בקשת מחיקת תביעה נגד כונס נכסים רשמי ללא אישור בית המשפט

המפרקת ציינה כי המשיבים דחו כל ניסיון לגיבוש הסכמה לפיה יוחרג גרדי מהסדר הנושים והודיעו מפורשות כי חסימת התביעות האישיות, הקיימות והעתידות לבוא, הנה תנאי בלעדיו אין וככל שלא יאושר ההסדר כפי שהוא, אין כל הסכמה על הפרק.

הליכים אלו כללו ביצוע חקירות מקיפות על ידי המפרקת ל- 11 נושאי המשרה בחברה ועובדים נוספים בה, לימוד ואיסוף אלפים רבים של מסמכים, פגישות וקבלת מידע מעשרות נושים ולקוחות של החברה, הכנת התביעה והבקשה להתיר את הגשתה, ניהול הליכים להטלת עיקולים על נכסי חלק מהמשיבים, ניהול הליכים בבקשות שונות שהגישו הנתבעים ולרבות בקשה למחיקת התביעה על הסף, דיונים בפני בית המשפט הנכבד, פגישות שונות במסגרת הליכי הגישור, הכרעה בכל תביעות החוב שהוגשו על ידי נושי החברה, ועוד.

לגבי הטענה בעיניין הצוו החוסם, אכן הפסיקה הכירה בסמכות בית המשפט לאשר צו שכזה במסגרת אישור הסדר נושים, במיוחד כאשר אי מתן צו שכזה עלול להקריס את ההסדר כולו, ראו בעיניין זה בפס"ד אפריקה ישראל : "במסגרת הסדרי חוב רבים, ניתן למצוא הוראות הפוטרות את בעלי השליטה ונושאי המשרה בחברה מאחריות בגין מעשיהם ביחס לפעילותם בחברה, תוך וויתור מפורש על תביעות קיימות ועתידיות כנגדם. ההלכה שהתוו בתי המשפט בעיניין זה קובעת כי מתן פטור שנקבע בהסדר חוב הנו לרוב עניין של כדאיות ההסדר, הנתון כאמור לשיקול דעת הנושים ואין בית המשפט של ההסדר נוטה להתערב בו (ר' 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (פורסם במאגרים המשפטיים, 26.04.15) (להלן: "עניין אפריקה ישראל"); פר"ק (י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 23.10.12).

...

כן, הלכה ידועה ומוצקה היא כי בית המשפט ממעט להתערב מקום בו הנושים החליטו על אימוץ ההסדר, ראו בעניין זה פס"ד אפריקה ישראל : "יוזכר, וכפי שאף עמדתי על כך לעיל, סטייה מהכלל לפיו יימנע בית המשפט מלהתערב בשיקול דעת הנושים בהסדרי חוב תיעשה רק בנסיבות חריגות, אותן נהוג לחלק לשלוש קטגוריות: כשלים פרוצדורליים הקשורים לכינוס האסיפות והצבעות הנושים כך שהרוב לפיו אושר ההסדר אינו משקף נכונה את האינטרסים של כלל הנושים; הסדר החורג בקיצוניותו מהסדר הגון וראוי, כך שניתן לומר כי אין כל הגיון מסחרי-כלכלי בקיומו. חריג זה יופעל במשורה ורק כאשר נפלו פגמים מהותיים בהשגת הרוב הדרוש לאישור ההסדר (ר' עניין קווי אשראי; בש"א (נצ') 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.2.10); קיומם של שיקולים מתחום הצדק, תקנת הציבור או חוסר תום לב המחייבים התערבות בשיקול דעת הנושים (פר"ק ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח' (פורסם במאגרים, 11.2.18)". במקרה הנדון הגעתי לכלל מסקנה שהמקרה אינו נופל לאחת מהקטגוריות האמורות וטענה שכזו לא נטענה כלל ע"י גרדי.

סוף דבר, מורה על אישור הסדר הנושים (על התיקון שהוגש) וכן על ביצוע התשלומים כמפורט בסעיפים 19-20 לעיל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 36460-07-17 דהן נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:6 לפני כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי מבקשת: עירית ירושלים ע"י ב"כ עו"ד רון חמד משיבים 1. דוד דהן ע"י ב"כ עו"ד גדי אפריאט 2. כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד שיראל ירוחם 3. אמיר דוק (נאמן) החלטה

ביום 6.7.2021 הגישה המבקשת ערעור על פסה"ד לבית משפט המחוזי בירושלים (ע"א 11682-07-21) בפסק דין שניתן במסגרת דיון מיום 19.10.2021, היתקבל העירעור באופן חלקי בהתאם להסכמות הצדדים כדלקמן:- "המערערת תפנה לבית המשפט של חידלות פירעון כאשר שמורה לה הזכות לטעון שהפנייה היא חרף עמדתה כי אין כלל צורך באישורו. מטבעם של דברים, תנתן זכות תגובה למשיב ביחס לכל בקשה שתוגש שם. בית משפט של חידלות פירעון יכריע האם נידרש/ אישורו, ואם כן – יחליט האם יש ליתן אישור לניהול התביעה. עד להכרעה באותה פנייה תיוותר התביעה שהוגשה במסגרת תא"ק 48431-12-20 תלויה ועומדת בבית משפט השלום. ככל שלא יינתן אישור – תימחק אותה תביעה. ככל שיינתן אישור או ייקבע כי אין צורך באישור – יימשכו ההליכים בבית משפט השלום במסגרת התיק האמור..." (שם, ע' 1 ש' 13-20) (להלן: "פסה"ד של העירעור").

