצדדים.

תובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה.

...

לכך נוסיף כי לא מצאנו מקום להידרש לטענת המערערת כי כתב התובענה הראשונה החזיק גם סעדים הנובעים מיחסי עבודה משזה ממילא נמחק, ואינו מצוי בפנינו, וממילא ככל שיעלה הצורך, למערערת כלים דיונים להתמודד עם כך בבית המשפט המוסמך.

לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי כי מקרה זה אינו בא בגדרם וזאת לנוכח הגשת התובענה הראשונה אשר העמידה את המערערת על הסיכון לו היא חשופה.

לא מצאנו עילה להתערב במסקנתו של בית הדין האזורי המבוססת על המארג הראייתי שנפרש בפניו והיא מנומקת בהרחבה וכדבעי.

סוף דבר – הערעור נדחה, והמערערת תישא בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ שתחולקנה שווה בשווה בין המשיבים.