נטען כי עם מתן צו הכנוס חלה הוראת סעיף 20(א) לפקודה האוסרת על פתיחת הליכים נגד החייב ללא אישור בית המשפט.

בנסיבות, מצאתי רק להורות כי אם תזכה המבקשת בתביעתה לא תנקוט בהליכי גביה נגד החייב מבלי שיינתן אישור של בית משפט זה. לשם הנוחות, יובאו להלן הסעיפים הרלבאנטיים מהפקודה, למחלוקת הנטועה בין הצדדים: "20(א) משניתן צו כנוס יהיה הכונס הרישמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע". "71(א) חוב וחבות קיימים או עתידיים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכנוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני הצוו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל..." לשאלה - האם החוב הנו חוב בר תביעה בראש ובראשונה אדרש לסוגיית הגדרתו של החוב הנטען.

...

מקובלת עלי עמדת המבקשת כי ארנונה הוא מס חובה, הנקבע מחדש בתחילת כל שנת כספים.

לפיכך, אני קובעת כי חוב הארנונה נשוא התביעה השניה אינו "חוב בר-תביעה". לתחולת סעיף 20(א) לפקודה בהתאם לסעיף 20(א) לפקודה משניתן צו כינוס: "...לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע...". כלומר, ככל שמדובר בחוב בר-תביעה לא ניתן לפתוח את ההליך לאחר שניתן צו הכינוס, אך כל הליך שלא נכנס לגדרי חוב בר-תביעה יכול לכאורה להמשיך ולהתנהל.

מכל המפורט אני קובעת כי המבקשת רשאית לנקוט בהליכים נגד החייב בגדרי התביעה השניה.

בית המשפט המחוזי בנצרת 19 דצמבר 2022 פש"ר 61447-01-22 ג'בארין נ' נשר(נאמן) ואח' בפני כב' השופט עמית יוסף בן-חמו בעיניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980   הפקודה ובעניין: ובעניין: ובעניין: אמיר ג'בארין נפתלי נשר, עו"ד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ החייב/המערער הנאמן הנושה/הבנק ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר פסק דין

הכרעה בבקשה להארכת מועד המסגרת הנורמאטיבית בעניינינו מוסדרת בסעיפים שלהלן: סעיף 150 לפקודה שכותרתו "פניה לבית המשפט", המורה כדלקמן: "נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק". חייב שניפגע מהחלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט.

אומנם המחוקק לא קבע במסגרת סעיף זה את המועד שבמסגרתו יפנה החייב לבית המשפט, אך עניין זה הוסדר במסגרת סעיף 184 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1984, המורה כדלקמן: "מקום שפקודה זו נותנת זכות לערער לפני בית המשפט המחוזי על החלטת הכונס הרישמי, יוגש העירעור תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שניתנה ההחלטה שמערערים עליה, והוא יידון ויוחלט בו, ככל האפשר לפי הנסיבות, כאילו היה ערעור מבית משפט שלום." מהסעיף הנ"ל עולה כי זכות ערעור על הכרעת הנאמן מוקנית לחייב מכוח הדין, וככל שברצונו לערער, יהיה עליו לעשות זאת בתוך 45 יום (ראו:פש"ר (ת"א) 4584-08-18 חיים אברהמי נ' עו"ד עופר שפירא ואחרים (17.10.19); עש"א (ת"א) 49387-01-16 שיבר נ' הכונ"ר ואח' (24.5.16); ופסקה דינה של כב' השופטת א' חיות ברע"א 5077/16 משה חי שיבר נ' הכונ"ר (14.3.17)) ככל שהערעור לא הוגש במועד, על החייב לעתור בבקשה להארכת מועד, במסגרתה יפרט החייב "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן הארכה.

ביום 11.10.16 נמחקה התביעה מטעם הבנק לאור הודעת הבנק לבית המשפט, במסגרתה הודיע כי נוכח מתן צו הפרוק לחברה ונוכח מתן צו כנוס לנכסי החייב, ו"מבלי שיהא בכך כדי למעט ו/או לפגוע ו/או לגרוע מכל טענה ו/או דרישה ו/או זכות העומדת לתובע – לרבות (ולא רק) במסגרת הליכי הפרוק וכינוס הנכסים המתנהלים בעיניינה של הנתבעת 1 (החברה – נ.נ עו"ד) וכן במסגרת הליך הפש"ר המתנהל בעיניינו של הנתבע 3 (החייב – נ.נ. עו"ד), התובע איננו מיתנגד למחיקת התביעה דנן.

החייב טוען כי מאחר ומדובר בחוב משותף של החייב ושל החברה ומאחר שהתביעה נמחקה לאחר מתן צו הכנוס, יש להורות על דחיית תביעת החוב כנגד החייב.

...

אני דוחה את טענות החייב שלפיהן יש להתייחס לגובה החוב ביום הגשת התביעה האזרחית או לפי גובה החוב בהתאם להסדר בין הבנק לבין החברה, שממילא לא התקיימו התנאים לקיומו.

כך שאין מקום להתערב בעניין זה. סוף דבר אני מורה על דחיית הערעור.

אני מחייב את המערער בהוצאות בסכום של העירבון שהופקד.

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד (השופטת מ' בן-ארי) מיום 19.7.2022 ברחד"פ 31747-05-22 על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופט ג' לובינסקי זיו) מיום 9.5.2022 בחדל"פ 56106-01-20 בה ניתן היתר למבקש להגיש תביעה אזרחית נגד משיבה 1 (להלן: המשיבה) ונגד מי שהיה מפרק האגודה השיתופית שער אפרים, בקשר לחוב עבר בהליך חידלות פרעון.

כמו כן נטען כי תביעה נזיקית המוגשת נגד מפרק זמני של אגודה שיתופית אינה טעונה אישור בית המשפט שמינה אותו לבעל תפקיד וכי לבית המשפט כלל לא הייתה סמכות למחוק את התביעה התלויה ועומדת בערכאה אחרת.

סמכות זו, אשר הייתה נתונה לנאמן כבר בהתאם להוראת סעיף 13 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) (וראו: ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 (14.8.2012); רע"א 5156/18 פבליקוב נ' עו"ד שרון טויס – מנהל מיוחד, פסקה 9 לפסק דיני (6.11.2018); ע"א 4671/22 עלא אבו חאטום, עו"ד נ' עו"ד ג'אדי זועבי הנאמן על נכסי החייב, פסקה 11 (26.12.2022)), עומדת לו גם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון אשר אימצהּ לקרבו תוך הסתייגות מסוימת לפיה הסמכות לעשות כן תהא כפופה לאישורו של בית המשפט (הוראת סעיף 211(ב) לחוק; וראו: ע"א 4873/21 ירמיש נ' עו"ד שלמה הנדל, פסקה 8 (24.10.2021); ע"א 7753/21 בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 15 (28.4.2022)).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

מכאן אפוא כי על פני הדברים דין הבקשה להידחות אף מטעם זה לבדו.

כאמור, הבקשה נדחית.

] לפניי בקשה רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' פרסקי) מיום 24.10.2022 ומיום 7.11.2022 בחדל"ת 59780-03-22 במסגרתן אושר לנאמני החברה שבבעלות המבקש לחתום על הסכמי פשרה עם חברת א.ס סוכניות לציוד תעשייתי בע"מ (להלן: סוכנויות) ועם חברת אשל מצפה רמון בע"מ (להלן: אשל; וביחד עם סוכנויות: החברות המזמינות).

טענות התוקפות החלטות שאינן נושא הבקשה המבקש מעלה במסגרת בקשתו טענות רבות כנגד החלטות שונות של בית משפט קמא.

כך, בין היתר, הוא טען כי לא היה מקום לצרף להליך את החברות המזמינות כנושות של החברה שכן תביעות החוב שהן הגישו הן תביעות מופרכות שנועדו רק כדי לטרפד את הסדרי החוב של החברה ולהביא למחיקת התביעות כנגדן; כי לא היה מקום לאפשר לבא-כוחו הקודם להשתחרר מייצוג; וכי לא היה מקום להעדיף את המתוה מיום 22.6.2022 על פני הצעותיו להסדר.

כך, בית המשפט לא יחליף בדרך כלל את שיקול דעת הנאמן בשקול דעתו ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו, אלא אם מצא בית המשפט כי שיקולו של הנאמן הופעל באופן בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי (עניין דורון, פסקה 20; [ע"א 8177/21](http://www.nevo.co.il/case/28142545) חברה הילה הנדסה בניה וייזום (1998) בע"מ נ' אריק שי הנדסה בע"מ, פסקה 4 (30.12.2021); [רע"א 5528/21](http://www.nevo.co.il/case/27855134) בני גורג' שוקחה (חיפה) בע"מ נ' שוקחה, פסקה 16 (9.9.2021); רע"א 4830/22 בתי כהן נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 10 (18.10.2022)).

...

לכל הפחות, ההחלטה כאמור אינה בלתי סבירה במידה המצדיקה התערבות בה. מסקנה זו מתחזקת אף מעמדותיהם של הנושים, הממונה והנאמנת לנכסי המבקש.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין הצדקה להתערב בשיקול הדעת של הנאמנים, ואין להתערב בהחלטות נושא בקשה בהן הותר לנאמנים להתקשר בהסכם הפשרה עם סוכנויות ואשל.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.